משרד המשפטים בירושלים

מדור המשפט של עמותת התמנון

20 אלף שקל הוצאות משפט נגד ביטוח לאומי כי התעקש לפנות לצדדים שלישיים

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז ירושלים, בידי השו' אברהם רובין, הטיל על ביטוח לאומי הוצאות בסך 20 אלף שקל בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד נריה הרואה בנושא תחשיב דמי הקבורה. הבקשה עסקה בחו"ד ומסמכים אגב גיבוש מדיניות תשלום לחברות הקדישא מהמוסד לביטוח לאומי. הטענות המקוריות של ביטוח לאומי נסמכו על מדיניות בשלבי עיצוב ופגיעה בתפקוד

10 אלף שקל הוצאות משפט המדען הראשי רק כי לא טרח להמציא את המידע טרם הגשת העתירה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז ירושלים, בידי השו' אברהם רובין, הטיל על הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית 10 אלף שקל הוצאות. אומנם העתירה הוגשה לאחר שלא הסכימו למסור את המידע, אבל סופו של דבר, ובעקבות העתירה מסרו את המידע שהתבקש ולפיכך לא נותרה מחלוקת משפטית. עם זאת, רק על עצם העובדה כי היה צורך לעתור, מצא

על הפער בין שקיפות ומציאות – אבישי גרינצייג

טור של כתב גלובס, אבישי גרינצייג, על הפער האדיר שבין הטרמינולוגיה הפלצנית על שקיפות, לבין הפרקטיקה. להלן קטעים מהטור על השיהוי האינפנטילי בפרסום החלטות חרף קביעת חוק יסוד השפיטה כי בית המשפט ידון בפומבי, הנהלת בתי המשפט הטילה מגבלות ביחס לזכות הציבור להיחשף להליכים בנט המשפט… אולם הנהלת בתי המשפט החליטה כי ההחלטות ופסקי הדין

הערות בעקבות ערעור הנחיות יעוץ וחקיקה – הפורום הישראלי למשפט וחירות

הערת פסיקה שכתב דוד פטר, חוקר בפורום קהלת למדיניות, על ערעור הנחיות יעוץ וחקיקה שהגיש גיא זומר, מייסד עמותת התמנון. בין היתר מתייחס פטר לאסורד כי הנחיות מינהליות שנועדו רק להכווין ולהדריך מחוייבות בפרסום, אבל הלכה למעשה, דין של ממש, דין מחייב שלא ניתן כלל לסטות ממנו, נקבע במסדרונות משרד המשפטים, ודווקא הוא, נותר סודי.

25 אלף שקל הוצאות משפט נגד משרד המשפטים על אי פרסום הנחיות מינהליות של פרקליטות המדינה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז ירושלים, בידי השו' רם וינוגרד, הטיל על משרד המשפטים הוצאות בסך 25 אלף שקל בעתירה שהוגשה על ידי התנועה לחופש המידע וגיא זומר (גילוי נאות: מייסד עמותת התמנון) נגד משרד המשפטים בדרישה כי פרקליטות המדינה תפרסם את הנחיותיה לפי סעיף 6 לחוק חופש המידע. מדובר היה בהפרה מתמשכת של הוראות

הסכמי עדי המדינה נחשפים

בבקשה שהגישו יחדיו, העין השביעית, שקוף, עמותת הצלחה ועמותת התמנון, בייצוג של עו"ד אלעד מן (יועמ"ש הצלחה והתמנון), נחשפו הסכמי עדי המדינה שנחתמו עם ניר חפץ ושלמה פילבר בעניין חקירות נתניהו ותיקי האלפים. לכתבה המלאה המסקרת את ההסכמים באתר העין השביעית עוד סיקרו את חשיפת ההסכמים כאן – תאגיד השידור הישראלי, הארץ, Ynet, מעריב, חדשות

12 אלף שקל הוצאות משפט נגד רשות האוכלוסין וההגירה שבחרה לבזות את בית המשפט

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז ירושלים, בידי השו' עודד שחם, הטיל על רשות האוכלוסין הוצאות בסך 12 אלף שקל אחרי שהאחרונה בחרה לבזות את פסק הדין. תחילת הפרשה בעתירה שתקפה את החלטת הרשות שלא למסור מידע. אלא שבמהלך הדיון הסתבר כי הרשות כלל לא עומדת מאחורי החלטתה ועל כן במקום שבית המשפט יורה על מסירת

10 אלף שקל הוצאות משפט נגד פלג הגליל בעתירת אי מתן מענה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז שבנצרת, בידי השו' עירית הוד, קיבל עתירה של חברה שעתרה נגד תאגיד המים והביוב פלג הגליל. העתירה הוגשה במקור בשל אי מתן מענה לבקשה, ובהמשך תקפה העותרת גם את המענה שנמסר מאוחר למועד הגשת העתירה. בית המשפט קיבל את העתירה באופן חלקי והורה על תשלום הוצאות בסך 10 אלף שקל

9.5 אלף שקל הוצאות משפט נגד עיריית טירת הכרמל ששמרה על זכות השתיקה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז חיפה, בידי השו' דניאל פיש, קיבל עתירה של דוד פיקאז שיוצג על ידי עו"ד יעל דיין נגד עיריית טירת הכרמל. העתירה הוגשה במקור בשל אי מתן מענה לבקשה. עיריית טירת הכרמל לא טרחה להגיש תגובה לעתירה וכך גם לא טרחה להתייצב לדיון. ראוי לציין כי כמו פס"ד רבים, גם פס"ד

