מדור ביקורת המדינה של עמותת התמנון

ממש רצינו שהכל יהיה פשוט מושלם, אבל זה לא ממש הלך ומדי פעם, צצות ועולות בעיות.

זכות האין עיון בהחלטות

תקציר הנהלת בתי המשפט מסרבת באופן שיטתי ועקרוני להכיר בזכות העיון ברשימת התיקים ובהחלטות בית המשפט, ומצפצפת בבוטות על תקנות העיון שקבע שר המשפטים וחלות עליה. בקשה לעיין בהחלטות שניתנו בתיקי חופש מידע נדחתה בחופש מידע בשורה של פניות. לאחר מכן כשהוגשו בקשות עיון בתיקים עצמם נתנה סגנית נשיא מחוזי ת"א, השופטת צילה צפת, הנחיה

פנייה להסרת תכנים מהנהלת בתי המשפט

לראשונה הנהלת בתי המשפט בעצמה פנתה לפרויקט תולעת המשפט בבקשה להסיר תכנים. בהתאם למדיניות הפרויקט, וללא משוא פנים, ככל פונה אחר הם התבקשו לפנות לכתובת הדוא"ל המתאימה. בנוסף, הבהרנו כי הסרת התכנים תעשה בהתאם למדיניות הפרויקט. בהזדמנות זו גם הסתבר שבניגוד למצב שהציגו במענה לבקשת חופש מידע, ולפיו נוסח הפניות להסרת תכנים מהמאגרים המשפטיים מבוסס

"בינה מלאכותית עלולה לפגוע בעצמאות בתי המשפט"

אייטם באתר ניוז 1 על דברי מנהל בתי המשפט, יגאל מרזל, כי "בינה מלאכותית עלולה לפגוע בעצמאות בתי המשפט". הדברים מתוך ועידת הארגון הבינלאומי לעצמאות השופטים המתקיימת באוניברסיטה העברית (4/1/22). לאייטם המלא

קריאה ביקורתית בנוהל שידור פסקי דין

היום, 4/1/22 פרסמה הנהלת בתי המשפט נוהל שידור ישיר של שימוע פסקי דין והחלטות של בתי משפט השלום והמחוזיים, שנולד בעקבות המלצת צוות פומביון הדיות בעידן הדיגיטלי (הנוהל בתחתית הפוסט). רבקי דב"ש, יועצת ומרצה בתחום השקיפות, הממשל והחברה ומי שהקימה וניהלה את היחידה הממשלתית לחופש המידע בפוסט קריאה ביקורתית בנוהל "השקיפות" של הנהלת בתי המשפט.

העברת מידע והודעות על איסור פרסום לנבו ותקדין – אמת אלטרנטיבית בהנהלת בתי המשפט 2#

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים שנועדו לשקף פערים עובדתיים בתשובות לבקשות מידע שנמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט. והפעם ביקשנו את המידע שהועבר לנבו ותקדין במהלך 12 חודשים, דיווחים והודעות שהועברו וכמובן הסכמים להעברת מידע על הליכים משפטיים לצדדים שלישיים. במענה לבקשה, נמסר לנו כי כל המידע המועבר לנבו או תקדין, זמין באתר נט

עמדת ארגון העיתונאים בנושא איומים על מפעילי אתר תולעת המשפט

בעקבות איומים והטרדה על מייסד עמותת התמנון הוגשה תלונה במשטרה שטופלה בצורה חובבנית ורשלנית בזמן אמת. בהמשך, החליטה המשטרה שלאסוף ראיות זה ממש לא העיסוק שלהם, ובהתאם גם סגרה את התלונה מחוסר ראיות. בעקבות הדברים הללו, הוגש ערר למחלקת העררים בפרקליטות הדמינה, דרך משטרת ישראל בדרישה לפתוח מחדש את החקירה, לאסוף את הראיות, ולהגיש כתב

אמת אלטרנטיבית בהנהלת בתי המשפט 1#

פוסט זה הוא חלק מסדרת פוסטים שנועדו לשקף פערים עובדתיים בתשובות לבקשות מידע שנמסרו על ידי הנהלת בתי המשפט. והפעם בקשה סטנדרטית לקבל את ארכיון רשימת תיקי בתי המשפט בישראל נענתה בקצרה שאין מידע וככל שקיים הוא בארכיון המדינה. במיצוי הליכים די שגרתי מול הנהלת בתי המשפט, נטען בסך הכל כי אין אמת בטענות הרשות

