תקציר
הנהלת בתי המשפט מסרבת באופן שיטתי ועקרוני להכיר בזכות העיון ברשימת התיקים ובהחלטות בית המשפט, ומצפצפת בבוטות על תקנות העיון שקבע שר המשפטים וחלות עליה. בקשה לעיין בהחלטות שניתנו בתיקי חופש מידע נדחתה בחופש מידע בשורה של פניות. לאחר מכן כשהוגשו בקשות עיון בתיקים עצמם נתנה סגנית נשיא מחוזי ת"א, השופטת צילה צפת, הנחיה סודית שהופצה במייל לשופטי המחוז לא לאפשר את העיון בהחלטות. כשהתבקשה אותה הנחייה בחופש מידע, טענו בהנהלת בתי המשפט שאין כל הנחיה. כשהמבקש איים על הנהלת בתי המשפט שהוא יעתור על כך ויצרף את כל שופטי מחוזי ת"א כמשיבים לעתירה, לפתע "נמצאה" אותה הנחיה, ואחרי מאבק נוסף אף הוסכם למסור אותה למבקש, ובלבד שלא יפרסם אותה. עד היום למעשה הנהלת בתי המשפט אוסרת את הפרסום, אך משקרת לכתב הארץ, נטעאל בנדל וטוענת כי הסכימה לפרסם את ההנחיה. מיותר לציין כי הנהלת בתי המשפט מחויבת בפרסום ההנחיה
הגרסה המפורטת
כל מי שקרא במדריך פומביות הדיון של עמותת התמנון, או התייצב בבתי המשפט וניהל הליכים, למד כי מרבית ההחלטות בבתי המשפט הן החלטות מסוג פתקית. אף שתקנות העיון הגדירו את זכותו של כל אדם לעיין בהחלטות שכאלה, ואף שבג"ץ הבהיר כי זכות זו לא דורשת כל בקשה (פס' 6 לפסק הדין בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים), להנהלת בתי המשפט והשופטים מדיניות אחרת. לא רק שלא מתאפשר העיון ללא בקשה, אלא שהסיפור הבא ממחיש כי לא מתאפשר שום עיון, וגם שנים של מאבק, בעיקר יערמו לאוסף של עוולות, אך זכות עיון – אין. חשוב להגיד בהקשר זה כי החל מאוקטובר 2020, מתפרסמות באופן יזום מרבית ההחלטות שבפתקית, ולפיכך הבעיה המתוארת נכונה בעיקר בעיון קודם למועד זה. בנוסף, כי נכון לימים אלה (ינואר 2022) ממשיכות שלא להתפרסם החלטות בפרוטוקול לרבות החלטות שכלל אינן בפרוטוקול אלא מטעמים טכניים פנימיים בנט המשפט ללא כל קשר לדיון.
הכל החל ממחקר של גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, שביקש לערוך מחקר על הוצאות משפט בעתירות חופש מידע. התקופה שנבחרה למחקר היא השנים 2010-2015, ולצורך כך נאספו כ-700 עתירות, ונבדקו באופן ידני אחת אחרי השנייה לכדי מאגר נתונים מקיף וממצה. מאגר זה כלל שימוש בגישה לכל כתבי הטענות ובדרך זו כלל גם החלטות שניתנו בפרוטוקול הדיון. הפער היחיד היה החלטות שניתנו בפתקית, ואלה היוו כמחצית מהתיקים. לפיכך הכל החל ממזכירות בית המשפט בתל אביב שם ביקש זומר לעיין בהחלטות בפתקית בתיקי חופש המידע אך לצערו הרב הופנה למערך חופש המידע בהנהלת בתי המשפט.
לפיכך הוגשה בקשת מידע לקבל העתק החלטות הפתקית ביום 16/2/2020 שנדחתה תוך הפניית המבקש להליך של היתר עיון יומיים בלבד לאחר מכן (18/2/2020). שמח וטוב לבב הגיש זומר בקשה להיתר עיון כבר ביום 21/2/2020 שנדונה במשך כחצי שנה ובסופה הוחלט לדחות את הבקשה (28/7/2020). לפיכך שב ופנה בבקשה לפי חוק חופש המידע (29/7/2020), אלא ששוב נדחה, והפעם הובהר כי מדובר בבקשה לתוכנו של הליך שיפוטי ולפיכך חוק חופש המידע אינו חל על מידע זה (29/7/2020).