10 אלף שקל הוצאות משפט נגד עיריית טירת הכרמל בעתירת אי מתן מענה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז חיפה, בידי השו' נאסר ג'השאן, קיבל עתירה של עו"ד יעל דיין נגד עיריית טירת הכרמל. העתירה הוגשה במקור בשל אי מתן מענה לבקשה, ובהמשך תקפה העותרת גם את המענה שנמסר מאוחר למועד הגשת העתירה. בית המשפט קיבל את העתירה והורה על תשלום הוצאות בסך 10 אלף שקל לעותרת. יצוין כי

פרסום תעודות זהות בנט המשפט – החלטת בית המשפט (שגגה)

ראשית חשוב להגיד כי בניגוד למצגים השונים של הנהלת בתי המשפט, הרי שנט המשפט באופן מובנה מפרסם גם מספרי תעודות זהות במסמכים שונים ומגוונים ומאז ומתמיד וגם כיום. יחד עם זאת, החלטה שהועברה לעיוננו, מגלה כי בניגוד לפרקטיקה הנוהגת בהנהלת בתי המשפט, הרי שישנה הוראת עבודה 157/11, ולפיה אין לפרסם תעודות זהות. קרדיט: דוב מורל

10 אלף שקל הוצאות משפט נגד דואר ישראל

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז ירושלים, בידי השו' דנה כהן-לקח, קיבל עתירה של נגד דואר ישראל. המידע המבוקש מתייחס לתמריצים ותשלומים בנוגע לחברות אשראי עמם התקשה חברת הדואר. בהחלטת הממונה נדחתה הבקשה על בסיס סעיף 9(ב)(5) בלבד, אך בפועל, עת הגיעו הצדדים לבית המשפט, לפתע טענה החברה גם להחרגת המידע מחוק חופש המידע על בסיס

10 אלף שקל הוצאות משפט נגד מועצה מקומית ג'לג'וליה בעתירה שהתקבלה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז, בידי השו' רמי אמיר, קיבל עתירה של עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין נגד מועצה מקומית ג'לג'וליה. העתירה נסובה בעיקרה סביב טענות לפרטיות במסמכים הנוגעים להליך מכרז כ"א ברשות. בית המשפט דחה את עמדת המועצה והורה על מסירת המידע. לצד מסירת המידע חייב בית המשפט את המועצה בתשלום הוצאות

15 אלף שקל הוצאות משפט נגד משרד החוץ בעתירה שהתקבלה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז ירושלים, בידי השו' ענת זינגר, קיבלה עתירה של עמותת הצלחה לקבלת יומן שגריר גיאורגיה. מדובר בדחיית בקשה שבעקבותיה הוגשה עתירה לגופו של עניין. בעקבות הגשת העתירה משרד החוץ ביקש לתת החלטה חדשה, שגם היא דחתה את הבקשה, אך בטיעונים חדשים, ועליה הוגשה עתירה שנייה, על אותה בקשה ממש היא העתירה

9 אלף שקל הוצאות משפט נגד צה"ל על אי מתן מענה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז תל אביב, בידי השו' אביגיל כהן, פסק הוצאות בסכום של 7,000 שקל בתוספת אגרת בית המשפט בסכום של כ-2,000 שקל נגד צה"ל בשל אי מתן מענה לבקשת מידע. לתיק עצמו (החלטת בית המשפט בעניין ההוצאות פורסמה ביום 10/2/22): https://tl8.me/22730-11-21 להחלטה המלאה

זכות האין עיון בהחלטות

תקציר הנהלת בתי המשפט מסרבת באופן שיטתי ועקרוני להכיר בזכות העיון ברשימת התיקים ובהחלטות בית המשפט, ומצפצפת בבוטות על תקנות העיון שקבע שר המשפטים וחלות עליה. בקשה לעיין בהחלטות שניתנו בתיקי חופש מידע נדחתה בחופש מידע בשורה של פניות. לאחר מכן כשהוגשו בקשות עיון בתיקים עצמם נתנה סגנית נשיא מחוזי ת"א, השופטת צילה צפת, הנחיה

30 אלף שקל הוצאות משפט נגד משרד החקלאות בעתירה שנדחתה – לא באמת

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז מרכז, בידי השו' זהבה בוסתן, דחה עתירה של ארגון תנו לחיות לחיות נגד משרד החקלאות בעילה של שיבוש התפקוד התקין. בפס"ד נכתב כי הוטלו הוצאות בסך 30 אלף ש"ח על המשיבים. אלא שהחלטה נוספת, מאוחרת יותר, הבהירה כי מדובר היה בטעות קולמוס והכוונה היא שהעותרת תישא בהוצאות המשיבים. לתיק עצמו

20 אלף שקל הוצאות משפט נגד רמת השרון על אי מתן מענה

בית המשפט לעניינים מנהליים פסק הוצאות נגד עיריית רמת השרון בשל הסחבת והזלזול בעותר, בעתירת אי מתן מענה מדובר בעתירת חופש מידע בה ביקשה העותרת, עמותת עורכי דין לקידום מינהל תקין, מידע על התקשרויות העירייה עם עורכי דין חיצוניים. לבסוף, ולאחר הגשת העתירה מסרה העירייה החלטתה בבקשה, ונדונה שאלת הוצאות המשפט בהליך. כרגיל, הרשות טענה

הערת שוליים – פודקאסט עם אורן גזל-אייל

פרופ' אורן גזל-אייל דיקן הפקולטה למשפטים באונ' חיפה התראיין לפודקאסט הערת שוליים – פודקאסט אוניברסיטת חיפה. בין היתר דיברו על הטעיות שונות בהליך הפלילי ובכלל זה הרשעות שווא. עוד על תמריצים ועיוותים, בשיקולים של הצדדים השונים בהליך.