שייח ג'ארח אינה עונה – טייק #2

בתחילת נובמבר 2021 פנינו לדובר משרד המשפטים וביקשנו להפנות את תשומת ליבו לכישלון השיטתי בהשחרות של כתבי טענות ומסמכים משפטיים במסגרת הודעות הדובר. לצערנו הרב דובר משרד המשפטים לא מצא לנכון להתייחס לפנייה והיא נותרה יתומה וללא מענה. גם ציוץ הדברים בטוויטר ותיוג הפרקליטות, משרד המשפטים והרשות להגנת הפרטיות לא הועילו, והדובר בשלו, המשיך עם

מסמכים מסווגים היו זמינים לגורמים שונים בנט המשפט

מאות מסמכים מסווגים הוגשו במסגרת הליך משפטי שהוגדר פומבי באתר נט המשפט. בהתאם לתקנה 5 לתקנות העיון (הסבר כאן) יכולים עיתונאים ואחרים בעלי היתר עיון, לצפות בכל המידע שהוגש בהליך משפטי פומבי, לרבות כתבי טענות, בקשות ופרוטוקולים. לכן במקרה זה אף שהמידע המסווג כנראה לא היה חשוף באופן פומבי, הרי שהוא היה זמין לכל מי

חוק חופש המידע: מדריך למשתמש

המדריך המקיף ביותר שנכתב מאז נחקק חוק חופש המידע יוצא לאור ביוזמת עמותת הצלחה. המדריך נכתב על ידי רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, ונערך במשותף יחד עם אלעד מן, יועמ"ש עמותת הצלחה ועמותת התמנון, ויו"ר עמותת העין השביעית. לכניסה למדריך

הממונה על שיבוש והסתרת המידע

בכתב אישום חריג, מואשמים צבי גנדלמן, ראש עיריית חדרה, ואורלי נגר, מנהלת הלשכה של גנדלמן, מואשמים השניים בעבירות של מרמה והפרת אמונים, מידע כוזב או פלט כוזב וקבלת דבר במרמה בשל שיבוש מידע שיועד להימסר למבקש המידע ובנוסף ניפוח שעות העבודה מתוך כוונה שהמבקש ירתע מלשלם עבור הבקשה. יש לציין כי ישנם מקרים רבים שאנו

מחקר עומס העבודה השיפוטי

הניסיון של הנהלת בתי המשפט לאמוד את היקף המשאבים הנדרש לניהול תיק הוא כלי חשוב ואף הכרחי. אין ספור החלטות פנימיות בתוך הנהלת בתי המשפט וחיצוניות, דוגמת שינוי סדרי הדין, משפיעים ומושפעים משאלת משאבי המערכת. לפיכך החלטות אלה חייבות להיות מבוססות נתונים ועל הרשות חלה החובה לחקור ולספק נתונים אלה. יחד עם זאת, מורכבות המחקר,

מחושך לאור בהנחיות פרקליטות המדינה

סעיף 6 לחוק חופש המידע קבע כי רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור לעיון בסעיף 6 לחוק על רקע חשיפת הנחיית המדובבים שהסתירה הפרקליטות ולא פרסמה, הוגשו שתי בקשות מידע, האחת בשם התנועה לחופש המידע (באמצעות גיא זומר) והשנייה על ידי גיא

הוצאות משרד רה"מ

אחרי שנים שמשרד רה"מ צפצף על כל נוהל אפשרי בתחום הפרסום היזום, הוגשה כנגדו עתירה להורות למשרד לפרסם את התשובות לבקשת מידע, הסכמים למתן שירות לציבור ואת דוחות ההתקשרויות ב-4 השנים האחרונות (מאז 2017, עת הפסיקו לפרסם). במסגרת דוחות ההתקשרויות שנחשפו עלו שלל התקשרויות תמוהות שסוקרו בהרחבה בפרויקט של ארגון שומרים בשיתוף אתר YNET. לאייטם

נציבות עם מוגבלות

הסיפור הפעם מתחיל מבעיה מאד פשוטה שיכלה להפתר בכמה דקות, אבל כל מי שהיה מעורב בה, טרח לדרדר ולהסלים את הבעיה ולפתוח את הפצע שהיה כל כך נוח להצניע במשך שנים. אין צורך להרחיב על התנהלות משרד הבריאות בעניין הנגשת מידע, ואפשר לתאר אותה כביזיון לאומי ברגעים המוצלחים והחיובים. אבל לא רק שהמידע לא נגיש

