קטגוריות
חדשות חופש מידע מדיניות וקשרי ממשל משפט על העמותה עתירה עתירת חופש מידע תולעת המשפט

לוח מחווני חופש המידע

עמותת התמנון פועלת להנגיש את המידע הציבורי, ונעזרת בין היתר בחופש המידע. לפיכך אך טבעי עיסוקנו בעתירות חופש מידע, מעצם היזום שלהן דרך המעקב הרוחבי אחריהן. לכן, הקמנו לוח מחוונים יעודי שמאפשר בזמן אמת לעקוב אחרי ההליכים המגוונים שמתנהלים בבתי המשפט בישראל בנושאי חופש מידע.

ללוח המחוונים בגרסה למחשב נייח

טבלה מעובדת של הנתונים אפשר למצוא כאן. זמן טוב להזכיר כמו בכל עיבוד של נתונים, שתמיד יכולות להיות טעויות. מצאתם/ן טעות, נשמח שתעדכנו אותנו, נברר ונתקן.

באמצעות לוח המחוונים אפשר לראות את התפלגות תיקי חופש המידע בין המחוזות השונים. את העליה הגדולה במספר עתירות חופש המידע נגד רשויות מקומיות בשנים האחרונות. גם תמונת מצב של ארגונים גדולים ופעילים בחופש המידע ניתן למצוא. אם רמת בית המשפט לא ממצה, כמובן המידע זמין גם ברמת שופט.

עוד מידע על הפעילות המשפטית של העמותה אפשר למצוא פה

ללוח מחוונים אחרים מוזמנים/ות להיכנס לכאן

קטגוריות
חדשות חופש מידע חוץ על העמותה

לונדון לא מחכה לי

הגשנו בקשה למידע ממשרד ראש הממשלה הבריטי, לקבלת את נתוני הפייסבוק. חרף מסגרת הזמנים הקבועה בחוק, לא נמסר המידע, ולכן הוגשה תלונה לנציבות המידע הבריטי (ICO). בעקבות התלונה הורתה הנציבות למסור לנו את המידע בתוך 10 ימי עסקים.


נציבות המידע הבריטי היא המקבילה הבריטית בין היתר ליחידה הממשלתית לחופש המידע בישראל בשילוב עם הרשות להגנת הפרטיות. הנציבות מרכזת את הטיפול גם בסוגיות של פגיעה בפרטיות וגם בסוגיות של מענה בתחומי חופש המידע. בהיבט של חופש המידע שונה הנציבות הבריטית מהיחידה הממשלתית בהינתן סמכות מעין שיפוטית להכריע במחלוקת שבין האזרח לרשות ולחייב את הרשות למסור את המידע.

בנוסף, במקרה שבו הנציבות מורה למסור את המידע, יכול המשרד שסבור כי ההחלטה שגויה לנקוט בהליך משפטי, מקביל לעתירת חופש מידע בישראל, כנגד החלטת הנציבות ובית המשפט ידרש להכריע בין שני הגופים אף מבלי צורך לערב את מבקש המידע.

קטגוריות
חדשות על העמותה תולעת המשפט

על תולעת המשפט

לאתר תולעת המשפט

חזון

  • פרויקט תולעת המשפט נועד לספק פלטפורמה להנגשת מידע על הנעשה בבתי המשפט בישראל אשר נאסף ממערכות מידע ממשלתיות
  • פתיחה והנגשת המידע באופן רחב לכלל הציבור באמצעות אתר האינטרנט, ללא חסמים, לכל אחד בלחיצת כפתור
  • שימוש בכלי ניתוח נתונים לצורך מחקר אמפירי על הנעשה במערכת המשפט, תוך בניית שיתופי פעולה עם קובעי מדיניות וגורמי מחקר
  • העצמת שיקול הדעת של בתי המשפט בקביעת האיזונים שבין פומביות הדיון לבין אינטרסים וזכויות אחרות ובכלל זה הזכות לפרטיות
  • לשקף לציבור הרחב את האיזונים שקובע הדין הישראלי ובית המשפט בין פומביות הדיון לאינטרסים אחרים כמו הזכות לשם טוב והזכות לפרטיות, כפי שמיושמים הלכה למעשה על ידי בתי המשפט והנהלת בתי המשפט