בקשה לקבל גישה לממשק הנתונים של בתי המשפט

במסגרת הגשמת החזון להנגשת המידע על פעילות בתי המשפט בישראל, הגשנו בקשה להנהלת בתי המשפט לקבל גישה לממשק הנתונים (API) בדומה לשורה של גופים מסחריים מוכרים כמו נבו, תקדין ועוד. בנוסף, מצורפים כתבי ההתחייבות של נבו ותקדין לקבלת גישה לממשק הנתונים. שימו לב שהנהלת בתי המשפט מצהירה למעשה כי בכוונתה למסור מידע אסור בפרסום. בנוסף,

גירוד הנחיות בתחום המשפט הפלילי

בעקבות בקשה שהתקבלה גירדנו את כלל הנחיות המשטרה מאתר האינטרנט של המשטרה. בהמשך גירדנו גם את כל הנחיות שירות בתי הסוהר. לסיום הוספנו את הנחיות פרקליטות המדינה. לכל הקבצים בתיקיית דרייב ראוי להזכיר כי לפי החלטת ממשלה 1933 על המשטרה ושב"ס לפעול לפרסום מאגרי המידע ובכלל זה מאגר ההנחיות בצורה מיטבית לרבות ממשק נתונים מתאים.

10 אלף שקל הוצאות נגד משרד ראש הממשלה בהסכמה על אי מתן מענה

במסגרת עתירת חופש מידע, עת"מ 40647-05-21 : הצלחה – לקידום חברה הוגנת (ע"ר) נ' משרד ראש הממשלה/המשרד הראשי ואח', שריכזה יחד 14 בקשות לפי חוק חופש המידע של עמותת הצלחה למשרד רה"מ, הגיעה העמותה להסכמות עם פרקליטות המדינה על הוצאות בסך 10 אלף ש"ח ובתנאי של מסירת מענה לכל הבקשות. לעיון בעתירה באתר תולעת המשפט

30 אלף שקל הוצאות משפט נגד צה"ל

בית המשפט לעניינים מנהליים פסק הוצאות יוצאות דופן נגד צה"ל – צבא ההגנה לישראל ומשרד הביטחון (שיוצגו על ידי פרקליטות המדינה). מדובר בעתירת חופש מידע בה ביקש העותר, בודק שכר מוסמך, שיימסר לו מידע בנוגע לשכר בצבא בהיקף של כ-4000 מסמכים. בהמשך המידע צומצם ונמסר בין היתר אחרי שהעותר הגיע פיזית לעיין במידע. לבסוף העותר

המכורים לתביעות ייצוגיות

המכורים לתביעות ייצוגיות: מי הם עורכי הדין המובילים ומה עושים המשרדים הגדולים אלפי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו בעשור החולף לבתי המשפט העסיקו את משרדי עורכי הדין הבכירים בישראל • ניתוח גלובס המתבסס על מאגר המידע של "תולעת המשפט" מעלה תמונה מדאיגה של התחום: עילות מופרכות, עשרות הליכים משוכפלים באותו נושא ושנים ארוכות לכל החלטה

חוק חופש המידע: מדריך למשתמש

המדריך המקיף ביותר שנכתב מאז נחקק חוק חופש המידע יוצא לאור ביוזמת עמותת הצלחה. המדריך נכתב על ידי רבקי דב"ש, ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע, ונערך במשותף יחד עם אלעד מן, יועמ"ש עמותת הצלחה ועמותת התמנון, ויו"ר עמותת העין השביעית. לכניסה למדריך

צמד ערעורים לעליון על הוצאות משפט

שני ערעורים הוגשו כנגד החלטות שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שלא להטיל הוצאות משפט נגד המדינה בעתירות חופש מידע. להבדיל מתחומי משפט רבים, בחופש המידע, מרבית ההליכים דומים שלא לומר זהים. הרשות לא טורחת לענות לבקשות מידע, מוגשת עתירה, בטרם מתקיים דיון נמסרת החלטה, בעקבותיה מחיקת ההליך, ואז נותר להכריע בשאלת הוצאות המשפט. בפועל, ובמיוחד

אכיפה ואכיפת-יתר של זכויות יוצרים

שמחים לבשר שבשנת 2022 יראה אור מאמרו של פרופ' מיכאל בירנהק (הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן אוניברסיטת תל אביב) – המבוסס בין היתר על נתוני תולעת המשפט. "אכיפה ואכיפת-יתר של זכויות יוצרים. המקרה של ביצוע פומבי של שידורי ספורט" במאמרו (טיוטה שעשויה להתעדכן זמינה כאן) מעמיק בירנהק במקרה של תביעות אסימטריות בין שחקנים חוזרים שתובעים בתיקים

7 שניות!!!

לשכת עורכי הדין ביקשה לקבל מהנהלת בתי המשפט שמות של 10 החברות שהיו להן את מרבית ההליכים בבית המשפט. התשובה של הנהלת בתי המשפט הייתה שהדבר כרוך בהקצאת משאבים בלתי סבירה וזאת לאור הצורך לבדוק כל אחד מתיקי בית המשפט. בעקבות זאת נעשתה פנייה לתולעת המשפט, והמידע הופק בתוך 7 שניות ונמסר בתוך 15 דקות

10 אלף שקל הוצאות משפט נגד משרד הבריאות על אי מתן מענה

בעתירת חופש מידע, עת"מ 5000-06-21 : אלקטרה גרינטק בע"מ נ' משרד הבריאות/המשרד הראשי ואח', שהוגשה נגד משרד הבריאות בשל כך שלא מסר מענה לבקשת מידע טרם הוגשה העתירה, הוטלו 10,000 שקל הוצאות על המשרד. יצוין כי העתירה כללה קושי משפטי בדבר הסמכות המקומית לדון בעתירה היות והוגשה במחוז הדרום ואילו הממונה על חופש המידע במשרד