בצר לו, חזר זומר למזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב, וביקש שוב לעיין בהחלטות שבפתקית ושוב הופנה לחופש המידע. בתגובה הסביר זומר כי הוא כבר חצי שנה בפניות למערך חופש המידע והוא נדחה בטענה כי המידע מהווה תוכן הליך שיפוטי ולפיכך מוחרג מחוק חופש המידע. אחרי דיונים ממושכים התעקשה מזכירות בית המשפט כי על זומר להגיש את בקשתו לעיין בהחלטות על גבי טופס של בקשות לעיון בתיקים (הכוונה במסמכי התיק תוך דגש על כתבי טענות ופרוטוקולים). טענה זו נסמכה לטענת המזכירה על הנחיה סודית בנושא עיון בתיקי בית המשפט, הנחיה כה סודית עד כי סירבה המזכירה לחשוף בפני זומר את שם ההנחיה או מספרה. זומר בתגובה הסביר כי מדובר במאות תיקים והדבר יקשה מאד, אך המזכירה בשלה.
בצר לו פעל זומר כפי שהורתה לו המזכירה בהתאם לאותו נוהל סודי שלא נחשף עד היום, ומילא בעצמו כ-300 בקשות עיון לתיקים השונים בבית המשפט המחוזי, תוך שהוא כותב בהדגשה כי בקשתו היא לעיין בהחלטות השיפוטיות שלא נאסרו בפרסום בהתאם לתקנה 2 בלבד. בקשות אלה הוגשו בנייר למזכירות בית המשפט ביום 9/8/20. כל שופטי מחוזי ת"א בתחום המינהלי החלו לקלוט את בקשות העיון בתיקיהם, ואיש מהם לא מצא לנכון לפעול כמצוות תקנות העיון ופסיקת בית המשפט העליון ולהורות על מתן אפשרות העיון בהחלטות. במקום זאת נדרשו תגובות מעשרות ואולי אף מאות צדדים להליכים השונים. אלא שהחגיגה הזאת נגמרה מוקדם מהצפוי, וימים אחדים לאחר מכן, לפתע חדלו שופטי מחוזי ת"א מטיפול בבקשה, והחלו לנסח החלטות שהועתקו אחת מהשנייה עם הפניית זומר להגיש פניותיו למערך חופש המידע. המזל הוא כי רבים משופטי המחוזי, ניסחו את שמה של הממונה על חופש המידע בצורה שגויה, "סבוראי" כינו אותה במקום "ספראי". לפיכך הבין זומר כי לא מדובר באוסף של החלטות מקריות כתוצאה משיחת מסדרון אלא שגורם בבית המשפט הורה לפעול בצורה זו והנחה את כלל השופטים שבחרו לזנוח את עצמאות שיקול הדעת השיפוטי, ולקיים ככל פקיד במערכת היררכית את הוראת הדרג הבכיר יותר.
על מנת לתקוף הנחיה זו, פנה זומר ביום 21/10/2021 וביקש לקבל לעיונו את הנחיית סגנית נשיא מחוזי ת"א לבקש בחופש מידע את העיון בהחלטות בבית המשפט המחוזי בת"א. בקשה מאד ברורה, ממוקדת וכשמערך חופש המידע עודכן בזמן אמת על אותה תופעה של החלטות המורות להעביר עניין זה למערך חופש המידע בהנהלת בתי המשפט. התשובה לא איחדה לבוא, כבר ביום 1/11/2021 ניתנה החלטה בבקשה והיא כי אין מידע, קרי לא קיימת הנחיה כפי שביקש זומר. עוד באותו היום השיב זומר שאין סיכוי שאין הנחיה, ולכן הודיע כי אם לא תמסר ההנחיה תוגש עתירה וכל שופטי מחוזי ת"א יצורפו כמשיבים בעתירה. ואכן, הפלא ופלא, וביום 2/12/2021 ניתנה החלטה חדשה באותה בקשה ממש, ומה שקודם נדחה בטענה כי אין הנחיה, כלל הפעם את נוסח הודעת המייל המורה לשופטים להפנות את מבקש המידע לממונה על חופש המידע בהנהלת בתי המשפט – שרון סבוראי.