הישגי הפרויקט

  • מתן גישה לציבור הרחב, במרחב חיפוש פשוט בגוגל, לכל תיק פומבי בישראל בעשור האחרון, ללא חומות תשלום או פרסומות
  • ניתוק השיקולים המסחריים ממדיניות החשיפה, אופן החשיפה, מדיניות הסרת התכנים ועוד
  • חשיפה והעלאת המודעות לעקרון פומביות הדיון, מה בפועל מתפרסם ומה לא מתפרסם.

מידע סטטיסטי על פניות לתולעת המשפט באמצעות הדואר האלקטרוני

במסגרת הפעלת הפרויקט מתקבלים מדי יום פניות בשלל ערוצים, דואר אלקטרוני, פייסבוק, ואפילו באינסטגרם. מרבית הפניות בדרישה להסיר חומרים מאתר תולעת המשפט כשבמיעוט הפניות, מלווה הדרישה באיומים מגוונים, רובם מעין משפטיים. לפיכך, על מנת לאמוד את התופעה ולנתח אותה, אנו מבצעים ניתוח סטטיסטי של הפניות המתבלות בדואר האלקטרוני.

עוד פוסטים על הפרויקט

לוח מחווני חופש המידע

עמותת התמנון פועלת להנגיש את המידע הציבורי, ונעזרת בין היתר בחופש המידע. לפיכך אך טבעי עיסוקנו בעתירות חופש מידע, מעצם היזום שלהן דרך המעקב הרוחבי אחריהן. לכן, הקמנו לוח מחוונים יעודי שמאפשר בזמן אמת לעקוב אחרי ההליכים המגוונים שמתנהלים בבתי המשפט בישראל בנושאי חופש מידע. ללוח המחוונים בגרסה למחשב נייח טבלה מעובדת של הנתונים אפשר […]

התראה לפני נקיטת הליכים משפטים מעו"ד אלעד פלג

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתו של עו"ד אלעד פלג תוך השחרת פרטי הלקוח שלום רב,הח"מ מייצג את הגב' ????? ???????. נדהמנו לגלות כי אתרכם מפרסם בגוגל את שמה של מרשתי ואת פרטי ההליך הפלילי, מועד דיון, בית משפט ועוד פרטים מזהים: ת"פ ?????-??-?? : מדינת ישראל נ' […]

החלטה זו – אף היא – מותרת בפרסום

או שלא לא פעם מבקש בית המשפט לחסות את התיק באופן חלקי. לחסות את זהות אחד הצדדים בתיק או חלק מהמסמכים. בפועל, בהנהלת בתי המשפט אין את היכולת והכישורים המתאימים לבצע את החלטות בית המשפט ולכן כברירת מחדל, חוסים באופן מוחלט את התיקים. גם כאשר בית המשפט קובע באופן מפורש ופוזיטיבי שהחלטה מותרת בפרסום, במקום […]

טוען…

משהו השתבש. יש לרענן את העמוד ו/או לנסות שוב.

קטגוריות
חדשות חופש מידע מדיניות וקשרי ממשל על העמותה תולעת המשפט

גיא זומר

בזכות פעילותו של גיא זומר כמייסד עמותת התמנון לצד אנדי וורמס, הוא נבחר לרשימת 40 הצעירים המבטיחים של עיתון דה מרקר לשנת 2020.

בשנים האחרונות עוסק פעיל חופש המידע גיא זומר בהנגשה של מידע ציבורי – כלומר חשיפתו של מידע שלתפישתו שייך לכולם. הזיקה לתחום נולדה מתחקיר שערך ב־2013 על רמי לוי, בעקבות עניין אישי בתיקי הולילנד. העיסוק בנושא חשף בפני זומר, בעל תואר ראשון במשפטים, את הפוטנציאל והערך של מידע ציבורי מונגש ועל כן בחר לעבוד ביחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. ביחידה טיפל בתלונות של אזרחים שביקשו מידע ולא קיבלו אותו. לאחר כשנתיים בתפקיד עזב כדי לעשות את אותו הדבר – באופן עצמאי.