הקליניקה למניעת תביעות השתקה: עמדת הרשות לפרטיות מסוכנת לחופש העיתונות

עמדת ידיד בית משפט שהגישה הקליניקה למניעת תביעות השתקה, מבית התנועה לזכויות דיגיטליות, טוענת כי אוסף של מסמכים משפטיים המתפרסם באתר של כלי תקשורת אינו בבחינת מאגר מידע כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות. עמדה זו מוגשת על רקע הליך משפטי שנקט וולטר סוריאנו נגד אתר "העין השביעית" בבית המשפט המחוזי בת"א, בו דרש למחוק את מדור

התראה לפני נקיטת הליכים משפטים ממשרד שוק-שקד, נחמן בעניין זכויות יוצרים

פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתם של עו"ד מתן שוק-שקד ודור נחמן בעקבות פרסום פוסט באתר התמנון המדווח ומסקר על אודות טור דעה שכתב מייסד העמותה, גיא זומר, לאתר העין השביעית, נשלח מכתב ההתראה בסכום של 100 אלף ש"ח, בצירוף הצעת פשרה בסכום של 40 אלף

30 אלף שקל הוצאות נגד נמלי ישראל

בעתירת חופש מידע, עת"מ 50156-07-20 : יפעת מכרזים בע"מ נ' חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ, של חברת יפעת מכרזים בע"מ נגד חברת נמלי ישראל נפסקו הוצאות בסכום של 30,000 שקל לזכות העותרת. העתירה התרכזה סביב מסירת שמות הזכוים במרכזים ואת הצעות המחיר הזוכות. בית המשפט קיבל את טענות העותרת וקבע שגם אם היה

מחקר עומס העבודה השיפוטי

הניסיון של הנהלת בתי המשפט לאמוד את היקף המשאבים הנדרש לניהול תיק הוא כלי חשוב ואף הכרחי. אין ספור החלטות פנימיות בתוך הנהלת בתי המשפט וחיצוניות, דוגמת שינוי סדרי הדין, משפיעים ומושפעים משאלת משאבי המערכת. לפיכך החלטות אלה חייבות להיות מבוססות נתונים ועל הרשות חלה החובה לחקור ולספק נתונים אלה. יחד עם זאת, מורכבות המחקר,

מחושך לאור בהנחיות פרקליטות המדינה

סעיף 6 לחוק חופש המידע קבע כי רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור לעיון בסעיף 6 לחוק על רקע חשיפת הנחיית המדובבים שהסתירה הפרקליטות ולא פרסמה, הוגשו שתי בקשות מידע, האחת בשם התנועה לחופש המידע (באמצעות גיא זומר) והשנייה על ידי גיא

יהונתן גבעתי על משפט וכלכלה

פרופ' יהונתן גבעתי מהפקולטה למשפטים באונ' העברית התראיין לפודקאסט הרס יצירתי. בין היתר דיברו על הקשר בין כלכלה ומשפט, על תמריצים שפועלים על המשטרה ומערכת בתי המשפט, איך ייצוג ורפורמות ארגוניות משפיעות על פשיעה, איך אפשר ללמוד מה שופטים מעדיפים ומה הקשר בין רגולציה של שפה ושיטות כלכליות. להאזנה לפרק 19: יהונתן גבעתי על משפט

נציבות עם מוגבלות

הסיפור הפעם מתחיל מבעיה מאד פשוטה שיכלה להפתר בכמה דקות, אבל כל מי שהיה מעורב בה, טרח לדרדר ולהסלים את הבעיה ולפתוח את הפצע שהיה כל כך נוח להצניע במשך שנים. אין צורך להרחיב על התנהלות משרד הבריאות בעניין הנגשת מידע, ואפשר לתאר אותה כביזיון לאומי ברגעים המוצלחים והחיובים. אבל לא רק שהמידע לא נגיש

כנס חופש המידע 2021 | ההרצאות והפאנלים

ב-27 במאי ציינו את יום חופש המידע בכנס שנערך במרחב החברתי בת"א. מוזמנים לצפות בהרצאות ובפאנלים 31 במאי 2021 דברי פתיחה: נדב איל יו"ר התנועה לחופש המידע פאנל: מה הסתירו מאיתנו בקורונה מנחה: עו"ד רחלי אדרי , מנכ"לית התנועה לחופש המידעמשתתפים: תומר לוטן, ראש מטה מגן ישראל | נעה לנדאו, עיתונאית "הארץ" | ד"ר ארז

10 אלף שקל הוצאות משפט נגד משרד ראש הממשלה

בעתירת חופש מידע, עת"מ 15104-06-19 : הוצאת עתון הארץ בע"מ ואח' נ' משרד ראש הממשלה ואח', נידונו בקשות עיתון הארץ ועמותת הצלחה לקבל את יומנו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. לבסוף הורה בית המשפט על מסירת המידע ופסק לזכות העותרים הוצאות בסכום של 10,000 שקל.

הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – שקיפות הליכים משפטיים), התשפ"א–2021

הצעת חוק שיזם ח"כ שמחה רוטמן מבקשת לתקן את חוק בתי המשפט כך שכל אדם יהיה רשאי לתעד, לצלם, להקליט או לשדר דיון המתנהל בדלתיים פתוחות. לעיון בהצעת החוק במאגר החקיקה הלאומי נציין כי מדובר בהצעת חוק שהוגשה כבר בכנסת ה-23 ובכנסת ה-24 על ידי אילת שקד, אופיר סופר, מתן כהנא ו-אילת שקד, מתן כהנא,

10 אלף שקל הוצאות נגד רשות האוכלוסין כי לא התייחסה לאינטרס הציבורי

במסגרת עתירת חופש מידע, עת"מ 44038-02-21 : א.ס.ף. – ארגון סיוע לפליטים ומבקשי מקלט בישראל (ע"ר) נ' רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול – מרכז שירות ומידע ארצי, התקבלה העתירה במובן זה שבית המשפט סבר שבהחלטת הרשות לא נבחנה החשיבות הציבורית והאינטרס של העותרת, ובהתאם גם לא נעשו האיזונים הנדרשים איזה מידע יש למסור ובאיזו מתכונת.

