קטגוריות
מדיניות וקשרי ממשל משפט עדכונים במרחב תובענות ייצוגיות

נייר עמדה: תובענה ייצוגית בגין הפרת דיני הגנת הפרטיות – איגוד האינטרנט

נייר עמדה של איגוד האינטרנט במסגרת הקול הקורא של משרד המשפטים לתיקון חוק התובענות הייצוגיות, המבקש להוסיף לתוספת לחוק את העילה של פגיעה בפרטיות. יש לציין כי גם כיום, במסגרת יחסי עוסק לקוח לפי פרט 1 לתוספת השנייה מוגשות תובענות ייצוגיות גם בעילות של פגיעה בפרטיות.

לנייר העמדה המלא

בנוסף, תוכלו למצוא את נייר העמדה גם באתר איגוד האינטרנט כמובן

זמן טוב להסביר מהי התוספת ומה משמעות הוספת פריטים בה. כברירת מחדל תביעה לפיצוי היא בגין נזק שנגרם לתובע. חוק תובענות ייצוגיות נועד להתמודד עם נזק לקבוצה גדולה, שלפעמים לא מייצר מספיק מוטיבציה לכל פרט לתבוע, ולכן מאפשר לאחד או יותר מתוך קבוצה לתבוע בשם הקבוצה כולה. חלק ממנגנוני האיזון והריסון של החוק, נקבע בסעיף 3 לחוק התובענות הייצוגיות וקובע "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". כלומר כברירת מחדל לא ניתן לתבוע תביעה ייצוגית אלא אם היא נקבעה בחוק מפורש, ובעיקר בתוספת השנייה.

התוספת השנייה היא רשימת מקרים ונסיבות שבהן ניתן לתבוע, חלקן לפי מערכת היחסים בין התובע לנתבע וחלקם לפי העילה המשפטית. הפרט הראשון לתוספת מתייחס למערכת היחסים וקובע כי ניתן לתבוע תביעה ייצוגית במקרה של לקוח נגד עוסק. חשוב להבהיר שהפרט לא מחייב שהעילה המשפטית תהיה דווקא לפי חוק הגנת הצרכן. פרט נוסף שהפך מאד פופולארי בתקופה האחרונה הוא פרט 9 לתוספת השנייה שעניינו תביעות לפי לפי פרקים ד׳, ה׳ או ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הסיבה לפופולאריות הגוברת היא שתביעות אלה כמו תביעות נוספות בחוק, נהנהות מפטור מאגרת בית משפט (שעלותה אלפי שקלים).

קטגוריות
חדשות חופש מידע מדיניות וקשרי ממשל משפט על העמותה עתירה עתירת חופש מידע תולעת המשפט

לוח מחווני חופש המידע

עמותת התמנון פועלת להנגיש את המידע הציבורי, ונעזרת בין היתר בחופש המידע. לפיכך אך טבעי עיסוקנו בעתירות חופש מידע, מעצם היזום שלהן דרך המעקב הרוחבי אחריהן. לכן, הקמנו לוח מחוונים יעודי שמאפשר בזמן אמת לעקוב אחרי ההליכים המגוונים שמתנהלים בבתי המשפט בישראל בנושאי חופש מידע.

ללוח המחוונים בגרסה למחשב נייח

טבלה מעובדת של הנתונים אפשר למצוא כאן. זמן טוב להזכיר כמו בכל עיבוד של נתונים, שתמיד יכולות להיות טעויות. מצאתם/ן טעות, נשמח שתעדכנו אותנו, נברר ונתקן.

באמצעות לוח המחוונים אפשר לראות את התפלגות תיקי חופש המידע בין המחוזות השונים. את העליה הגדולה במספר עתירות חופש המידע נגד רשויות מקומיות בשנים האחרונות. גם תמונת מצב של ארגונים גדולים ופעילים בחופש המידע ניתן למצוא. אם רמת בית המשפט לא ממצה, כמובן המידע זמין גם ברמת שופט.