כנס חופש המידע 2021 | ההרצאות והפאנלים

ב-27 במאי ציינו את יום חופש המידע בכנס שנערך במרחב החברתי בת"א. מוזמנים לצפות בהרצאות ובפאנלים 31 במאי 2021 דברי פתיחה: נדב איל יו"ר התנועה לחופש המידע פאנל: מה הסתירו מאיתנו בקורונה מנחה: עו"ד רחלי אדרי , מנכ"לית התנועה לחופש המידעמשתתפים: תומר לוטן, ראש מטה מגן ישראל | נעה לנדאו, עיתונאית "הארץ" | ד"ר ארז

הצעת חוק כבילת עצורים ואסירים שלא כדין – עוולה אזרחית

משטרת ישראל ובמיוחד שב"ס מפרים מדי יום באופן שיטתי את הוראות החוק לעניין כבילת עצירים, והפכו את הובלתם של כבולים בפרהסיה מחריג לכלל. תמונות, תלונות, ביקורי ח"כים וכתבות בתקשורת לא ממש מפריעים למשטרה ולשב"ס בעניין זה. סעיף 9א לחוק המעצרים, וסעיף 11א לפקודת בתי הסוהר מורים כי עצור או אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי,

זכות השופטים לעיין בכל תיק תוגבל: יידרשו להצהרה או לאישור

ועדה של הנהלת בתי המשפט ממליצה כי השופטים יידרשו להצהיר בכתב כי העיון בתיקים לא חסויים שלא נדונים אצלם נעשה לצורכי עבודה, עיון בתיקים חסויים – רק בכפוף לאישור של נשיא ביהמ"ש • המטרה: למנוע פגיעה בזכות לפרטיות של הצדדים לתיק ולהגן על סודות מסחריים אייטם באתר גלובס המסקר את מסקנות ועדת שפירא שהוקמה במטרה

סקרי בחירות

ניתוח סקרי הבחירות לכנסת ה-24. הניתוח בבסיסו החל מניסיון ללמוד את היקף הדיוק ויכולת תחזית תוצאות הבחירות באמצעות סקרי בחירות על מאפיינהם השונים. בהמשך, הסתבר כי באופן שיטתי גופי התקשורת אינם מפרסמים את סקרי הבחירות כדין, ולפיכך פנינו לוועדת הבחירות המרכזית לכנסת ולנציב פניות הציבור ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. לדשבורד הנתונים מסך ניבוי הסקרים מסך

חיות כיס – נכנסתי לכלא כי אין לי כסף

פרק מהפודקאסט חיות כיס של תאגיד השידור הישראלי בנושא מאסר חלף קנס. הפרק כולל ראיון עם צבי דביר, פעיל הסדנא לידע ציבורי ומי שביקש להיכנס לרצות את עונשו בכלא כחלופה לתשלום קנס. בהמשך, ראיון נרחב עם ד"ר איילת עוז, מהסניגוריה הציבורית (באותם ימים) על הלכת גוסקוב. לתמלול הפרק המלא באתר הפודקאסט

מהקורונה ועד לפיסטוק: משרד רה"מ לא מוכן שתדעו את האמת

כל מי שפועל למען שקיפות שלטונית יודע: ממשרד ראש הממשלה כמעט בלתי אפשרי לחלץ מידע, אפילו כשהוא שייך לציבור ● לא על ניהול משבר הקורונה, לא על מכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות, לא על הנגשת מערת המכפלה ● מי שמתעקש ייאלץ לנהל מערכה משפטית נגד המשרד ● גם אם ינצח – את הקנס כולנו נשלם ● סקירה רחבה של האפלה במשרד מספר 1 סדרה

חוק חופש המידע ברשויות המקומיות

סייענו לספק נתונים עבור טור שכתבה עו"ד רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע לשעבר בעניין עתירות חופש המידע. "עד כמה נתונים אלו חשובים ניתן ללמוד מעיון בנתונים של פרויקט "תולעת המשפט". מתוך 499 עתירות חופש מידע שהוגשו ב-2019, 61.3% היו נגד רשויות מקומיות. בהינתן שמרביתן ככולן של עתירות חופש המידע נגד רשויות מקומיות הוגשו בגלל אי

האם הנהלת בתי המשפט מכירה בסמכות בית המשפט?