הפעילות הראשונה שלו התמקדה בשתי עתירות: האחת נגד לשכת הפרסום הממשלתית, בדרישה לחשוף את הוצאות הפרסום של מדינת ישראל. כך התגלה כי עשרות מיליוני שקלים מועברים לתאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק במקום לכלי תקשורת מקומיים; השנייה נגד לשכת עורכי הדין, בדרישה לחשוף את יומנו של ראש הלשכה לשעבר, אפי נוה, ואת הדו"חות הכספיים של הלשכה. מהיומן של נוה עלה כי היה מעורב במינוי שופטים בתקופה שלא היה חבר הוועדה למינוי שופטים, מה שבהמשך היה לחלק מהחשד ל"מין תמורת מינוי", לכאורה. במקביל לעתירות שהגיש באופן עצמאי, החל זומר לעבוד בתנועה לחופש המידע.

בהמשך הקים זומר עם אנדי וורמס את עמותת התמנון העוסקת בהנגשת מידע ציבורי. השניים יוזמים הליכים משפטיים להנגשת מידע ומפתחים כלים טכנולוגיים לאיסוף ותיוג מידע ציבורי. הפרויקט המרכזי של העמותה, "תולעת המשפט", פתח כ־6 מיליון תיקים משפטיים שהתנהלו בישראל מאז 2010. העמותה מפעילה גם את אתר "מידע לעם" יחד עם עמותת הצלחה, התנועה לחופש המידע ואחרים – פורטל שמנגיש מידע שהתקבל בארגונים.

בעקבות מאמציו נחשפו בעיות עומק בנושא שקיפות ופומביות ההליכים המשפטיים. תיקים רבים שהיו אמורים להיות גלויים לציבור אינם נגישים במנועי חיפוש משפטיים. בזכות פעילות משותפת עם הצלחה והתנועה לחופש המידע בתי המשפט החלו בימים אלה בפרסום היקף גדול של החלטות שעד כה לא פורסמו.

צילום: אייל טואג

קטגוריות
חדשות מדיניות וקשרי ממשל על העמותה תולעת המשפט

על ההיסטוריה ופעילות תולעת המשפט

הרצאה של אנדי וורמס, מייסד עמותת התמנון, במסגרת כנס של הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר, באוניברסיטה העברית.

קטגוריות
חדשות חופש מידע על העמותה

האיש שנאבק על שקיפות מערכת המשפט מבטיח: "מי שלא עונה – יחטוף עתירה"

גיא זומר משקיע את כל מרצו בחשיפת מידע לציבור הרחב. בין עתירת חופש מידע למאבק במערכות מיושנות הוא הקים שתי פלטפורמות להנגשת מידע לבעלים האמיתיים שלו – הציבור: "המידע הזה הוא שלנו. אנחנו צריכים לבקש ולדרוש אותו"

אחת העתירות הראשונות שהגיש גיא זומר – משפטן ופעיל חברתי שבשנים האחרונות פועל בכמה חזיתות להגברת השקיפות בגופים ציבוריים, ובמיוחד במערכת המשפט – הייתה דרישה לחשוף את יומן הפגישות של אפי נוה. כשהוגשה העתירה, ב-2017, נוה עדיין לא הסתבך בפלילים, וכראש לשכת עורכי הדין ובן ברית של שרת המשפטים איילת שקד הוא נחשב לאחת הדמויות החזקות ביותר במערכת המשפט.

"הגיע מולי היועץ המשפטי של לשכת עורכי הדין", נזכר זומר. "הוא מעורכי הדין שאני הכי נהנה לעבוד מולם, אבל משפטית הם חוררו לי את הצורה. ככה זה לעתור נגד לשכת עורכי הדין: אתה חוטף כתב תגובה של עשרות עמודים שחצי ממנו זה נימוקים לדרישות למחוק על הסף את העתירה, ואז רק עוברים לנימוקים המהותיים למה לדחות את העתירה".

