ארכיון מכתבים שהתקבלו

דרישות להסרת תכנים מאתר תולעת המשפט

פנייה להסרת תכנים מהנהלת בתי המשפט

לראשונה הנהלת בתי המשפט בעצמה פנתה לפרויקט תולעת המשפט בבקשה להסיר תכנים. בהתאם למדיניות הפרויקט, וללא משוא פנים, ככל פונה אחר הם התבקשו לפנות לכתובת הדוא"ל המתאימה. בנוסף, הבהרנו כי הסרת התכנים תעשה בהתאם למדיניות הפרויקט. בהזדמנות זו גם הסתבר שבניגוד למצב שהציגו במענה לבקשת חופש מידע, ולפיו נוסח הפניות להסרת תכנים מהמאגרים המשפטיים מבוסס על החלטה שיפוטית הרי שמדובר בפניות סתמיות המורות או מבקשות הסרת התכנים במנותק לחלוטין מכל התייחסות האם קיימת החלטה שיפוטית או לא. לפניית הנהלת בתי המשפט והמענה לה דוגמה לפנייה שהופצה כנראה למאגרים המשפטיים להסרת פסק דין העתק התכתבות נוספת שהועברה אלינו, המלמדת כי הפנייה

הדר רז רוצה שנסיר זיכרון מטמון של גוגל

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתו של עו"ד הדר רז. ראוי לציין כי הפנייה לא כללה איום מפורש בתביעה, אך דרישותיו התמוהות של עו"ד ראויות לפרסום ולהסבר על אודות זיכרון מטמון של מנועי החיפוש. אז מהו זיכרון מטמון או בלועזית cache של מנוע החיפוש? מנוע החיפוש למעשה סורק דפי אינטרנט, ממפה אותם ומקטלג אותם, ובהמשך מאפשר את הגישה אליהם על בסיס תוצאות החיפוש. במסגרת תהליך זה, שומרים מנועי חיפוש (ובאופן דומה גם דפדפני האינטרנט בהם אנחנו עושים שימוש), גרסאות זמניות של דפי האינטרנט במה שמכונה זיכרון מטמון. לצד הגישה לאתרים השונים,

עמדת ארגון העיתונאים בנושא איומים על מפעילי אתר תולעת המשפט

בעקבות איומים והטרדה על מייסד עמותת התמנון הוגשה תלונה במשטרה שטופלה בצורה חובבנית ורשלנית בזמן אמת. בהמשך, החליטה המשטרה שלאסוף ראיות זה ממש לא העיסוק שלהם, ובהתאם גם סגרה את התלונה מחוסר ראיות. בעקבות הדברים הללו, הוגש ערר למחלקת העררים בפרקליטות הדמינה, דרך משטרת ישראל בדרישה לפתוח מחדש את החקירה, לאסוף את הראיות, ולהגיש כתב אישום כמתחייב בחוק. לערר הצטרף ארגון העיתונאים בישראל, במכתב למשטרת ישראל ובצירוף עדויות עיתונאים על החשיבות הציבורית והעיתונאית בפעילות עמותת התמנון ופרויקט תולעת המשפט. עוד על הערר ועמדת ארגון העיתונאים בנושא אפשר לקרוא ב-ICE בהמשך גם פורסם אייטם נוסף בכסית אחת משיחות האיום ניתן לשמוע

צו הסרת תוכן

מיד בתום מליאת הכנסת שהצביעה בקריאה ראשונה על הצעת חוק למניעת ביצוע עבירות באמצעות פרסום באינטרנט (הסרת תוכן), התשפ"ב-2021, התקבלה פנייה הדורשת להסיר תכנים מאתר תולעת המשפט בהתאם לחוק שאולי יתקבל. לאחר מתן הסבר על מדיניות הסרת התכנים מהאתר, התקבלה התשובה כי יתבקש הצו. אנו נמתין ונעדכן למעקב אחרי הצעת החוק במאגר החקיקה הלאומי

התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים מעו"ד דניאל מישור

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתו של עו"ד דניאל מישור. ראוי לציין כי הפנייה לא כללה שום טענה קונקרטית על מידע שגוי או לא נכון, ומישור בחר להקציב 24 שעות בלבד למענה. הוא נענה ככל יתר הפונים עם הסבר על מדיניות האתר. למכתב המלא