פקודת שחרור

בית המשפט בתל אביב בהתייחסות ראשונה, המוכרת לנו, לפרסום פקודות שחרור. בית המשפט מצד אחד אומר שהפרסום עלול לפגוע והוא אף לא נדרש או מחוייב מעקרון פומביות הדיון ולצד זאת גם מבהיר שאין כל מניעה חוקית לפרסם מידע זה. אז מהי פקודת שחרור? פקודת שחרור היא מסמך שכיח בתיקי מעצר הבנוי כמעין טופס להבדיל מהחלטה

תעודת הזהות בנט המשפט

תחילה יש להבהיר כי מדיניות הנהלת בתי המשפט כוללת גם פרסום תעודות זהות, וכחלק מפעילות עמותת התמנון באמצעות פרויקט תולעת המשפט, אנו משקפים מדיניות זו לציבור. לצערנו הרב המדיניות הרשמית והמפורטת אינה מפורסמת, אך היקף הפרסומים והשיטתיות מלמד כי לא מדובר בתקלה אלא במדיניות סדורה. יחד עם זאת, אין לשלול כי יש מסמכים קונקרטיים שהתפרסמו

כללי האזכור האחיד

במסגרת פריצת הדרך של תולעת המשפט ללב המיינסטרים המחקרי, אנחנו שמחים להביא לרשות הציבור את אזכור התולעת בכללי הציטוט האחיד. מעתה ואילך, ברור ומפורסם כיצד יש לאזכר ציטוטים מתוך מאגר תולעת המשפט, בהתאם לכללים האקדמאיים המקובלים. לכללים בגרסת HTML

נייר עמדה: תובענה ייצוגית בגין הפרת דיני הגנת הפרטיות – איגוד האינטרנט

נייר עמדה של איגוד האינטרנט במסגרת הקול הקורא של משרד המשפטים לתיקון חוק התובענות הייצוגיות, המבקש להוסיף לתוספת לחוק את העילה של פגיעה בפרטיות. יש לציין כי גם כיום, במסגרת יחסי עוסק לקוח לפי פרט 1 לתוספת השנייה מוגשות תובענות ייצוגיות גם בעילות של פגיעה בפרטיות. לנייר העמדה המלא בנוסף, תוכלו למצוא את נייר העמדה

לוח מחווני חופש המידע

עמותת התמנון פועלת להנגיש את המידע הציבורי, ונעזרת בין היתר בחופש המידע. לפיכך אך טבעי עיסוקנו בעתירות חופש מידע, מעצם היזום שלהן דרך המעקב הרוחבי אחריהן. לכן, הקמנו לוח מחוונים יעודי שמאפשר בזמן אמת לעקוב אחרי ההליכים המגוונים שמתנהלים בבתי המשפט בישראל בנושאי חופש מידע. ללוח המחוונים בגרסה למחשב נייח טבלה מעובדת של הנתונים אפשר

מאחורי הקלעים ללוח מחווני הייצוגיות

הסבר קצר וטכני על איך עובד לוח המחוונים של פרויקט הייצוגיות קצת הסבר איך בדיוק עובד פרויקט לוח המחוונים של התובענות הייצוגיות בישראל. הפרויקט משלב 3 אלמנטים מרכזיים. הראשון, תולעת המשפט שהיא מערכת אוטומציה לאיסוף מידע ממערכות המידע של בתי המשפט בישראל. השני, טבלת נתונים סטטית (כלומר לא מתעדכנת באופן שוטף) שמסייעת לטייב את שמות

החלטה זו – אף היא – מותרת בפרסום

או שלא לא פעם מבקש בית המשפט לחסות את התיק באופן חלקי. לחסות את זהות אחד הצדדים בתיק או חלק מהמסמכים. בפועל, בהנהלת בתי המשפט אין את היכולת והכישורים המתאימים לבצע את החלטות בית המשפט ולכן כברירת מחדל, חוסים באופן מוחלט את התיקים. גם כאשר בית המשפט קובע באופן מפורש ופוזיטיבי שהחלטה מותרת בפרסום, במקום

קול קורא – תיקון חוק תובענות ייצוגיות

קול קורא: הזמנה לקבלת הערות מהציבור בנושא תיקונים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 קול קורא שמפרסם משרד המשפטים לקבלת הערות הציבור בנושא תיקון חוק תובענות ייצוגיות. לצורך ביסוס עמדה וניתוח המצב הקיים תוכלו להעזר בלוח המחוונים של עמותת התמנון במרכז מידע על אלפי תובענות ייצוגיות שנאספו מאתר בתי המשפט. לצד זאת, תייגנו באופן ידני ועצמאי מאות

פניות ציבור או חופש מידע

לא פעם הגבול שבין פניית ציבור לבין בקשה לפי חוק חופש המידע אינו ברור עד תומו. פניות ציבור רבות בפועל כוללות בקשות למידע, ובקשות חופש מידע במקרים רבים נדחות בשל היותן מתאימות להתברר כפניית ציבור ולא כבקשת חופש מידע. ישנם כמובן מקרים שבמסגרת פניות ציבור נמסר גם מידע לפונה. במקביל בקשות מידע לא מעטות נדחות