הנימוק המרכזי של הלשכה היה שנוה לא ניהל את יומנו כעורך דין פרטי בנפרד מיומנו כראש הלשכה. לכן, בסופו של דבר הוסכם כי הלשכה תמסור רשימה ובה כל פגישותיו של נוה עם גורמים רשמיים כמו ח"כים, שופטים, חברי הוועדה לבחירת שופטים ועוד. העיתונאי תומר אביטל הצליב בין רשימת הפגישות של נוה ליומנה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שהתקבל גם הוא בעקבות בקשת חופש מידע, וגילה כי לא פעם בזמן שביומנו של נוה נרשמה פגישה עם השרה, ביומנה של השרה לא היה זכר לנוכחותו של נוה. בחלק מהמקרים דובר על פגישות שעסקו בוועדה לבחירת שופטים, אף שנוה עדיין לא היה חבר בוועדה. גם שקד וגם נוה טענו בתגובותיהם שאין כל בעייתיות בפגישות, ואף האשימו את זומר בחטטנות. אבל הוא המשיך במאבקו לחשוף כל פיסת מידע ציבורי לעיני הציבור.

גיא זומר, פעיל חברתי בתחום השקיפות, 17 ביוני 2020 (ראובן קסטרו)

"היום-יום שלי הוא מאבק די סיזיפי להשיג את כל המידע שבעצם שייך לי". זומר (צילום: ראובן קסטרו)

"כל מקום שאני פועל בו הוא במידה רבה כשל של גוף ציבורי, שלא פעל מיוזמתו קודם לכן", אומר זומר בן ה-34. "בשבילי המידע הציבורי הוא ארגז חול עצום של דאטה. יש הרבה קלישאות שכותבים בעתירות חופש מידע, כמו למשל שהמידע הציבורי הוא קניינו של הציבור. בשבילי זו לא קלישאה, אני באמת חי ונושם את זה. אני חוצה ברמזור וחושב על זה שבעירייה יש תכנית של פעילות הרמזור. אני מסתכל על מרפסת שנראה לי שהיא עבירת בנייה, ואני חושב על תיק אכיפה ועל התכניות של הבניין. אני חי ונושם את המידע הציבורי. אני מרגיש כמו הבנאדם הכי עשיר בעולם – עשיר במידע. והיום-יום שלי הוא מאבק די סיזיפי להשיג את כל המידע שבעצם שייך לי".

התשוקה למידע ציבורי הביאה את זומר, ירושלמי במקור, להתקבל ב-2016 לעבודה ביחידה הממשלתית לחופש המידע שפועלת במשרד המשפטים. הרומן הזה לא האריך ימים, וב-2017 התפטר והחליט לעבור לצד השני של המתרס. "יצאתי לדרך אקטיביסטית יותר, והתחלתי להגיש עתירות נגד כל מי שלא רצה לתת לי מידע. את שתי העתירות הראשונות שלי הגשתי ביחד – אחת נגד לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"ם), שלא הסכימה לפרסם את הוצאות הפרסום של ממשלת ישראל, ובמקביל עתרתי לחשוף את יומן הפגישות של אפי נוה".

בסוף 2017 עבר זומר לבצע את רוב פעילותו בתחום תחת "התנועה לחופש המידע", ובמקביל עבד כאנליסט ואז כראש צוות בחברת סטארט-אפ. מאז הספיק לעזוב את התנועה, ובתחילת השנה גם נסגרה החברה בה עבד – מה שאפשר לו להשקיע את כל מרצו בחשיפת מידע ציבורי. "השנה הגשתי עתירה כמעט כל שבוע", הוא אומר. "מבחינתי מי שלא עונה לבקשת חופש מידע צריך לדעת בוודאות שהוא יחטוף עתירה, וגם מי שדוחה בקשות בטענות שנראות לי לא מוצדקות".

זמן הוא לא המשאב היחיד הדרוש לחשיפת מידע. "מטבע הדברים זה עולה המון כסף. בשנה האחרונה (מתחילת 2020 – ד"ד) הגשתי 15-20 עתירות, ובכל עתירה האגרות עומדות על בערך אלפיים שקלים, ככה שזה יוצא עשרות אלפי שקלים רק על אגרות בית משפט".