עוד מידע על הפעילות המשפטית של העמותה אפשר למצוא פה

ללוח מחוונים אחרים מוזמנים/ות להיכנס לכאן

קטגוריות
חדשות משפט שותפים לדרך תובענות ייצוגיות

מאחורי הקלעים ללוח מחווני הייצוגיות

הסבר קצר וטכני על איך עובד לוח המחוונים של פרויקט הייצוגיות

קצת הסבר איך בדיוק עובד פרויקט לוח המחוונים של התובענות הייצוגיות בישראל. הפרויקט משלב 3 אלמנטים מרכזיים. הראשון, תולעת המשפט שהיא מערכת אוטומציה לאיסוף מידע ממערכות המידע של בתי המשפט בישראל. השני, טבלת נתונים סטטית (כלומר לא מתעדכנת באופן שוטף) שמסייעת לטייב את שמות הנתבעים ולאפיין אותם לפי תחומי העיסוק. השלישי, מערך אנושי של קטלוג התיקים באופן ידני.

  1. בשלב הראשון, כל תובענה ייצוגית שמוגשת בישראל, ככל שאינה חסוייה, מתפרסמת באתר נט המשפט. איסוף הנתונים נעשה בצורה אוטומטית באמצעות פרויקט תולעת המשפט.
  2. כל תיק חדש שנפתח, כולל בתוכו את זהות הצדדים להליך. כל צד שכזה נשלח לטבלה סטטית וככל שנמצאת התאמה (בעיקר על בסיס תביעות קודמות שהיה מעורב בהן) הוא זוכה לאפיון וטיוב השם.
  3. בשלב הזה נשלח התיק ללוח המחוונים הפומבי, ומוצג לכל מי שנכנס לאתר, כתיק פתוח בתוספת אפיון תחום העיסוק של הנתבע וזיהוי של שחקנים חוזרים.
  4. כל תיק פתוח שמוצג בלוח המחוונים, חוזר לתולעת המשפט שמלווה את התיק ומעדכנת בכל שינוי בסטטוס התיק.
  5. ברגע שסטטוס של תיק מתעדכן כסגור, הוא נשלח למערך אנושי שבאמצעות טופס פשוט מוודא את פרטי התיק, ועל בסיס פסקי הדין וההחלטות שבתיק מעדכן שורה של פרמטרים ובינהם סוג ההחלטה שסגרה את התיק (הסתלקות, פשרה, דחייה וכו'), הפיצוי שניתן לקבוצה, הגמול לתובע ושכר טרחת העורך דין.
  6. הטפסים, יחד עם הנתונים המעודכנים שהתקבלו מתולעת המשפט, נשלחים חזרה ללוח המחוונים ומעדכנים אותו.

לתרשים סיוע

אז מה זה נותן?

צורת העבודה הזאת, מאפשרת לנו לספק שירות ברמה מאד גבוה של נתונים על פעילות בתי המשפט, במחיר זול יחסית. השילוב שבין אדם ומכונה, בין תהליכים אוטומטיים שעלותם נמוכה יחסית לבין ערך מוסף של תוכן אנושי מאפשר להציג תמונת מצב מקיפה, מעמיקה ומפורטת על תחומים משפטיים רחבים. כאשר את המערכת עוטפת פלטפורמה לויזואליזציה (הַחְזָיַת מידע) של הנתונים בצורת לוח מחוונים, אך ניתן לעשות שימוש גם בנתונים הגולמיים ישירות או להקים פלטפורמות שונות להצגת המידע.

יש לכם רעיון למחקר נוסף ותקציב, פנו אלינו ונשמח לסייע.

קטגוריות
בקשת עיון מכתבים למערכת משפט תולעת המשפט

החלטה זו – אף היא – מותרת בפרסום

או שלא

לא פעם מבקש בית המשפט לחסות את התיק באופן חלקי. לחסות את זהות אחד הצדדים בתיק או חלק מהמסמכים. בפועל, בהנהלת בתי המשפט אין את היכולת והכישורים המתאימים לבצע את החלטות בית המשפט ולכן כברירת מחדל, חוסים באופן מוחלט את התיקים. גם כאשר בית המשפט קובע באופן מפורש ופוזיטיבי שהחלטה מותרת בפרסום, במקום להסדיר את מצב הדברים בתיק, לגלות חלק ולחסות חלק, הנהלת בתי המשפט בוחרת בפתרון הקל ומעלימה את התיקים.

כך היה בפנייה שהתקבלה לאחרונה בתולעת המשפט. בית המשפט קבע כי התיק יהיה פומבי וכל שיש לחסות בפועל זו הכרעת הדין לצד מסמכים נוספים שממילא אינם פומביים ולא היו פומביים. כיצד פירשו את החלטת בית המשפט בהנהלת בתי המשפט? נכון, חיסוי מלא ומוחלט של התיק.