החלטה בעניין חשיבות פרסום החלטות בענייני משפחה

לאייטם באתר וואלה מתוך האייטם: השופטת אלון התירה לפרסם את ההחלטה שבמוקד הדיון, אך הוסיפה גם כמה אמירות עקרוניות. "פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה, וראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור, תוך איזון ושמירת אינטרסים העומדים מנגד", כתבה השופטת. לדבריה איזון ראוי יהיה לפרסם את כל פסקי הדין

הדואר נגד המידע הציבורי של כולנו

לצד הכישלון המהדהד של חברת דואר ישראל בשילוח דואר, היא פיתחה שלל ענפים עסקיים תמוהים מאד. המוכרים שבהם מרצדים על מסכי ענק בכל סניף דואר והפחות מוכרים נשמרים בסודי סודות ונמכרים באופן פרטני לפונים. אין ממש מחירון, אין ממש דרך לדעת מה נמכר, אבל זה מה שקורה מאחורי הקלעים. אחד המוצרים החביבים על דואר ישראל

האם הנהלת בתי המשפט מכירה בסמכות בית המשפט?

הכל התחיל ממחקר פשוט שערכנו בעמותה הנוגע לערעורים הפליליים בישראל, מחקר שדי מהר נתקע בשל הגילוי הדרמטי שעשרות אחוזים מהתיקים הפליליים בבתי המשפט השלום בישראל, עליהם הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי, חסויים. כיצד התגלה הדבר? פשוט מפני שתיקי הערעור עצמם, גלויים כמובן, רק שלא היה ניתן לאתר את התיקים בערכאה הדיונית באתר נט המשפט. לצד

אילנה סקר

בזכות נתוני תולעת המשפט נחשפו מעל 1,000 תיקים בבתי המשפט השונים בהם רשומים כבאי כח אילנה סקר ואנשי משרדה, כך נחשף בכתבה שפורסמה במגזין סוף השבוע של עיתון כלכליסט. יש לציין כי סקר מכהנת כחברת הועדה לבחירת שופטים ומתוקף כך נאסר עליה לייצג בפני שופטים שלא בבית המשפט העליון וזאת מחשש להטיית הדין מול שופטים

היתר עיון בתיקי משפחה – בג"ץ 8001/19

בית המשפט העליון מחק בג"ץ שהוגש נגד הנהלת בתי המשפט כנגד החלטתם שלא להתיר למבקש היתר עיון לתיקי משפחה. מחיקה זו נעשתה בין היתר על רקע הצגת הנהלת בתי המשפט שתי פעולות שבכוונתה לעשות. הראשונה, לפעול מול שופטי בית המשפט לענייני משפחה במטרה להציף את הצורך והחשיבות בפרסום פסקי דין, לרבות אם הדבר דורש השמטה

על זכות היוצרים של הציבור

הציבור בישראל מחזיק במידע הציבורי, והרשויות בישראל אחראיות בין היתר לוודא את הגישה של הציבור למידע ואת ההנגשה שלו. התהליך הזה דורש פרסום של דוחות, גרפים, מצגות, מאגרי מידע ועוד. אלא שלפעמים, יש עובדי מדינה שמתבלבלים ובטוחים שהעבודה על המידע, הפכה אותם בין רגע לבעלי המידע ובעלי הזכויות בו, ולכן מרשים לעצמם להוסיף שלל הגבלות

10 אלף שקל הוצאות משפט נגד משרד ראש הממשלה על אי מתן מענה

מסתבר שלא רק הציבור לא זוכה למענה במשרד ראש הממשלה אלא גם תאגיד השידור הישראלי. על כן הגיש התאגיד עתירה נגד משרד ראש הממשלה ובזכותה נמסר מענה לתאגיד. השו' אברהם רובין פסק לזכות התאגיד 10,000 הוצאות. עת"מ 17764-02-20 : תאגיד השידור כאן ואח' נ' משרד ראש הממשלה. ואח'

האם הפרנו את זכויות היוצרים של תקדין או צחי ארד?

על שקיפות בפניות לחברת גוגל להגבלה של חשיפה במנוע החיפוש לומן (Lumen) הוא פרויקט של מרכז ברקמן קליין לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הרווארד. הפרויקט אוסף, מנגיש ומנתח את הפניות השונות להסרת או הגבלת גישה לתכנים ברשת האינטרנט. בכך מאפשר הפרויקט מצד אחד לייצר מנגנון בקרה על תאגידי הענק האחראיים על תעבורת וגישת הציבור לתכנים באינטרנט ובמקביל

15.5 אלף שקל על דוח שנתי ממשרד רה"מ

משדר ראש הממשלה נמנע במשך כעשור מלפרסם את הדוח השנתי לפי חוק חופש המידע. פנייה למשרד בדרישה לקבל את הדוח השנתי לשנת 2018 לא נענתה כלל, וכך גם לא להתראות שנשלחו או לתלונה שהוגשה ביחידה הממשלתית לחופש המידע. על כן הוגשה עתירה ראשונה, עת"מ 219-01-20 זומר נ' פרידריך לבטוב ואח', במסגרתה הודיע משרד רה"מ שבכוונתו

דוח נאשמים יחידים

בקשת מידע שהוגשה לפרקליטות המדינה חשפה לראשונה את רשימת התיקים הפליליים שנפתחו בשנת 2017 והיו בהם נאשם יחיד (כך שיש חפיפה בין התיק לנאשם). המידע כולל את סעיפי האישום ופירוט רכיבי ומשך הענישה שהוטלה, לרבות פרמטר האם נערך הסדר טיעון או לא. על בסיס מידע זה הצגנו שתי גרסאות של ניתוח הנתונים. למידע הגולמי באתר

