קטגוריות
חוץ עדכונים במרחב

אם מנתחים, לא טוענים

מנתח פלסטי התייצב לדיון בבית המשפט לתעבורה בסקרמנטו (בירת קליפורניה) שנערך בהיוועדות חזותית (ZOOM), בעיצומו של ניתוח אותו ערך.

בית המשפט הבין שלא ניתן לקיים כך את הדיון והורה על דחיית הדיון

לערוץ היוטיוב המשדר את דיוני בית המשפט בסקרמנטו

לאייטם המלא באתר באזפיד

לאייטם באתר סקרמנטו ביי

ברקע נזכיר דיון אחר בהיוועדות חזותית בו עורך הדין שכח לבטל פילטר המציג אותו כחתול, והתעקש להסביר לשופט כי זה הוא ואינו חתול.

קטגוריות
מדיניות וקשרי ממשל משפט עדכונים במרחב תובענות ייצוגיות

נייר עמדה: תובענה ייצוגית בגין הפרת דיני הגנת הפרטיות – איגוד האינטרנט

נייר עמדה של איגוד האינטרנט במסגרת הקול הקורא של משרד המשפטים לתיקון חוק התובענות הייצוגיות, המבקש להוסיף לתוספת לחוק את העילה של פגיעה בפרטיות. יש לציין כי גם כיום, במסגרת יחסי עוסק לקוח לפי פרט 1 לתוספת השנייה מוגשות תובענות ייצוגיות גם בעילות של פגיעה בפרטיות.

לנייר העמדה המלא

בנוסף, תוכלו למצוא את נייר העמדה גם באתר איגוד האינטרנט כמובן

זמן טוב להסביר מהי התוספת ומה משמעות הוספת פריטים בה. כברירת מחדל תביעה לפיצוי היא בגין נזק שנגרם לתובע. חוק תובענות ייצוגיות נועד להתמודד עם נזק לקבוצה גדולה, שלפעמים לא מייצר מספיק מוטיבציה לכל פרט לתבוע, ולכן מאפשר לאחד או יותר מתוך קבוצה לתבוע בשם הקבוצה כולה. חלק ממנגנוני האיזון והריסון של החוק, נקבע בסעיף 3 לחוק התובענות הייצוגיות וקובע "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". כלומר כברירת מחדל לא ניתן לתבוע תביעה ייצוגית אלא אם היא נקבעה בחוק מפורש, ובעיקר בתוספת השנייה.

התוספת השנייה היא רשימת מקרים ונסיבות שבהן ניתן לתבוע, חלקן לפי מערכת היחסים בין התובע לנתבע וחלקם לפי העילה המשפטית. הפרט הראשון לתוספת מתייחס למערכת היחסים וקובע כי ניתן לתבוע תביעה ייצוגית במקרה של לקוח נגד עוסק. חשוב להבהיר שהפרט לא מחייב שהעילה המשפטית תהיה דווקא לפי חוק הגנת הצרכן. פרט נוסף שהפך מאד פופולארי בתקופה האחרונה הוא פרט 9 לתוספת השנייה שעניינו תביעות לפי לפי פרקים ד׳, ה׳ או ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הסיבה לפופולאריות הגוברת היא שתביעות אלה כמו תביעות נוספות בחוק, נהנהות מפטור מאגרת בית משפט (שעלותה אלפי שקלים).

קטגוריות
חדשות חופש מידע מדיניות וקשרי ממשל משפט על העמותה עתירה עתירת חופש מידע תולעת המשפט

לוח מחווני חופש המידע

עמותת התמנון פועלת להנגיש את המידע הציבורי, ונעזרת בין היתר בחופש המידע. לפיכך אך טבעי עיסוקנו בעתירות חופש מידע, מעצם היזום שלהן דרך המעקב הרוחבי אחריהן. לכן, הקמנו לוח מחוונים יעודי שמאפשר בזמן אמת לעקוב אחרי ההליכים המגוונים שמתנהלים בבתי המשפט בישראל בנושאי חופש מידע.