הכל התחיל ממחקר פשוט שערכנו בעמותה הנוגע לערעורים הפליליים בישראל, מחקר שדי מהר נתקע בשל הגילוי הדרמטי שעשרות אחוזים מהתיקים הפליליים בבתי המשפט השלום בישראל, עליהם הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי, חסויים. כיצד התגלה הדבר? פשוט מפני שתיקי הערעור עצמם, גלויים כמובן, רק שלא היה ניתן לאתר את התיקים בערכאה הדיונית באתר נט המשפט. לצד

אילנה סקר

בזכות נתוני תולעת המשפט נחשפו מעל 1,000 תיקים בבתי המשפט השונים בהם רשומים כבאי כח אילנה סקר ואנשי משרדה, כך נחשף בכתבה שפורסמה במגזין סוף השבוע של עיתון כלכליסט. יש לציין כי סקר מכהנת כחברת הועדה לבחירת שופטים ומתוקף כך נאסר עליה לייצג בפני שופטים שלא בבית המשפט העליון וזאת מחשש להטיית הדין מול שופטים

ערעור ההמלצות

בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי שהנחיות מחלקת ייעוץ וחקיקה אינן אלא המלצות בלבד, וככאלה ניתן לקבל וניתן שלא, ולכן אין כל חובת פרסום, הוגש ערעור ראשון לעמותת התמנון נגד משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והממונה על חופש המידע שבמשרד המשפטים (עע"מ 6329/20). בקצרה, חוק חופש המידע, ואף קודם לכן בית המשפט העליון, קבעו כי רשות

גבעת חלפון אינה עונה

במסגרת פעילות תולעת המשפט התגלה אירוע אבטחה חמור בהנהלת בתי המשפט. כיוון שהנהלת בתי המשפט סירבו לראות באירוע משום אירוע אבטחה חמור כהגדרתו בחוק, דיווחנו לרשות להגנת הפרטיות את הפרטים המלאים של האירוע. אלא שברשות להגנת הפרטיות לא טרחו לטפל, לא חקרו ולא בדקו. ברקע, שורה של פוסטים ופרסומים העלו כי אין זה המקרה היחיד

נתונים חלקיים, מסקנות לא מייצגות

קריאה ביקורתית של גיא זומר בדוח השנתי של היחידה לחופש המידע. חלק מהביקרת מופנה נגד היחידה לחופש המידע, אך צריך גם להודות שאלמלא פרסום מידע מקיף וגולמי על ידי היחידה (בדוח הזה ובדוחות הקודמים), סביר שהביקורת לא הייתה נשמעת. וזו כמובן בעיה אינהרנטית בדרישה מגופים ציבוריים להפגין שקיפות, ואחת הסיבות לזה שגופים ציבוריים נמנעים משקיפות.

חורים שחורים בבית המשפט העליון

מסתבר שלא רק בנט המשפט יש בעיות, אלא גם מחוץ לו, והפעם אתר בית המשפט העליון. באופן חריג הוחלט להשחיר פסק דין בהתאם להחלטה שיפוטית, באופן כזה שכל התוכן שהושחרה לכאורה, פשוט לא באמת הושחר. לזכות הנהלת בתי המשפט יצוין כי התקלה תוקנה במהרה ותוך זמן קצר לאחר החשיפה של הדבר, תוקן המסמך והושחר כהלכה.

הנחיות הפרקליטות הנסתרות

סעיף 6 לחוק חופש המידע קבע כי רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור לעיון בסעיף 6 לחוק אלא שלפרקליטות הגדרה מאד ייחודית להוראת החוק הברורה והיא כוללת הבחנה טכנית שבין הנחיות עליהן חתום פרקליט המדינה באופן אישי לבין יתר ההנחיות שבפרקליטות המדינה,

על האיזון בין חופש המידע ופרטיות

בעקבות הכרעת בית המשפט העליון כי על משרד ראש הממשלה למסור לרביב דרוקר את רשימת השיחות שקיים עם אדלסון ורגב, הגיש נתניהו בקשה לבית המשפט העליון לקיום דיון נוסף, תיאורטי בלבד (שכן המידע ממילא כבר נמסר). הדרמה הגדולה לא הגיעה דווקא מנתניהו אלא מפרקליטות המדינה שביקשו להנחיל עמדה חדשה שסתרה את הפרקטיקה שנהגו בה 20