ערעור ההמלצות

בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי שהנחיות מחלקת ייעוץ וחקיקה אינן אלא המלצות בלבד, וככאלה ניתן לקבל וניתן שלא, ולכן אין כל חובת פרסום, הוגש ערעור ראשון לעמותת התמנון נגד משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והממונה על חופש המידע שבמשרד המשפטים (עע"מ 6329/20). בקצרה, חוק חופש המידע, ואף קודם לכן בית המשפט העליון, קבעו כי רשות

על מימוש הזכות לעיין בהחלטות

מה בכלל יש בתיקי בתי המשפט לפוסטים נוספים בסדרה זו: על פומביות הדיון על סוגי ההחלטות והמסמכים כל תיק בית המשפט נפתח בכתב טענות או בקשה. כתב טענות יכול להיות כתב תביעה (לרוב בהליך אזרחי), כתב אישום (בהליך פלילי), עתירה (בהליך מינהלי), בקשה לצו מעצר וכדומה. בהמשך, מתווספים בתיק החלטות שיפוטיות (מהוראה לצד שכנגד להגיב

על סוגי ההחלטות והמסמכים בבתי המשפט

מה בכלל יש בתיקי בתי המשפט עדכון 21/8/20: בעקבות רע"א 4421-20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואלוביץ' נקבע כי יש להתיר למערער לעיין בכלל ההחלטות (פרטים בסוף הפוסט) לפוסטים נוספים בסדרה זו: על פומביות הדיון על מימוש הזכות לעיין בהחלטות כל תיק בית המשפט נפתח בכתב טענות או בקשה. כתב טענות יכול להיות כתב תביעה (לרוב

בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית המשפט הורה אחרת לפי חוק

אז נתחיל בהיררכיה המשפטית שבה מעוגן עקרון פומביות הדיון ככל שאנחנו מדברים על תיקי בתי המשפט וההחלטות לפסוטים נוספים בסדרה זו: על סוגי ההחלטות והמסמכים על מימוש הזכות לעיין בהחלטות העקרון והזכות מעל כולם, חוק יסוד: השפיטה, וליתר דיוק סעיף 3 לחוק שקובע את עקרון פומביות הדין בית משפט ידון בפומבי, זולת אם נקבע אחרת

הנחיות הפרקליטות הנסתרות

סעיף 6 לחוק חופש המידע קבע כי רשות ציבורית תעמיד לעיון הציבור את ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן היא פועלת ושיש להן נגיעה או חשיבות לציבור לעיון בסעיף 6 לחוק אלא שלפרקליטות הגדרה מאד ייחודית להוראת החוק הברורה והיא כוללת הבחנה טכנית שבין הנחיות עליהן חתום פרקליט המדינה באופן אישי לבין יתר ההנחיות שבפרקליטות המדינה,

התיקים החסויים

הנהלת בתי המשפט לכאורה מפרסמת את כל התיקים שלא נאסרו בפרסום באמצעות אתר נט המשפט. בפועל, אוסף של אפיונים טכניים באתר נט המשפט בשילוב חוסר מקצועיות של מזכירות בתי המשפט, הפכו את האתר הזה למוטה באופן קיצוני ונעדר היקף אדיר של תיקים שאין כל עילה שלא לפרסם. שורה של מקרים שהגיעו לידיעת עמותת התמנון מגלים

על האיזון בין חופש המידע ופרטיות

בעקבות הכרעת בית המשפט העליון כי על משרד ראש הממשלה למסור לרביב דרוקר את רשימת השיחות שקיים עם אדלסון ורגב, הגיש נתניהו בקשה לבית המשפט העליון לקיום דיון נוסף, תיאורטי בלבד (שכן המידע ממילא כבר נמסר). הדרמה הגדולה לא הגיעה דווקא מנתניהו אלא מפרקליטות המדינה שביקשו להנחיל עמדה חדשה שסתרה את הפרקטיקה שנהגו בה 20

תיק נתניהו – הגרסה השקופה

קשה לחשוב על תיק דומיננטי, משמעותי ובעל חשיבות ציבורית יותר מאשר תיק נתניהו או בשמו המלא ת"פ 67104-01-20 : מדינת ישראל נ' נתניהו ואח'. הסיקור המקיף של התיק חשף והעצים את הפער בזכות למידע שבין עיתונאים לבין יתר הציבור, והלכה למעשה, אף שמדובר בסיקור שעיקרו מידע ציבורי, לציבור אין גישה למידע עצמו. טרמה לכך והעצימה

פרסום שמות צדדים בהחלטות שיפוטיות

במסגרת עבודתה השוטפת של הקליניקה לזכויות האדם במרחב הסייבר, הובאו לידיעת הקליניקה פניות רבות של אנשים אשר החלטות שיפוטיות בהליכים בהם היו מעורבים מפורסמות באתרי אינטרנט. בחלק מהאתרים  החלטות אלה מאותרות על ידי חיפוש פשוט של שם הפונים במנועי חיפוש אינטרנטיים. פרסום ההחלטות באתרי אינטרנט שונים הינו חוקי בישראל, וכך גם אפשרות איתור של פסק דין לפי

המלצות ייעוץ וחקיקה

בעקבות עתירה של גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, בדרישה להורות למשרד המשפטים לפרסם את הנחיות מחלקת ייעוץ וחקיקה (זרועו הארוכה של היועץ המשפטי לממשלה) קבע בית המשפט המחוזי כי הנחיות אלה אינן אלא המלצות בלבד, שכל עובד מדינה יכול לקבל או שלא לקבל, ולפיכך אין כל חובה בפרסומם. לכתבה באתר הארץ הפסיקה החריגה תוארה בשורה