קטגוריות
חדשות מדיניות וקשרי ממשל משפט עדכונים במרחב תובענות ייצוגיות

קול קורא – תיקון חוק תובענות ייצוגיות

קול קורא: הזמנה לקבלת הערות מהציבור בנושא תיקונים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006

קול קורא שמפרסם משרד המשפטים לקבלת הערות הציבור בנושא תיקון חוק תובענות ייצוגיות.

לצורך ביסוס עמדה וניתוח המצב הקיים תוכלו להעזר בלוח המחוונים של עמותת התמנון במרכז מידע על אלפי תובענות ייצוגיות שנאספו מאתר בתי המשפט. לצד זאת, תייגנו באופן ידני ועצמאי מאות תובענות ייצוגיות מהשנה האחרונה בהתאם לפרמטרים שונים המתייחסים לאופן סיום ההליך ובכלל זה סוג ההחלטה, הפיצוי שניתן לציבור והתגמול שניתן לתובע המייצג לבאי כוחו.

לעמוד פרויקטור התובענות הייצוגיות של עמותת התמנון

ללוח המחוונים

כמו כן, במידה ויש לכם הערות, מידע משמעותי שחשוב לכם לבחון או שנציג בלוח המחוונים, אתם מוזמנים לפנות אלינו במסגרת הקול הקורא של העמותה.

קטגוריות
חופש מידע משפט עדכונים במרחב תולעת המשפט

פניות ציבור או חופש מידע

לא פעם הגבול שבין פניית ציבור לבין בקשה לפי חוק חופש המידע אינו ברור עד תומו. פניות ציבור רבות בפועל כוללות בקשות למידע, ובקשות חופש מידע במקרים רבים נדחות בשל היותן מתאימות להתברר כפניית ציבור ולא כבקשת חופש מידע. ישנם כמובן מקרים שבמסגרת פניות ציבור נמסר גם מידע לפונה. במקביל בקשות מידע לא מעטות נדחות בשל העדר מידע, שמאחורי סיווג זה לא פעם מופנים מבקשי המידע לפנות לפניות הציבור.

מקרה שהגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים, טוען כי הרשות הפנתה את הבקשה לחופש המידע למסלול של פניית ציבור ולפיכך, כך לטענת התובעת, היה על הרשות להשיב לה את אגרת הבקשה. למען הסר ספק, איננו מביעים עמדתו לגופה של התביעה, נכונותה או סיכויי הצלחתה.

לכתב התביעה

לתיק באתר תולעת המשפט (ת"צ 36356-01-21 : אברמוביץ נ' רשות שוק ההון ביטוח וחסכון ואח')

לקול קורא בפרויקט התובענות הייצוגיות

לעיון בנוהל היחידה הממשלתית לחופש המידע בנושא סיווג בקשות מידע ובכלל זה הפנייה של מבקשי מידע להליך של פניות ציבור

קטגוריות
חופש מידע משפט עדכונים במרחב תולעת המשפט

החלטה בעניין חשיבות פרסום החלטות בענייני משפחה

לאייטם באתר וואלה

מתוך האייטם:

השופטת אלון התירה לפרסם את ההחלטה שבמוקד הדיון, אך הוסיפה גם כמה אמירות עקרוניות. "פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה, וראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור, תוך איזון ושמירת אינטרסים העומדים מנגד", כתבה השופטת. לדבריה איזון ראוי יהיה לפרסם את כל פסקי הדין בבתי המשפט לענייני משפחה, תוך מחיקת כל פרט מזהה, גם כללי, לגבי הצדדים לתיק.

"פרסום החלטות ופסקי דין בדיני משפחה הינו עניין חשוב כשלעצמו, וזאת ללא כל תלות וקשר מחייב בחשיבותה המשפטית או הציבורית של ההחלטה או פסק הדין", כתבה השופטת. "הידע המשפטי המתהווה בפסיקותיו של בתי המשפט, הינו ידע חברתי כללי ולא של מאן דה הוא פרטי… ככל שגוף הידע המונגש לציבור ולסוכני המשפט יהיה רחב יותר, כך תתקבלנה תמונה מציאותית ונכונה יותר לגבי המצב המשפטי הקיים בישראל. עיקרון פרסום הדיון באופן רחב ומלא מאפשר את פיתוח המשפט, המותנה בביקורת אקדמאית מקצועית, המסוגלת לנתח את הפסיקה, להצביע על כשליה, חוזקותיה ותוצאותיה, ביקורת שיש בה כדי לשמש תמריץ לשינוי חקיקה ולשינויי מדיניות, שינוי קביעת הלכות משפטיות קיימות, וקביעת הלכות משפטיות חדשות". יש שופטת בחיפה. עכשיו רק צריך לקוות שישמעו אותה בירושלים.