בקשת מידע למסמכים והנחיות בנוגע לתלונה לנציבות אנשים עם מוגבלות‎

בעקבות חוסר הנגישות של פרסום המידע על הקורונה, הוגשה נגד משרד הבריאות תלונה לנציבות אנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. עיקר התלונה מתייחס להיבטים שבהם אתר הקורונה, דש בורד משרד הבריאות, אתר המגעים והטלגרם של דובר משרד הבריאות אינם ממלאים אחרי תקנות הנגישות הנוגעות לאתרי אינטרנט ובכלל זה טקסט קריא, ניגודיות הולמת וכדומה. אלא שבנציבות טענו

המלצות ייעוץ וחקיקה

בעקבות עתירה של גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, בדרישה להורות למשרד המשפטים לפרסם את הנחיות מחלקת ייעוץ וחקיקה (זרועו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה) קבע בית המשפט המחוזי כי הנחיות אלה אינן אלא המלצות בלבד, שכל עובד מדינה יכול לקבל או שלא לקבל, ולפיכך אין כל חובה בפרסומם. לכתבה באתר הארץ הפסיקה החריגה תוארה בשורה

בעקבות עתירת התמנון – נחשף תמצית הדוח השנתי של משרד רה"מ מזה עשור

בעקבות עתירת גיא זומר, מייסד עמותת התמנון , נחשף תמצית הדוח השנתי של משרד רה"מ, דוח שלא פורסם בניגוד לחוק למעלה מ-10 שנים. מהדוח עולה בין היתר כי משרד ראש הממשלה חילק ב-2018 מעל 50 מיליון שקל למוסדות ציבור המנציחים את זכרם של אישים ופעילויות במורשת הישראלית. בין היתר הוקצבו 10 מיליון שקל להנצחת דוד

פרסום תשובות לבקשות מידע – כבאות והצלה

על פי נוהל מספר 9 של היחידה הממשלתית לחופש המידע, כל גופי הממשלה, מחוייבים לפרסם באופן יזום, כל מענה לבקשת חופש מידע, ואת נוסח הבקשה עצמה, תוך שבועיים מיום מסירת המענה לפונה, אלא בנסיבות חריגות. יישום הנוהל סובל מקשיים רבים, בין היתר בשל רמת ציות נמוכה בקרב הגופים הממשלתיים הכפופים לנוהל. לנוהל מספר 9 של

תולעת המשפט חושפת ליקויי אבטחה באתר נט המשפט

במסגרת הפעילות הטכנולוגית של תולעת המשפט נחשפו שורה של ליקויים שאפשרו להגיע למידע שלא נועד לחשיפה באתר נט המשפט. דיווח מסודר הועבר, ובזכות תולעת המשפט, תוקן הליקוי. תולעת המשפט פועלת להנגיש את המידע הפומבי שבאתר נט המשפט לצד הסדרה והגנה על המידע שאסור בחשיפה. פעילות זו מלווה בשלל כלים ואמצעים, לרבות באופן מובנה בקוד האתר

שמות התיקים החסויים שדלפו

במסגרת פעילות תולעת המשפט אנו נחשפים לשלל ליקויים, עליהם אנו מדווחים לגורמים הרלוונטיים במטרה להבטיח פעילות תקינה ובטוחה כמו גם הגנה על המידע של צדדים ובעלי עניין בהליכים המשפטיים בישראל. במסגרת השקת אפליקציית תיק – טק של הנהלת בתי המשפט, שנועדה להנגיש את המידע על ההליכים המשפטיים של הצדדים השונים, נחשף כי כל שמות התיקים

הזדהות בנט המשפט

מאז הושק נט המשפט ועד שנת 2018, היה זה סוד גלוי, כי כל אדם באמצעות תעודת זהות של אדם מסוים יכול להיכנס לנט המשפט ולהזדהות בשמו. ההרשאות כללו עיון בכל תיק שהיה צד לו, לרבות הגשת תביעות בשמו. עדויות שהגיעו אלינו מלמדות שהפרקליטות הייתה עושה בכך שימוש ונכנסת לתיקים של נאשמים באמצעות תעודות הזהות שלהם,