ללוח המחוונים בגרסה למחשב נייח

טבלה מעובדת של הנתונים אפשר למצוא כאן. זמן טוב להזכיר כמו בכל עיבוד של נתונים, שתמיד יכולות להיות טעויות. מצאתם/ן טעות, נשמח שתעדכנו אותנו, נברר ונתקן.

באמצעות לוח המחוונים אפשר לראות את התפלגות תיקי חופש המידע בין המחוזות השונים. את העליה הגדולה במספר עתירות חופש המידע נגד רשויות מקומיות בשנים האחרונות. גם תמונת מצב של ארגונים גדולים ופעילים בחופש המידע ניתן למצוא. אם רמת בית המשפט לא ממצה, כמובן המידע זמין גם ברמת שופט.

עוד מידע על הפעילות המשפטית של העמותה אפשר למצוא פה

ללוח מחוונים אחרים מוזמנים/ות להיכנס לכאן

קטגוריות
בריאות חדשות חופש מידע מידע שנמסר עתירה עתירת חופש מידע

יומני גמזו 2020

אומנם משרד הבריאות בגישה פטרנליסטית מחליט מה לפרסם ומה לא, איך ומתי. אומנם כל בקשה שלנו מחייבת הגשת עתירה לבית המשפט. בכל זאת, יומנו של פרויקט הקורונה נחשף. מאוגוסט ועד אוקטובר, יומן עמוס לעייפה, כ-300 שעות עבודה בחודש רק בפגישות.

היומן נמסר ב-3 חלקים שונים, שבינהם גם יש כפילות. מוזמנים לעיין בקבצים המקוריים כפי שנמסרו באתר מידע לעם. בנוסף, אפשר לעיין בקובץ מעובד שמצד אחד מציג קטגוריות של מידע ומנוקה מאירועים כפולים, מצד שני בהחלט ייתכנו בו שגיאות וטעויות.

בין היתר אפשר למצוא תיעוד לישיבות הערכות המצב של הפרויקטור. ישיבות בנושא חרדים, איכוני השב"כ או פשוט תקשורת. מהיומן כבר אפשר ללמוד על היקף הערכות המצב והדיונים מול שרים ממשלת ישראל.

למדור בריאות של עמותת התמנון ולמידע נוסף על הקורונה

קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי בקשת מידע חדשות חופש מידע מידע שנמסר עדכונים במרחב

דוחות קורונה לפי תחנת משטרה

בקשת חופש מידע של לירן לוי כתב המשטרה של וואלה! NEWS למשטרת ישראל לקבל את נתוני הדוחות בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 לפי תחנה משטרה. נתונים מעניינים שמאפשרים לראות איפה אכפה משטרת ישראל את תקנות הקורונה. הנתונים כוללים גם אינדיקציות לבקשות להשפט או ביטול הדוח אך לא ידוע כמה שדה זה ממצה ומהימן.

במשטרה ממשיכים לטעון כי אכיפת תקנות הקורונה אינה בררנית, אך מנתוני חלוקת הקנסות שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה תמונה שונה. מחוזות צפון וחוף, בהם מתגוררת רוב האוכלוסייה הערבית, מובילים בטבלה בפער גדול. העבירות השכיחות: מעבר על הגבלת המרחק ואי-עטיית מסיכה

לכתבה המלאה

לנתונים הגולמיים באתר מידע לעם

ללוח מחוונים הכולל עיבוד של הנתונים

העיבוד כולל שיוך של מחוזות המשטרה ליישובים בהתאם לקובץ יישובי למ"ס 2017, עד כמה שניתן היה לשייך. זאת לשם הצגת הערכה של מספר הדוחות לאלף תושבים ברמת כל מחוז. בנוסף, בעמודה האמצעית, ניתן לנתח את תחנות המשטרה בכל מחוז, או לבטל את הסנן ולצפות בכלל תחנות המשטרה.