יש לזכור כי אף שהחלטות רבות ראויות בפרסום, ולמעשה אף שהחלטות רבות מותרות בפרסום, הנהלת בתי המשפט חוסה באופן שיטתי היקף גדול של תיקים, לפעמים ללא כל סמכות או היגיון, וגם בתיק זה, אף שההחלטה כביכול הותרה בפרסום, היא כלל לא זמינה או מוצגת באתר נט המשפט המאגד את פעילות בתי המשפט, אלא באתר דוברות בתי המשפט. לתפיסת הנהלת בתי המשפט, כך עולה, פרסום החלטות הוא עניין עיתונאי, לעשות כותרת ולהמשיך ולא חלילה חלק מעקרון פומביות הדיון והגישה למידע.

קטגוריות
בקשת מידע חדשות חופש מידע מכתבי איום והתראה מכתבים למערכת משפט עתירה עתירת חופש מידע

הדואר נגד המידע הציבורי של כולנו

לצד הכישלון המהדהד של חברת דואר ישראל בשילוח דואר, היא פיתחה שלל ענפים עסקיים תמוהים מאד. המוכרים שבהם מרצדים על מסכי ענק בכל סניף דואר והפחות מוכרים נשמרים בסודי סודות ונמכרים באופן פרטני לפונים. אין ממש מחירון, אין ממש דרך לדעת מה נמכר, אבל זה מה שקורה מאחורי הקלעים.

אחד המוצרים החביבים על דואר ישראל זה קובץ המיקוד. הוא נמכר בסכום של כעשרת אלפים שקל לשנה ראשונה ואלפי שקלים בהמשך עבור עדכונים שלו (חוזה לדוגמה). לכאורה, אין לדואר כלל סמכות למכור את הקובץ, ולהפך, במסגרת רישיון ההפעלה ותיק השירות, היא לא קיבלה אישור למכור את קובץ המיקוד ודווקא היא חייבת להנגיש באתר שלה את היכולת לאתר מיקוד. כל זאת, לא מונע ממנה למכור בחשאי את הקובץ בסכום מופקע לחלוטין כשלציבור אין למעשה שום יכולת לרכוש או להתחרות בעסקה הזאת.

הדבר הראשון שעשינו היה לבקש את הקובץ במסגרת בקשה לפי חוק חופש המידע, אלא שאנשי הדואר מסרבים למסור את הקובץ בטענה לדין האוסר את מסירת הקובץ רק שהם גם מסרבים לגלות מהו אותו דין. על כך הוגשה עתירה ועם ההכרעה בה נפרסם את המידע שיתקבל (לתיק באתר תולעת המשפט https://tl8.me/4222-03-20).

*עדכון: בעקבות העתירה בית המשפט מצא כי אופן המענה היה לקוי ושלח את הדואר לתת החלטה חדשה בבקשה, ואנו ממתינים להחלטה החדשה.

לבנתיים, היות ומדובר במידע שממילא פומבי, והשאלה המרכזית היא טכנית בהיבט של הנגשה, ביצענו פעולה של גירוד אתר הדואר, כלומר איסוף ממוכן של המידע הגלוי באתר, וסידור מחדש שלו בקובץ נגיש ונוח לשימוש. את הקובץ כמובן פתחנו לעיון הציבור באופן חופשי והוא זמין בין היתר באתר מידע לעם.

דואר ישראל לא נחו, ובמקום להשקיע את המשאבים בהנגשת המידע, בחרו לפנות למשרד יגאל ארנון, במכתב מלא פאתוס עליו חתומים עו"ד אידן רגב ועו"ד שירלי יוסרי.

המכתב מובא בפניכם כלשונו

נוסח התגובה למכתב האיום מצורפת

קראנו את מכתבכם בעיון ולא מצאנו כי נפל דופי בפעילתנו. נבקש להבהיר כי בניגוד למשתמע ממכתבכם, לא הייתה כל הפרה של תנאי השימוש של אתר הדואר. בנוסף, כי הדברים נעשים במסגרת פעילות עמותת התמנון – מידע ציבורי לכל (ע"ר) וזאת במסגרת מטרת העמותה להנגיש מידע ציבורי. לפיכך, גם טענתכם בדבר עשיית עושר ולא במשפט, או כביכול שימוש מסחרי אינה רלוונטית, אינה נכונה ונעדרת ביסוס משפטי. לכן התוכן לא יוסר כפי שביקשתם.