איציק דוידיאן, חשב משרד רה"מ

בעקבות אחת מיני רבות מהעתירות נגד משרד רה"מ שם מזה כמה שנים שמערך חופש המידע חדל מלתפקד, נפסקו הוצאות משפט לזכותו של גיא זומר, מייסד עמותת התמנון. אלא שבמקום להעביר את תשלום הוצאות המשפט בהתאם להחלטת בית המשפט, החליט חשב משרד רה"מ על נוהל מפוקפק במסגרתו המוטב בהוצאות המשפט מוגדר בספק במערכת המחשוב של יחידת החשבות, ובהתאם גם מופרש מסכום ההוצאות סך של 30% עבור ניכוי מס במקור. זו אינה תקלה או מקרה ייחודי אלא חלק מנהלי יחידת החשבות, והמוטב במקרה זה אף התריע שוב ושוב נגד הנוהל הזה, אלא שחשב משרד רה"מ היה אדיש לכך. בעקבות זאת, ולאחר שהסתבר

תאוריית הקשר של עו"ד דפנה לנג

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתה של עו"ד דפנה לנג. יצוין כי פנייה זו הופנתה באופן אישי לאנדי וורמס וגיא זומר להבדיל מפניות אחרות שמוענו לעמותה. מעבר לשלל הדרישות המוכרות להסרת תיקים, בחרה דפנה לנג לערוך בדיקה מקיפה שלשיטתה מוכיחה כי יש מוסר הכפול ולפיו העמותה לא פחות משופכת דמם של אחרים, אך שומרת בקנאות ונמנעת מפרסום הליכים משפטיים הנוגעים למייסדי העמותה, גיא זומר ואנדי וורמס. מדובר בטענות שגויות, אבסורדיות ושכולן נובעות מחובבנות גדולה, שקרים והטעיות, ואין בהן קמצוץ אמת. התיק הראשון שמיוחס לזומר, וכביכול הוסתר מאתר תולעת המשפט, הוא תיק

התראה לפני נקיטת הליכים משפטים ממשרד שוק-שקד, נחמן בעניין זכויות יוצרים

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתם של עו"ד מתן שוק-שקד ודור נחמן בעקבות פרסום פוסט באתר התמנון המדווח ומסקר על אודות טור דעה שכתב מייסד העמותה, גיא זומר, לאתר העין השביעית, נשלח מכתב ההתראה בסכום של 100 אלף ש"ח, בצירוף הצעת פשרה בסכום של 40 אלף ש"ח. הפרת זכויות היוצרים לכאורה, מיוחסת לעמותת התמנון כנגד חברת פלאש 90 ונתי שוחט הצלם. במכתב ההתראה מלינים עורכי הדין מתן שוק ודור נחמן, על שימוש בתמונה, במסגרת צילום מסך של הטור בעין השביעית. ראשית ביקשה עמותת התמנון במענה ששלחה, להביא את תחושתה הקשה כי

איומים ברצח

תמיד יש מי שזרימת מידע חופשי מעוררת בהם חוסר נוחות, ובפעילות העמותה יש רבים כאלה. סביב פעילות אתר תולעת המשפט ההתנגדות הזאת שוברת שיאים והיא מלווה בשלל לחצים שנועדו להשפיע על העמותה ומייסדה לפעול בניגוד למדיניות העמותה. מדובר באינספור פניות יומיות שאפשר למצוא ניתוח כמותי שלהן כאן. לצד זאת גם מכתבי איום מגוונים מתקבלים באופן שוטף בעמותה ואנו משתדלים לפרסם את חלקם. גם מספר תביעות הוגשו, וכולן ללא יוצא מן הכלל נמחקו או נדחו, ולצערנו במרבית המקרים הוצאו צווי איסור פרסום. במקרים חריגים במיוחד, מגיעים לחצים אלה לאיומים של ממש ברצח. כך היה במקרה של אריק איתי שופמן. במשך יום

רונית קריספין

באופן חריג וחסר תקדים, פנתה עובדת הרשות להגנת הפרטיות, תוך שהיא עושה שימוש בתיבת הדוא"ל הממשלתית, מזדהה כעובדת הרשות בצירוף סמליל (לוגו) הרשות ויתר פרטי הרשות, בעניינה האישי. מצב זה שבו עובד בגוף רגולטורי, ודאי בעל סמכויות חקירה ואכיפה עושה שימוש במוניטין ובאזכור מקום עבודתו בעניינו האישיים הוא חמור ובלתי מתקבל על הדעת. חייבת להיות הפרדה מוחלטת, ברורה וחד משמעית, בין פעילות עובדי הרשות תחת סמכותם ובמסגרת עבודתם לבין ענייניהם הפרטיים. בהתאם, בדומה למכתבים אחרים מטעם גופים ציבוריים, אנו רואים לנכון להביא לידיעת הציבור את פרטי המקרה. העתק הפנייה הועבר גם לנציבות שירות המדינה ולמשרד מבקר המדינה להלן המכתב כפי