העבירה שעליה נרשמה כמות הדוחות הגדולה ביותר היא התרחקות של יותר מקילומטר ממקום המגורים, עם 106,500 דוחות שניתנו ברחבי הארץ. 80,794 דוחות חולקו על אי-עטיית מסיכה, העבירה השנייה השכיחה ביותר בסגר השלישי. על שהייה במקום אסור, דוגמת חופי ים או פארקים, חולקו 7,103 דוחות. 3,510 דוחות נכתבו לאזרחים שהפרו בידוד, ורק 426 דוחות ניתנו למי שקיים אירוע עם כמות משתתפים גבוה מעל המותר.

לעוד לוחות מחוונים באתר התמנון

בנוסף, באתר מידע לעם תוכלו למצוא מענה נוסף לבקשת מידע שנמסר לעמותת הצלחה ופורסם באתר הארץ על ידי ג'וש בריינר ובר פלג ומתייחס למספר תחנות ספציפיות

1,265 בצפון ת"א, 120 בבני ברק: הדו"חות בסגר מגלמים את אי-השוויון באכיפה, צילום מסך מתוך הכתבה באתר הארץ
קטגוריות
חוץ עדכונים במרחב

עורך הדין שהתחפש לחתול

עורך דין בטקסס הפעיל פילטר בתוכנת ZOOM המציג אותו כחתול במהלך דיון משפטי.

אם לא מספיק התרגשתם, מוזמנים להיכנס למדור רוח ונפש

למקור

עוד תוצרים מופלאים משילוב שבין משפט ודיונים בזום אפשר למצוא עם מנתח פלסטי שהתייצב לדיון בזום בעיצומו של ניתוח.

קטגוריות
חדשות משפט שותפים לדרך תובענות ייצוגיות

מאחורי הקלעים ללוח מחווני הייצוגיות

הסבר קצר וטכני על איך עובד לוח המחוונים של פרויקט הייצוגיות

קצת הסבר איך בדיוק עובד פרויקט לוח המחוונים של התובענות הייצוגיות בישראל. הפרויקט משלב 3 אלמנטים מרכזיים. הראשון, תולעת המשפט שהיא מערכת אוטומציה לאיסוף מידע ממערכות המידע של בתי המשפט בישראל. השני, טבלת נתונים סטטית (כלומר לא מתעדכנת באופן שוטף) שמסייעת לטייב את שמות הנתבעים ולאפיין אותם לפי תחומי העיסוק. השלישי, מערך אנושי של קטלוג התיקים באופן ידני.

  1. בשלב הראשון, כל תובענה ייצוגית שמוגשת בישראל, ככל שאינה חסוייה, מתפרסמת באתר נט המשפט. איסוף הנתונים נעשה בצורה אוטומטית באמצעות פרויקט תולעת המשפט.
  2. כל תיק חדש שנפתח, כולל בתוכו את זהות הצדדים להליך. כל צד שכזה נשלח לטבלה סטטית וככל שנמצאת התאמה (בעיקר על בסיס תביעות קודמות שהיה מעורב בהן) הוא זוכה לאפיון וטיוב השם.
  3. בשלב הזה נשלח התיק ללוח המחוונים הפומבי, ומוצג לכל מי שנכנס לאתר, כתיק פתוח בתוספת אפיון תחום העיסוק של הנתבע וזיהוי של שחקנים חוזרים.
  4. כל תיק פתוח שמוצג בלוח המחוונים, חוזר לתולעת המשפט שמלווה את התיק ומעדכנת בכל שינוי בסטטוס התיק.
  5. ברגע שסטטוס של תיק מתעדכן כסגור, הוא נשלח למערך אנושי שבאמצעות טופס פשוט מוודא את פרטי התיק, ועל בסיס פסקי הדין וההחלטות שבתיק מעדכן שורה של פרמטרים ובינהם סוג ההחלטה שסגרה את התיק (הסתלקות, פשרה, דחייה וכו'), הפיצוי שניתן לקבוצה, הגמול לתובע ושכר טרחת העורך דין.
  6. הטפסים, יחד עם הנתונים המעודכנים שהתקבלו מתולעת המשפט, נשלחים חזרה ללוח המחוונים ומעדכנים אותו.

לתרשים סיוע

אז מה זה נותן?