מי מממן את כל זה?

"התקופה שעבדתי בתור ראש צוות דאטה יכולה לממן הרבה מאוד עתירות. יש הבדלים גדולים בשכר בין מי שעובד במגזר שלישי למי שמגיע מהיי-טק, בטח בתפקיד ניהולי. אז אני פשוט שורף את החסכונות שלי".

"אנשים היו בטוחים שההליכים המשפטיים שלהם הם עניינם הפרטי"

כחלק ממיסוד הפעילות שלו הקים זומר יחד עם אנדי וורמס את עמותת "התמנון", שפועלת להנגשת מידע ציבורי, והם ייסדו שתי פלטפורמות דיגיטליות: הראשונה היא "מידע לעם", אתר שאליו פעילים ועמותות – בייחוד עמותת "הצלחה" ועו"ד אלעד מן – מעלים מידע שהושג בבקשות ועתירות לפי חוק חופש המידע. הפלטפורמה השנייה, שהקים במקור וורמס, היא "תולעת המשפט" – שמהווה את החזית העיקרית במאבקו של זומר להגברת השקיפות במערכת המשפט.

נקודת המוצא של המאבק הזה היא החוק שקובע כברירת מחדל שדיונים משפטיים ייערכו בפומבי ויהיו פתוחים לציבור. נקבעו לכך כמה חריגים כמו דיונים בענייני משפחה והליכים שקשורים לקטינים – ומתנהלים בדלתיים סגורות – אבל הכלל הוא שדיונים משפטיים יהיו פתוחים לציבור. מלבד האפשרות להיות באולם בית המשפט בזמן הדיון עצמו, העיקרון הזה מוגשם על ידי פרסום פסקי הדין וההחלטות, בין היתר על ידי מערכת "נט המשפט", שמפעילה הנהלת בתי המשפט – אלא שכאן הדברים מסתבכים.

בכיר במערכת המשפט במהלך הארכת מעצרו בבית משפט השלום, ת"א 16 בינואר 2019 (ראובן קסטרו)

העתירה הראשונה. נוה (צילום: ראובן קסטרו)

מכיוון שהמערכת מגלה גם פרטים אישיים, הגישה אליה מחולקת לרמות. הציבור הרחב יכול לראות בכל הליך שמתנהל בדלתיים פתוחות רק פרטים כלליים כמו שמות הצדדים ומספר התיק, וכן לקרוא החלטות שניתנות במהלך המשפט ואת פסק הדין שניתן בסופו. גישה לפרוטוקולים של דיונים ולמסמכים שמוגשים בהליך ניתנת רק לצדדים בתיק ולעיתונאים, בכפוף להתחייבות שלא לעשות במידע שימוש לרעה.

"נט המשפט" היא לא מערכת אינטואיטיבית, בלשון המעטה. היא אינה מאפשרת חיפושים רוחביים – כמו למשל חיפוש כל כתבי האישום שהוגשו בעבירה מסוימת. למעשה לא ניתן אפילו למצוא בה תיק לפי שמות הצדדים, אלא רק לפי מספר התיק או התאריך בו הוא נפתח. זומר סבור כי המצב הזה אינו מתקבל על הדעת.

"הנהלת בתי המשפט בעצם אחראית על אחד המאגרים הרגישים במדינת ישראל – מאגר שכולל המון מידע אישי, רגיש, פרטי ורפואי", אומר זומר. "ומצד שני עקרון פומביות הדיון מחייב אותה לפתוח חלקים מאוד משמעותיים מהמאגר הזה. זה דבר שדורש המון מיומנות ומקצועיות, ושם אין לא הבנה, לא מקצועיות, לא אכפתיות ולא אחריות לעניין הזה".