למען הנוחות, להלן תנאי השימוש (נכון ליום איסוף המידע ולכל הפחות עד ליום 13/1/21)

קטגוריות
בקשת מידע חדשות חופש מידע ממשל ומנהל תקין משפט עתירה עתירת חופש מידע

האם הנהלת בתי המשפט מכירה בסמכות בית המשפט?

הכל התחיל ממחקר פשוט שערכנו בעמותה הנוגע לערעורים הפליליים בישראל, מחקר שדי מהר נתקע בשל הגילוי הדרמטי שעשרות אחוזים מהתיקים הפליליים בבתי המשפט השלום בישראל, עליהם הוגשו ערעורים לבית המשפט המחוזי, חסויים. כיצד התגלה הדבר? פשוט מפני שתיקי הערעור עצמם, גלויים כמובן, רק שלא היה ניתן לאתר את התיקים בערכאה הדיונית באתר נט המשפט. לצד זאת, הצטברו מספר פניות וסוגיות שהיה עניין לבדוק ולחקור ולשם כך התבקשה הנהלת בתי המשפט למסור את רשימת התיקים החסויים בהתאם לפרמטרים המצויים באתר נט המשפט, ללא מידע החושף את זהות הצדדים עצמם כמו שמותיהם או שם התיק המלא.

לכאורה הכל היה פשוט, למעשה גם הנהלת בתי המשפט לא התנגדה למסירת הרשימה, והמחלוקת כולה נשנעת על 4 פרמטרים בלבד, והם מספר התיק, שם השופט, תאריך הפתיחה ותאריך הסגירה, כל זאת בטענה התמוהה כי הדבר פוגע בפרטיות. לכאורה, כמצוות המחוקק היה על הנהלת בתי המשפט להעביר את המידע ללא שיהוי, אך בפועל, יותר משנתיים ומידע ענייני טרם הועבר. על כן הוגשה עתירה שיסודותיה, שניים. האחד, כי מידע צריך להימסר בצורה עניינית ומסודרת ולא מתקפת ספאם של קבצים אנונימים ובלתי מסונכרנים והשנייה כי אין במידע שהתבקש כל קשר לפרטיות.

בבית המשפט נזכרו לפתע בהנהלת בתי המשפט, שבאמת אין קשר בין הסירוב למסור את המידע לבין פרטיות, ופצחו בתירוץ חדש, הפעם זה החוק אוסר על מסירת המידע. העובדה כי החוק, ולמעשה תקנות העיון דווקא מעגנות את זכות העיון ברשימת התיקים, באופן בלתי מסויג, נענו בסגנון שהתקנות סותרות את החוק. בכל מקרה, לאחר בדיקות ממושכות שנערכו בעקבות הדיון, ולאחר שבית המשפט הוטעה על ידי הנהלת בתי המשפט להאמין שמספרי התיקים החסויים אינם מפורסמים, החליטה הנהלת בתי המשפט שאין לה התנגדות למסירת שמות השופטים ותאריכי הפתיחה והסגירה, ובית המשפט נתן פס"ד שחייב למסור את כל המידע למעט מספרי התיקים, שדחה בהתאם לבדיות שסיפרו לו אנשי הנהלת בתי המשפט.

מכאן, הדרך לקבלת המידע כבר נראתה קצרה ומגובה בפסק דין שהקצה להנהלת בתי המשפט 30 ימים למסור את המידע (הגם שמדובר במידע שמופק בלחיצת עכבר וניתן לעשות זאת תוך 30 שניות). אלא שחלפו 30 ימים, ועוד 30 והמידע, לא הגיע. כשפנה גיא זומר להנהלת בתי המשפט, ניזכרו לספר בהנהלת בתי המשפט שהם כלל לא בטוחים שהם מתכוונים להעביר את המידע ולכן הוגשה בקשה לביזיון בית משפט. בתגובה לבקשה לביזיון, הגדילו בהנהלת בתי המשפט לעשות והגיבו בכך שהם לא סבורים שאת פסק הדין של בית המשפט צריך לקיים כלשונו אלא שהם סבורים שדי לקיים את העקרונות והרעיונות שעלו בפסק הדין ולא את ההוראה האופרטיבית ולכן אין להם כל כוונה לקיים את פסק הדין.