בדיקה: ככל שהשופט מנוסה יותר – הסיכוי לשחרור ממעצר גדל פי 3

טור שכתב גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, למקום הכי חם בגהנום על בסיס נתוני תולעת המשפט בתיקים מסוג מעצר. ניתוח של כ-300 אלף תיקי מעצר בין השנים 2010-2019 העלתה כי יש קשר בין ותק וניסיון שיפוטי בתיקי מעצר לבין החלטת השופט בתיק המעצר. ככל שהשופטים בעלי וותק רב יותר או ניסיון בשיפוט בתיקי מעצרים, כך

על איסור הפרסום שלא היה

בעקבות פנייה שהגיעה לעמותה כי תיק פלילי שעיקרו עבירות בנייה בשטח השיפוט של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פרדס חנה – כרכור חסוי בלא הצדקה, הוגשה בקשה לפתיחת דלתות בתיק, כשלכל הפחות התבקש בית המשפט להבהיר את הבסיס המשפטי לקביעת סגירת הדלתות שבתיק. בעקבות הגשת הבקשה, הורה בית המשפט באופן מייד לפתוח את התיק לעיון הציבור,

15 אלף שקל הוצאות משפט נגד משרד הביטחון בעתירת אי מתן מענה

בית המשפט לעניינים מנהליים מחוז תל אביב, בידי השו' רחל ברקאי,פסק נגד משרד הביטחון הוצאות בסך 15,000 ש"ח בעתירה שהוגשה רק בשל כך שמשרד הביטחון לא טרח לענות לבקשת המידע במועדים הקבועים בחוק. הבקשה הוגשה במרץ 2019, ובספטמבר 2019 הוגשה העתירה. רק בינואר 2020, רגע לפני דיון שנקבע בעתירה, הואיל משרד הביטחון לשלוח את המידע

זבוב על הקיר של שר המשפטים

רוצים להיות זבוב על הקיר של אמיר אוחנה? הכירו את מאגר המידע החדש שינגיש לכם את פסקי הדין נניח שתרצו לחפש פסק דין בצורה פשוטה, באמצעות חיפוש בסגנון בגוגל. מה תעשו? תיאלצו לשלם לחברה פרטית. אז לאנדי וורמס נמאס והוא רצה להוכיח אחרת. והצליח. הוא הנגיש לכולנו את פסקי הדין בעצמו ובחינם. הנהלת בתי המשפט:

12 אלף שקל הוצאות נגד משרד התרבות על אי מתן מענה

במסגרת עתירת חופש מידע, עת"מ 70064-05-18 : התנועה לחופש המידע (ע"ר) ואח' נ' משרד התרבות והספורט, שהגישה התנועה לחופש המידע נגד משרד התרבות, פסק בית המשפט הוצאות בסכום של 12,000 שקל נגד המשרד. מדובר היה בסכום של 10,000 שקל הוצאות משפט בתוספת 2,324 שקל הוצאות שהיו לעותרת והוצגו לבית המשפט.

ניתוח תיקי בית המשפט העליון

במסגרת פעילותו של אנדי וורמס, עוד טרם נוסדה עמותת התמנון, שיתוף פעולה בינלאומי עם פרופ' קרן וינשל ופרופ' לי אפשטיין שכלל איסוף 50 אלף תיקי בית המשפט העליון וניתוח שלהם על בסיס מאפיינים מגוונים. לכתבה בדה מרקר בהמשך לכך, עלה אייטם נוסף על מחקר חדש על בסיס אותו מאגר בעניין ההבדלים בענישה בין שופטות ושופטים.

מדיניות ריבוי המעצרים ופגיעה בשוויון

מחקרו של ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא מדיניות ריבוי המעצרים תוך דגש על פילוח המעצרים לפי מגזר. בין היתר סייענו בניתוח המידע ובהצגת נתוני המעצרים על בסיס פרויקט תולעת המשפט. למחקר באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

תולעת במערכת

פרויקט ביג דאטה חדש מנגיש מידע על מערכת המשפט • ראיון עם המייסד • "קול העין" כתב "העין השביעית" 16.02.2017 0 החשיפה הראשונה של תולעת המשפט באופן פומבי הייתה בתחילת 2017 בראיון ראשון לאתר העין השביעית. "תולעת המשפט" הוא פרויקט ביג דאטה שנועד "להנגיש בצורה פתוחה וגולמית נתונים על הנעשה בבתי-המשפט בישראל", כך על-פי הצהרת הכוונות של מייסדו,

בג"ץ 5870/14 חשבים ה.פ.ס. נ' הנהלת בתי המשפט

בג"ץ 5870/14 חשבים ה.פ.ס. נ' הנהלת בתי המשפט או בכינוי "בג"ץ חשבים" הייתה עתירה לבג"ץ שהגישה חברת חשבים המפעילה את אתר נבו נגד הנהלת בתי המשפט, כנגד החלטת הנהלת בתי המשפט, להתנות את קבלת המסמכים במסלול האקסלוסיבי באי-קטלוג המידע במנועי חיפוש. חשבים טענו שהחלטה זו נוגדת עקרונות יסוד וזכויות חוקתיות העומדות לחברה. בנוסף, כי להנהלת

15 אלף הוצאות נגד משרד האוצר על אי מתן מענה

בפסק דין בעתירת חופש המידע, עת"מ 4550-02-15 : התנועה למען איכות השלטון בישראל, ע"ר נ' משרד האוצר ואח', נפסקו 15,000 שקל הוצאות נגד משרד האוצר לטובת התנועה למען איכות השלטון. העתירה כמו רבות אחרות הייתה על כך שהמשרד לא ענה לבקשה, והעתירה נמחקה בעקבות מסירת המענה מאוחר להגשת העתירה.