גיא זומר, פעיל חברתי בתחום השקיפות, 17 ביוני 2020 (ראובן קסטרו)

"חי ונושם את המידע הציבורי". זומר (צילום: ראובן קסטרו)

"הם בנו את האתר הכי לא נגיש שיש, וזו שכבת ההגנה המרכזית לנתוני בתי המשפט. השכבה השנייה זה להפיץ את המידע הזה לגופים כמו מנועי החיפוש המשפטיים. זה מאוד נוח להנהלת בתי המשפט, גם כי יש חומת תשלום וזה מצמצם את החשיפה למידע, וגם כי לאותם גופים יש אינטרסים מסחריים. למשל, אם נחשף משהו שלא אמור להיחשף, מי שנפגע מזה מאיים בתביעה של מיליונים על המאגר המשפטי, והוא מסיר את המסמך".

לפני כמה שנים גילה זומר את אתר "תולעת המשפט" שהקים וורמס, והצטרף לתפעולו. האתר אוסף בצורה אוטומטית מדי יום את כל המידע שגלוי לציבור הרחב ממערכת "נט המשפט", ומארגן אותו בצורה שתאפשר לבצע בו חיפושים. "דרך תולעת המשפט החלטנו לאתגר את התפיסה של הנהלת בתי המשפט, לגרום לה לקחת אחריות על המידע שלה, ובמקביל להנגיש אותו גם לחוקרים ולציבור הרחב באופן חופשי ופתוח. בלי פרסומות, בלי חומות תשלום, בלי דיסקליימרים".

אין פה בעיה חוקית?

"יש חסינות מוחלטת מפני תביעות על פרסום של מידע שכבר פורסם על פי דין, ולכן לטענתנו אנחנו מכוסים גם בנושאי פרטיות וגם בנושאי לשון הרע. אבל זה בהחלט מייצר מתח אדיר ומערער תפיסה של הרבה מאוד אנשים שהיו בטוחים שההליכים המשפטיים שלהם זה עניינם הפרטי, ופתאום כל הדברים האלה צפים בגוגל. אנחנו מקבלים יום יום פניות של אנשים שרוצים שנסיר דברים מהאתר, וככלל אנחנו לא מסירים מידע פומבי".

ומה אם משהו התפרסם בטעות בנט המשפט, תפרסמו אותו גם?

"אנחנו כן מסירים טעויות ותקלות. בתוך הקוד של תולעת המשפט מוטמע מנגנון שלם שאמור לזהות, מבחינה משפטית, תיקים שאמור להיות עליהם חיסיון ולגרוע אותם מהאתר. למשל, בתביעות על נזקי גוף לפי חוק לא אמורים להתפרסם שמות הצדדים. אם המערכת רואה תביעת נזקי גוף ומזהה שהשמות לא שונו ל'פלוני', היא באופן אוטומטי חוסמת את כל המסמכים בתיק ומציינת שזה התהליך שהתיק עבר. זה נכון גם לתיקי משפחה, תיקי נוער, תיקי ביטוח לאומי ולאחרונה גם לתיקים פליליים שהסתיימו בקביעה שהנאשם לא כשיר לעמוד לדין. אבל במקרים אחרים, אנחנו מאמינים שבית המשפט שלפניו כל החומר הרלוונטי, הוא מי שצריך להכריע בשאלה המורכבת הזו. לכן מי שחושב שהאיזון שגוי במקרה הפרטני שלו, אנחנו מפנים אותו לבתי המשפט".

"חצי מהתיקים בעשור האחרון לא מכילים אף מסמך פומבי"

במסגרת העבודה על תולעת המשפט גילה זומר שרבות מההחלטות בבתי המשפט ניתנות במה שמכונה "פיתקית" – החלטה של השופט על גוף הבקשה המקורית. זה מנגנון שנועד במקור להחלטות טכניות ושוליות, אך הוא התרחב עד כדי כך שלפעמים אפילו פסקי דין מנומקים נכתבים על "פתקית". חלק מההחלטות גם ניתנות בתוך פרוטוקול הדיון, ולכן לא מסווגות ב"נט המשפט" כהחלטה – אלא כפרוטוקול. לכאורה מדובר בסוגייה טכנית, אך התוצאה היא שלציבור הרחב אין גישה לאותן החלטות.