צורת העבודה הזאת, מאפשרת לנו לספק שירות ברמה מאד גבוה של נתונים על פעילות בתי המשפט, במחיר זול יחסית. השילוב שבין אדם ומכונה, בין תהליכים אוטומטיים שעלותם נמוכה יחסית לבין ערך מוסף של תוכן אנושי מאפשר להציג תמונת מצב מקיפה, מעמיקה ומפורטת על תחומים משפטיים רחבים. כאשר את המערכת עוטפת פלטפורמה לויזואליזציה (הַחְזָיַת מידע) של הנתונים בצורת לוח מחוונים, אך ניתן לעשות שימוש גם בנתונים הגולמיים ישירות או להקים פלטפורמות שונות להצגת המידע.

יש לכם רעיון למחקר נוסף ותקציב, פנו אלינו ונשמח לסייע.

קטגוריות
חדשות חינוך מדיניות וקשרי ממשל עדכונים במרחב

דוח מדעי הנתונים

שמחים לסייע לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרת דוח הוראת מדעי הנתונים בתחומי המשפט.

במסגרת הפרק על תחום המשפט, התבקשנו לסייע וכמובן תרמנו כמיטב יכולתנו על בסיס הכרותנו הרחבה עם הנתונים הקיימים, הזמינים ושאינם זמינים בתחומי המשפט והאכיפה.

להלן קטע מתוך המלצות בתחומים משיקים

"

נתונים על הליכים משפטיים הם תחום פורה למחקרים עשירים בנתונים, והם גם בעלי ערך רב עבור החברה האזרחית בישראל, באשר הם עשויים להצביע על אפשרויות לשיפור המערכת וייעולה ולמניעת עוולות וכן על כיווני פיתוח חדשים. חוקרים רבים בתחום מדע המשפט משתמשים בגישות אמפיריות, דהיינו מחקרי משפט מבוססי-נתונים. עבור סטודנטים למשפטים מדובר באוצר בלום של חומר גלם לצורך המשימות במדעי הנתונים שיידרשו להן לפי הדוח הנוכחי. זהו חומר רגיש בכל הנוגע לשמירה על פרטיות האזרחים, ולכן יש לחדד את נושא הפרטיות בקורס של מדעי הנתונים בתחום המשפט ולהטמיע נורמות אתיות עם התרגול. מנגד, כיוון שרוב ההליכים המשפטיים הם פומביים על פי חוק, יש לעודד את חופש המידע גם בתחום זה. לשם כך יש צורך בכמות רבה של מטא-דאטה על הליכים משפטיים. המאגרים הרלוונטיים לזה הם, ראשית כול, פסקי הדין וההליכים של בתי המשפט ובתי הדין השונים, ולצידם המערכת של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, פרקליטות המדינה וכדומה. הצלבת נתונים ממקורות שונים – גם אם חלקם פומבי – עלולה להפוך נתונים תמימים ומותממים למידע רגיש ומזוהה. שיטות סטטיסטיות וטכנולוגיות שונות להתממת נתונים, בהקפדה על אבטחת מידע, ויישום והטמעה של כללים ברורים למי שנחשפים למידע – עשויים לצמצם את הסכנות שבעיבוד מידע אישי. מומלץ לבחון את הסוגיה באמצעות ועדות האתיקה המוסדיות.

מדינת ישראל מעמידה לרשות הציבור בלא הגבלה פסקי דין ומידע ראשוני על ההליכים שמהם ניתן לחלץ מטא-דאטה, אולם כיום המדינה אינה מציעה רשמית גישה למטא-דאטה שיש להניח שנוצר אצלה. הנושא רגיש, ורשויות החוק נותנות דעתן עליו בשנים האחרונות. יש מחלוקת גוברת באשר למידה שבה רצוי להנגיש מידע זה בשל עקרונות פומביות הדיון וחופש המידע מחד, והזכות לפרטיות מאידך. מידע על הליכים פליליים ועל החלטות בהליכים כאלו ניתן לקבל כיום גם מכוח "תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי תשמ"ו ,")1986 כשמדובר במידע על המרשם הפלילי, או באמצעות בקשות לחופש מידע.