את הגישה הזאת של הנהלת בתי המשפט, גם בית המשפט לא הבין וביקש לקבל הסבר. ההסבר לתפיסה המעוותת לא התקבל עד היום, אך במקום זאת נחתה על בית המשפט בקשה מפתיעה, לבטל את פס"ד. למה לבטל? כי התגלתה ראיה חדשה. מה הראיה החדשה? נכון, בדיוק כמו שנכתב בבקשת המידע, חלק מהתיקים הפומביים (כמו לדוגמה ערעורים פליליים) מקושרים לתיקים חסויים בנט המשפט (כמו הערכאות הדיוניות שלהם) ולכן, במקום לראות בעיה בפרסום בנט המשפט, מסתפקים בהנהלת בתי המשפט לראות בזה עילה שלא לקיים את פסק הדין.

תוך כדי הדיון, מפעילות תולעת המשפט ומעיון בתיקים מגוונים התברר שגם הטענה כי התיקים החסויים אסורים בפרסומים על פי דין לוקה בחסר. למעשה יש היקף אדיר של תיקים שאינם פומביים בנט המשפט והדבר אינו תוצר של החלטה שיפוטית או דין האוסר את פרסום התיק אלא מדיניות פנימית, שסותרת את עקרון פומביות הדיון, ואיש לא יכול לבקר אותה בשל העובדה, שמטבע הדברים, אותם חיסויים – חסויים.

אז מה היה לנו לסיכום?

  1. הנהלת בתי המשפט לא מכירה בחובה לקיים את ההוראות שבפסק הדין
  2. הנהלת בתי המשפט לא מכירה בעקרון סופיות הדיון ומבקשת לדון מחדש בפסק דין חודשים לאחר שניתן והפך לחלוט
  3. הנהלת בתי המשפט גם לא רואה צורך להטריח את עצמה ולבקש את עיכוב פסק הדין שעה שהיא מפרה אותו במודע ובכוונה
  4. הנהלת בתי המשפט מפרסמת בניגוד לחוק, לשיטתה, מידע על תיקים חסויים בנט המשפט
  5. הנהלת בתי המשפט לא מפרסמת תיקים שאין מניעה משפטית מפרסומם

בקרוב, דיון בבקשת ביזיון בית המשפט ובבקשה לביטול פסק דין בקרוב

לאייטם מאתר וואלה

לתיק באתר תולעת המשפט

לעיקר מסמכי התיק:

העתירה

כתב תשובה

פסק דין

בקשה לביזיון

תגובה לביזיון

בקשה לביטול פס"ד

תגובה לבקשה לביטול פס"ד

קטגוריות
חדשות ממשל ומנהל תקין משפט תולעת המשפט

אילנה סקר

בזכות נתוני תולעת המשפט נחשפו מעל 1,000 תיקים בבתי המשפט השונים בהם רשומים כבאי כח אילנה סקר ואנשי משרדה, כך נחשף בכתבה שפורסמה במגזין סוף השבוע של עיתון כלכליסט. יש לציין כי סקר מכהנת כחברת הועדה לבחירת שופטים ומתוקף כך נאסר עליה לייצג בפני שופטים שלא בבית המשפט העליון וזאת מחשש להטיית הדין מול שופטים שקידומם תלוי בוועדה בה חברה סקר כמובן.

אף שמדובר בנתונים גלויים באתר נט המשפט, שכל אזרח יכול להיכנס ולעיין בכל אחד מהתיקים, עמדו אנשי הנהלת בתי המשפט שלא למסור את את רשימת התיקים המשוייכת לסקר. נציין כי גם פניות דומות שהגיעו אלינו חשפו כי בהנהלת בתי המשפט מסרבים בעיקשות למסור את המידע שהם עצמם מפרסמים, בשלל טענות החל מפרטיות ועד סודות מסחריים.

סופו של יום שהנהלת בתי המשפט לא מצליחה לקשור בין פרסום דאטהבייס באתר אינטרנט לבין מסירת הדאטהבייס, ולתפישתה הדברים אינם שקולים. בפועל, כל מה שתולעת המשפט עשתה היא להוסיף יכולת מחקר ואנליזה למידע הקיים ממילא.

לאייטם המלא