"מתברר שחצי מהתיקים המשפטיים בישראל בעשור האחרון לא מכילים אף מסמך פומבי", מתרעם זומר. "זה כאילו התיק לא פורסם מעולם. עשיתי מחקר על הטלת הוצאות משפט בעתירות חופש מידע. זה נושא שיכול להשפיע על התמריצים להגיש עתירות כאלה. ומה שהסתבר זה שמתוך בערך 700 תיקים שבדקתי, רק ברבע מהם הייתה החלטה פומבית בעניין הטלת ההוצאות".

אתר הרשות השופטת (אתר רשמי , -)

"האתר הכי לא נגיש שיש". מערכת נט המשפט

כשגורם מבקש לעיין בהחלטות בתיק שאינן מפורסמות, הבקשה מועברת לשופט או להרכב השופטים שיושב בתיק, והוא מכריע בה. גם המנגנון הזה, לדברי זומר, הוא בעייתי. "זכות העיון לא אמורה להיות מותנית בשיקול דעת שיפוטי, ואחת הסיבות לכך היא שהמנגנון הזה נועד בין היתר כדי לבקר את שיקול הדעת של השופט. אני רוצה לדעת איך השופט קיבל החלטות, ואם הזכות לעיין בהחלטות נתונה לשיקול הדעת שלו, אתה הופך אותו מעורב בביקורת על עצמו. זו באמת בעיה".

"המידע הציבורי הוא שלנו, הציבור", מסכם זומר. "אנחנו כציבור צריכים לבקש ולדרוש אותו, והגופים הציבוריים צריכים לדעת שעליהם לפתוח אותו: לא מאחורי חומות תשלום, ולא בממשקים שאי אפשר לחפש בהם. הפעילות שלי נועדה כי לעודד ולדרבן אותם לפעול ככה".

הרשות השופטת: "המערכת מנוהלת במקצועיות"

מדוברות הרשות השופטת נמסר בתגובה לטענות כי "מערכת 'נט-המשפט' עוצבה כך שהחלטות הנושאות אופי טכני, כגון: קביעת מועדי דיון, הוראות על הגשת כתבי טענות, הגשת תגובות, קציבת לוחות זמנים לביצוע פעולה כמו הגשת חוות דעת מומחים וכו', הניתנות במהלך דיון ומקבלות ביטוי בפרוטוקול הדיון, אינן מתפרסמות וזאת נוכח העובדה שפרוטוקול הדיון עצמו אינו מתפרסם לפי דין. הוא הדין אשר להחלטות הנושאות אופי טכני הניתנות על גבי כתבי הטענות, המכונות 'החלטות בפתקית' וזאת נוכח העובדה שכתבי הטענות פתוחים מכוח הדין לעיון הצדדים ובית המשפט בלבד. על אף האמור, ומשהוברר כי ניתנות גם החלטות בפרוטוקולים ובפתקיות שאינן נושאות אופי טכני, הורה מנהל בתי המשפט על ביצוע שינוי במערכת 'נט-המשפט' שיאפשר פרסום החלטות שאינן נושאות אופי טכני באתר הרשות השופטת. השינוי האמור במערכת 'נט-המשפט' נמצא בשלבי פיתוח ויושלם בהקדם".

באשר לטענות לגבי הגשת בקשות לעיון בהחלטות, נמסר בתגובה כי "אדם שאינו בעל דין אינו רשאי לעיין במסמכים השמורים בתיק בית המשפט. בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה, רשאי מי שאינו בעל הדין להגיש בקשה לעיון בתיק בית המשפט. החלטה בעניין נתונה לשיקול דעת בית המשפט. מעצם טבעו של הליך שיפוטי, בטרם קבלת החלטות שיפוטיות, מתבקשות על דרך הכלל עמדות הצדדים. הטרוניה אפוא ביחס לכך שההחלטות בבקשות לעיון בתיקים ניתנות לאחר שמופעל בעניין שיקול דעת ולאחר שמתקבלות עמדות הצדדים, היא למצער לא מבוססת, שכן כאמור, הדבר נעשה מכוח הדין ובצדק".