שתי יוזמות להנגשת מידע בולטות בתחום זה. אין מדובר ביוזמות ממלכתיות אלא במאגרים המשתמשים בנתונים פתוחים ורשמיים בדרך חוקית. יוזמה ראשונה היא ,The Israel Supreme Court Database הפועל בחסותה של האוניברסיטה העברית בירושלים. כלי חשוב נוסף הוא תולעת המשפט, יוזמה עצמאית ופרטית של פלטפורמה להנגשת מידע שנאסף ממערכות מידע ממשלתיות.

"

תודות בתחום נתוני המשפט לפרופ' אורן גזל-אייל, פרופ' מיכאל בירנהק ולעמותת התמנון

נציין כי להתרשמותנו בחלק ניכר מהמידע המדובר חסמים של איזון אינטרסים וזכויות דוגמת הזכות לפרטיות אינן החסם המשמעותי אם בכלל. החסם המשמעותי הוא רמת אורינות דיגיטלית נמוכה בקרב הגופים הציבוריים בכלל והאמונים על המאגרים והפקת הנתונים מהם. במקרים רבים, חוסר היכולת הטכנית לתחקר את המאגר היא שמונעת את פתיחתו והגישה הציבורית אליו ולא אלמנטים אחרים.

קטגוריות
חדשות חופש מידע חוץ על העמותה

לונדון לא מחכה לי

הגשנו בקשה למידע ממשרד ראש הממשלה הבריטי, לקבלת את נתוני הפייסבוק. חרף מסגרת הזמנים הקבועה בחוק, לא נמסר המידע, ולכן הוגשה תלונה לנציבות המידע הבריטי (ICO). בעקבות התלונה הורתה הנציבות למסור לנו את המידע בתוך 10 ימי עסקים.


נציבות המידע הבריטי היא המקבילה הבריטית בין היתר ליחידה הממשלתית לחופש המידע בישראל בשילוב עם הרשות להגנת הפרטיות. הנציבות מרכזת את הטיפול גם בסוגיות של פגיעה בפרטיות וגם בסוגיות של מענה בתחומי חופש המידע. בהיבט של חופש המידע שונה הנציבות הבריטית מהיחידה הממשלתית בהינתן סמכות מעין שיפוטית להכריע במחלוקת שבין האזרח לרשות ולחייב את הרשות למסור את המידע.

בנוסף, במקרה שבו הנציבות מורה למסור את המידע, יכול המשרד שסבור כי ההחלטה שגויה לנקוט בהליך משפטי, מקביל לעתירת חופש מידע בישראל, כנגד החלטת הנציבות ובית המשפט ידרש להכריע בין שני הגופים אף מבלי צורך לערב את מבקש המידע.

קטגוריות
בקשת עיון מכתבים למערכת משפט תולעת המשפט

החלטה זו – אף היא – מותרת בפרסום

או שלא

לא פעם מבקש בית המשפט לחסות את התיק באופן חלקי. לחסות את זהות אחד הצדדים בתיק או חלק מהמסמכים. בפועל, בהנהלת בתי המשפט אין את היכולת והכישורים המתאימים לבצע את החלטות בית המשפט ולכן כברירת מחדל, חוסים באופן מוחלט את התיקים. גם כאשר בית המשפט קובע באופן מפורש ופוזיטיבי שהחלטה מותרת בפרסום, במקום להסדיר את מצב הדברים בתיק, לגלות חלק ולחסות חלק, הנהלת בתי המשפט בוחרת בפתרון הקל ומעלימה את התיקים.

כך היה בפנייה שהתקבלה לאחרונה בתולעת המשפט. בית המשפט קבע כי התיק יהיה פומבי וכל שיש לחסות בפועל זו הכרעת הדין לצד מסמכים נוספים שממילא אינם פומביים ולא היו פומביים. כיצד פירשו את החלטת בית המשפט בהנהלת בתי המשפט? נכון, חיסוי מלא ומוחלט של התיק.