עוד באותו היום, שוב נשלח מיצוי הליכים ושוב הוסבר להנהלת בתי המשפט אוסף הליקויים במענה שמסרו, כולל העובדה כי בקשת המידע התייחסה להעתק ההנחיה ולא לשום ציטוט מקורות. ב-22/12/2021 היה נראה כי הסוף קרוב מתמיד, הפעם החלטה חדשה המסכימה למסור את הנחיית סגנית הנשיא, אלא שהתנאי הפעם למסירת העתק ההחלטה היה לא פחות מאשר שזומר ימנע מפרסום ההנחיה. שוב מיצוי הליכים ושוב הבהרה כי במידה ולא תתקבל החלטה חדשה תוגש עתירה בהתאם. אלא שלבנתיים הועבר הנושא לעיתונאי נטעאל בנדל מהארץ, שלקראת פרסום כתבה בנושא, ביקש את תגובת הנהלת בתי המשפט, ומטעמם נמסר כי "ההנהלה בחנה מחדש את החלטתה, תיקנה אותה ומסרה לפונה את המבוקש ללא כל תנאי". זה כמובן היה שקר ובשום שלב לא תוקנה ההחלטה ולא נמסרה ההחלטה ללא כל תנאי, וכמובן שיש להצטער שתגובות הנהלת בתי המשפט לתקשורת כמו גם המענים השגרתיים לבקשות מידע, אינם אמת.
מספר הערות לסיום
- אין שום חזקה כי מענה שניתן בבקשות מידע להנהלת בתי המשפט הוא אמת, במיוחד כאשר בקשות המידע נדחות בטענה שאין ברשות את המידע המבוקש.
- אף שופט מכל שופטי מחוזי ת"א העוסקים במינהלי, לרבות לא נשיא בית המשפט דאז, איתן אורנשטיין, לא מצא טעם לפגם באי מתן אפשרות העיון בהתאם לתקנה 2 לתקנות העיון, וכולם ללא יוצא מן הכלל, סברו שיש לפנות לתגובת הצדדים בתיקים, לקבל את עמדתם ולבחון את האיזון הלא קיים שבזכות העיון בהחלטות.
- אף ששיקול הדעת העצמאי של השופטים הוביל אותם לאותה מסקנה שיש לטפל בפניות לעיון בהחלטות באותה דרך מסובכת וארוכה, כולם קיבלו כתורה מסיני את הנחיית סגנית הנשיא, לחדול לחלוטין מאופן הטיפול שלהם, שהם סברו שהוא הנכון משפטית, ופעלו בהתאם לאותה הנחייה בניגוד גמור לעקרון שיקול הדעת העצמאי שמצופה משופט.
- בקשת המידע הוגשה באופן מאד ספציפי ביחס להנחייה של סגנית נשיא מחוזי ת"א. 3 שופטות בלבד נושאות תואר זה והן השו' צילה צפת, השו' אביגיל כהן והשו' יהודית שבח. לכן יש שתי אפשרויות בלבד, או שמערך חופש המידע הזנה את חופש המידע ולא טרח לשאול את 3 השופטות הללו האם נתנו הנחיה, או שאכן אותן שופטות נשאלו, והשו' צילה צפת טענה כי לא נתנה הנחיה כאמור בניגוד לממצאים שניתן לקרוא.
- לצד ההנחיה לשופטים, הועברה ההנחיה גם לשלי סימון, עובדת מזכירות בית המשפט. באורח פלאי, נעלמו כלא היו, לא נקלטו בתיקים ואיש לא יודע היכן הן, כ-200 פניות לעיון בהחלטות, ויש חשש כי הנחיה נוספת לגרוס או להשמיד את פניותיו של זומר הועברה במזכירות בית המשפט.
ראיון ברשת ב' אצל תמר אלמוג ומוטי גילת
דוגמה לפנייה לעיון ולהחלטות שניתנו במספר בקשות