כרמין נ' וורמס

רן כרמין נעצר ודבר מעצרו פורסם באתר תולעת המשפט, בדומה לתיקי מעצרים רבים אחרים. עם זאת, בשונה מתיקים אחרים, בפרוטקול הדיון (שאינו פומבי כברירת מחדל), נקבע כי הדיון בתיק היה בדלתיים סגורות. כרמין, במקום לפנות ישירות לעמותה עם הפרוטוקול ובהתאם למדיניות העמותה, בחר להגיש על כך תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע (ת"ק 57723-01-20 כרמין נ' וורמס). מסיבות השמורות עם כרמין, במקום לתבוע את העמותה, בחר לתבוע באופן אישי את אנדי וורמס, מייסד העמותה. בכל מקרה, בית המשפט דחה את התביעה וזאת היות וכרמין בחר שלא להציג את החלטת בית המשפט המורה על חיסוי ההליך. בהתאם לפס"ד ולהבהרה שניתנה

התראה לפני נקיטת הליכים משפטים מעו"ד אלעד פלג

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתו של עו"ד אלעד פלג תוך השחרת פרטי הלקוח שלום רב,הח"מ מייצג את הגב' ????? ???????. נדהמנו לגלות כי אתרכם מפרסם בגוגל את שמה של מרשתי ואת פרטי ההליך הפלילי, מועד דיון, בית משפט ועוד פרטים מזהים: ת"פ ?????-??-?? : מדינת ישראל נ' ???????מדובר בהליך פלילי שעדיין לא החל. הנכם נדרשים להסיר כל פרט מזהה הקשור לשמה של מרשתי ולתיק הנ"ל עוד היום!אם לא תעשו כך, נאלץ לפעול כנגדכם בכל דרך כולל תביעה לפיצוי.מדובר בפעולה חמורה של פגיעה בפרטיות בתיק שעדין לא החל ובנאשמת שלא הורשעה.  בברכה,אלעד פלג, עו"ד בתגובה, ככל

איום בתביעה לפי GDPR

בין שלל הודעות האיום שאנו מקבלים טרם ינקטו הליכים משפטיים בשל פרסומים כדין באתר תולעת המשפט, ישנם גם איומים המבוססים על תקנות האיחוד האירופאי המכונות GDPR. עם זאת, יובהר כי תקנות אלה לא חלות על אתר תולעת המשפט, לרבות לא במקרים שבהם מידע באתר מתייחס לתושבי ואזרחי האיחוד האירופאי. זו הפנייה הראשונה בתגובה הופנה למדיניות הסרת המידע של האתר והגיב כך: למען הסר ספק, התיקים שהתבקשו להסיר, נותרו באתר עד לעצם יום זה.

הדואר נגד המידע הציבורי של כולנו

לצד הכישלון המהדהד של חברת דואר ישראל בשילוח דואר, היא פיתחה שלל ענפים עסקיים תמוהים מאד. המוכרים שבהם מרצדים על מסכי ענק בכל סניף דואר והפחות מוכרים נשמרים בסודי סודות ונמכרים באופן פרטני לפונים. אין ממש מחירון, אין ממש דרך לדעת מה נמכר, אבל זה מה שקורה מאחורי הקלעים. אחד המוצרים החביבים על דואר ישראל זה קובץ המיקוד. הוא נמכר בסכום של כעשרת אלפים שקל לשנה ראשונה ואלפי שקלים בהמשך עבור עדכונים שלו (חוזה לדוגמה). לכאורה, אין לדואר כלל סמכות למכור את הקובץ, ולהפך, במסגרת רישיון ההפעלה ותיק השירות, היא לא קיבלה אישור למכור את קובץ המיקוד ודווקא היא חייבת