לבסוף נמסר עוד מדוברות הרשות השופטת כי "אין חולק שמערכת 'נט-המשפט' מהווה מאגר מידע האוצר בתוכו גם פרטים אישיים של בעלי הדין וגורמים נוספים הנוטלים חלק בהליך השיפוטי. מערכת 'נט-המשפט' רשומה בפנקס מאגרי המידע המנוהל ומפוקח על ידי הרשות להגנת הפרטיות. המערכת עומדת בדרישות חוק הגנת הפרטיות והתקנות שלפיו. בניגוד לנטען, המערכת מנוהלת במיומנות ובמקצועיות, תוך שימת דגש על נושא הגנת הפרטיות ושמירה על המידע".

לכתבה בוואלה

קטגוריות
חדשות משפט על העמותה תולעת המשפט

תולעת במערכת

פרויקט ביג דאטה חדש מנגיש מידע על מערכת המשפט • ראיון עם המייסד • "קול העין"

כתב "העין השביעית" 16.02.2017 0

תולעת המשפט

החשיפה הראשונה של תולעת המשפט באופן פומבי הייתה בתחילת 2017 בראיון ראשון לאתר העין השביעית.

"תולעת המשפט" הוא פרויקט ביג דאטה שנועד "להנגיש בצורה פתוחה וגולמית נתונים על הנעשה בבתי-המשפט בישראל", כך על-פי הצהרת הכוונות של מייסדו, אנדי וורמס. "מערכת המשפט היא מערכת מאוד חשובה בישראל, שנוגעת לכל תחומי החיים שלנו – לחיינו הפרטיים, לחיינו העסקיים וליחס בין האזרחים לבין הרשויות. למעשה, זו תמונת ראי של החברה כולה. אפשר לראות באיזה ערים מגישים הכי הרבה תביעות, איזה חברות ביטוח או חברות תחבורה מקבלות הכי הרבה תביעות, מה שיעור התביעות שנמצאות מוצדקות. דרך הסכסוכים, התביעות והתיקים בבתי-המשפט אנחנו רואים תמונת מצב של כל החברה הישראלית".

ב"תולעת המשפט" אתה מתבסס על מידע פומבי שהממשלה מנגישה. איזה ציון היית נותן לממשלה בתחום תחזוקת מאגרי הנתונים הפתוחים שלה?

"'תולעת המשפט' סורקת אך ורק את החלק הפומבי של אתר בתי-המשפט. לחלק החסוי אין לנו גישה. מצד אחד מערכת המשפט, בגלל הטבע והייעוד שלה, וגם בגלל החוקים בארץ, היא אחת המערכות הכי פתוחות בישראל – וכל אחד יכול להיכנס ולמצוא שם נתונים. מצד שני, המערכת מאוד קשה ומסורבלת לשימוש. אין למשל פונקציות של חיפוש או סטטיסטיקות".

צריך לציין, מדובר בפונקציות מאוד בסיסיות. אם אני רוצה למשל לראות במערכת "נט-המשפט" את כל ההליכים שקשורים לאהוד אולמרט – אני לא יכול פשוט להקיש כמו בגוגל "אהוד אולמרט" ולקבל את כל התיקים.

"זה לא קיים. אתה צריך לחפש את זה ידנית בתהליך מאוד ארוך ומייגע שייקח לך אלפי שאילתות, או שאתה יכול לנסות את מזלך ולשלם כסף למאגרים פרטיים שנמצאים בשימוש של משרדי עורכי-דין, אבל בהם לא כל הנתונים מופיעים – רק מה שיש בו עניין לעורכי-דין.

מה גרם לך להקים את האתר?

"האתר הוקם בהשראת הסדנא לידע ציבורי, עמותה שעוסקת בהנגשת מידע ממשלתי. השתתפתי פעם בהאקתון שלהם, הם עושים דברים דומים עם מאגרים אחרים, כמו מאגרים של רשויות הבנייה והתכנון ומאגרים של תאונות דרכים. הנושא עלה – ולקחתי את זה לאט-לאט.

לטור המלא באתר העין השביעית