התראה לפני נקיטת הליכים משפטים מעו"ד שלומי וינברג

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתו של עו"ד שלומי וינברג שלום, התיק שבנדון חושף פרטים אסורים המהווים פגיעה בפרטיותו של מרשי, מר XXXXXX. להווי ידוע לכם כי פגיעה בפרטיות מהווה עבירה פלילית ולא רק עוולה אזרחית, וחושפת אתכם להליך של קובלנה פלילית. לא תסירו את המסמכים תוך 7 ימים מיום קבלת מכתב זה, יינקטו נגדכם הליכים משפטיים. בברכה, שלומי, משרד עורכי דין שלומי וינברג בתגובה, נענה בתגובה הרגילה מטעם העמותה, המפנה למדיניות העמותה בנושא הסרת תכנים. במקום להשיב עניינית ובהתייחס למדיניות, בחר שלומי וינברג לנסות להפעיל לחץ בדרך של דרישה לקבל

יוחאי סופר בדרישה דחופה

כל ניסיון להשתיק, להפחיד או לרסן את פרויקט תולעת המשפט, בדרך של איומיים, לרבות משפטיים, יענה בחשיפה ושיקוף הדברים לציבור. כל פנייה לא עניינית שתתקבל מעורך דין, ודאי ככל שתכלול איומי סרק משפטיים, תענה בפרסום. נבהיר כי בניגוד לדברים שנכתבו, לא גרמנו לשום עקיפה של תהליך זיהוי שכן לא נדרש שום תהליך זיהוי. גם הטענה כי אלמלא פעילותנו היו הפרטים חסויים היא הבל הבלים ומדובר בפרסום של מידע פומבי, שפורסם באופן חופשי על ידי בתי המשפט. לתוכן הפנייה המלא: לכבוד מר עמיחי וורמסמר גיא זומרמנהלי ובעלי "תולעת המשפט"  שלום רב,  בשם מרשתי, הגב' ———-, הריני לפנות אליכם בעניין שבנדון, כדלקמן:  1.

התולעת באינסטגרם

אנחנו תמיד שמחים לקבל פניות, ותמיד עונים, וכדי להקל על אנשים, אנחנו משתדלים להגיב בכל הפלטפורמות, מהדואר האלקטרוני שלנו, דרך פייסבוק, טוויטר ואפילו באינסטגרם. אז לראשונה קיבלנו בקשה להסיר תכנים דווקא באינסטגרם. עם זאת, הפעם הפנייה כללה שורה של קונספירציות מופרכות שזו הזדמנות טובה להכחיש. ראשית, אין אף אדם במדינת ישראל שזכה לקבל יחס מועדף בתולעת המשפט, להסרת התיקים ללא סיבה עניינית או שלא בהתאם למדיניות הגלויה והפומבית. ככל שמתקבלת פנייה שאנו מאמינים שהיא מצדיקה את הסרת התיק או פרטים מזהים, ואינה נכללת במדיניות, ההסרה נעשת במסגרת עדכון המדיניות והרחבת המצבים שבהם חוסים תיקים או פרטים שונים. כך לדוגמה פנייה

האם הפרנו את זכויות היוצרים של תקדין או צחי ארד?

על שקיפות בפניות לחברת גוגל להגבלה של חשיפה במנוע החיפוש לומן (Lumen) הוא פרויקט של מרכז ברקמן קליין לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הרווארד. הפרויקט אוסף, מנגיש ומנתח את הפניות השונות להסרת או הגבלת גישה לתכנים ברשת האינטרנט. בכך מאפשר הפרויקט מצד אחד לייצר מנגנון בקרה על תאגידי הענק האחראיים על תעבורת וגישת הציבור לתכנים באינטרנט ובמקביל גם מאפשר בקרה על הפונים עצמם. הסיפור החל כשצד לכאורה בתיק ת"ק 13043-11-14 : ארד נ' חב' K.S.P בע"מ ח.פ. 514035047 ואח'. פנה להסרת התכנים תוך האשמות שונות ומשונות. בדומה לפניות אחרות, פעלנו על פי מדיניות הסרת התכנים והתיק נותר פומבי ונגיש לכל. לאחר המקרה,

התראה לפני נקיטת הליכים משפטים מעו"ד יוני מבורך

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת התכתבות שבין העמותה לבין עו"ד יוני מבורך ההודעה שלום רב עצם פרסום המידע פוגעת בפרטיותו של מרשי מר . כידוע לכם זכותו של אדם שלא יעשה שימוש בשמו גם אם מדובר בפרסום ממערכת המשפט. לפיכך מדובר בפגיעה בפרטיות. כעת הפרסום אינו באתר מערכת בתי המשפט כי אם באתרכם הפרטי למרות היותכם "ע"ר. לפיכך, הינכם נדרשים להסיר את שמו של מרשי וכל קישור המוביל לשמו מאתרכם וזאת בתוך 5 ימים מהיום. במידה ולא תעשו כן, ישקול מרשי את צעדיו המשפטיים בהתאם לכל דין לרבות ההלכה של בית המשפט העליון בדבר זכותו של אדם

דרישת פיצוי בסך 10 מיליון שקל

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות . בהתאם למדיניות, מוצגת פניית אזרח בדרישה לתשלום פיצוי בסך 10 מיליון שקל

התראה לפני נקיטת הליכים משפטים מעו"ד רונן בן צבי בשם משפחת אברהמסון

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת התכתבות שבין העמותה לבין עו"ד רונן בן צבי בשם מכון אברהמסון לאחר שדרישת עו"ד בן צבי להסרת תיקי מכון אברהמסון מהאתר נענתה במענה השגרתי ובהתאם למדיניות תולעת המשפט לא הוסרו התיקים, שלח בן צבי התראה נוספת, הפעם בשם משפחת אבהרמסון הנושאת שלא במקרה את שם המכון.

מכתבים אחרים

בדיקת עבר פלילי באתר מידרג

פנייה שקיבלנו מאתר מידרג ובה בירור לגבי האפשרות לרכוש מנוי או גישה לנתונים על בעלי דין לפי תעודת זהות. מהפנייה עולה כי מידרג, מבצעים בדיקה של עבר פלילי לעסקים המופיעים אצלם, ובכלל זה לפי מספר תעודת הזהות. אין בידנו אפשרות להגיד האם בסופו של יום נרכש השירות מצדדים שלישיים או האם מתקיים סחר במידע מעין זה. למען הסר ספק, כפי שהשבנו לפנייה, איננו עוסקים בסחר במידע אישי ואיננו מספקים שירותים מסחריים למכירת מידע אישי על בעלי דין. נוסח הפנייה של אתר מדרג שלום,אני תמר מחברת מידרג. כחלק מתהליך בדיקת העסקים שלנו, אנחנו בודקים עבר פלילי.האם ניתן לרכוש מנוי/ לחפש באינטרנט

פקודת שחרור

בית המשפט בתל אביב בהתייחסות ראשונה, המוכרת לנו, לפרסום פקודות שחרור. בית המשפט מצד אחד אומר שהפרסום עלול לפגוע והוא אף לא נדרש או מחוייב מעקרון פומביות הדיון ולצד זאת גם מבהיר שאין כל מניעה חוקית לפרסם מידע זה. אז מהי פקודת שחרור? פקודת שחרור היא מסמך שכיח בתיקי מעצר הבנוי כמעין טופס להבדיל מהחלטה שיפוטית מקובלת, הכולל את הפרטים האישיים של העצור ולצד זאת פרטים נוספים על אודות שחרורו ובכלל זה שמות ערבים וכדומה. אף שלדברי השו' אין פרסום זה נדרש או מתחייב, מדיניות הנהלת בתי המשפט כוללת פרסום פקודות השחרור, ובהתאם, אלה גם מתפרסמות באתר תולעת המשפט. אנו

החלטה זו – אף היא – מותרת בפרסום

או שלא לא פעם מבקש בית המשפט לחסות את התיק באופן חלקי. לחסות את זהות אחד הצדדים בתיק או חלק מהמסמכים. בפועל, בהנהלת בתי המשפט אין את היכולת והכישורים המתאימים לבצע את החלטות בית המשפט ולכן כברירת מחדל, חוסים באופן מוחלט את התיקים. גם כאשר בית המשפט קובע באופן מפורש ופוזיטיבי שהחלטה מותרת בפרסום, במקום להסדיר את מצב הדברים בתיק, לגלות חלק ולחסות חלק, הנהלת בתי המשפט בוחרת בפתרון הקל ומעלימה את התיקים. כך היה בפנייה שהתקבלה לאחרונה בתולעת המשפט. בית המשפט קבע כי התיק יהיה פומבי וכל שיש לחסות בפועל זו הכרעת הדין לצד מסמכים נוספים שממילא אינם פומביים