קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי בקשת מידע חדשות חופש מידע מידע שנמסר עדכונים במרחב

דוחות קורונה לפי תחנת משטרה

בקשת חופש מידע של לירן לוי כתב המשטרה של וואלה! NEWS למשטרת ישראל לקבל את נתוני הדוחות בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 לפי תחנה משטרה. נתונים מעניינים שמאפשרים לראות איפה אכפה משטרת ישראל את תקנות הקורונה. הנתונים כוללים גם אינדיקציות לבקשות להשפט או ביטול הדוח אך לא ידוע כמה שדה זה ממצה ומהימן.

במשטרה ממשיכים לטעון כי אכיפת תקנות הקורונה אינה בררנית, אך מנתוני חלוקת הקנסות שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה תמונה שונה. מחוזות צפון וחוף, בהם מתגוררת רוב האוכלוסייה הערבית, מובילים בטבלה בפער גדול. העבירות השכיחות: מעבר על הגבלת המרחק ואי-עטיית מסיכה

לכתבה המלאה

לנתונים הגולמיים באתר מידע לעם

ללוח מחוונים הכולל עיבוד של הנתונים

העיבוד כולל שיוך של מחוזות המשטרה ליישובים בהתאם לקובץ יישובי למ"ס 2017, עד כמה שניתן היה לשייך. זאת לשם הצגת הערכה של מספר הדוחות לאלף תושבים ברמת כל מחוז. בנוסף, בעמודה האמצעית, ניתן לנתח את תחנות המשטרה בכל מחוז, או לבטל את הסנן ולצפות בכלל תחנות המשטרה.

העבירה שעליה נרשמה כמות הדוחות הגדולה ביותר היא התרחקות של יותר מקילומטר ממקום המגורים, עם 106,500 דוחות שניתנו ברחבי הארץ. 80,794 דוחות חולקו על אי-עטיית מסיכה, העבירה השנייה השכיחה ביותר בסגר השלישי. על שהייה במקום אסור, דוגמת חופי ים או פארקים, חולקו 7,103 דוחות. 3,510 דוחות נכתבו לאזרחים שהפרו בידוד, ורק 426 דוחות ניתנו למי שקיים אירוע עם כמות משתתפים גבוה מעל המותר.

לעוד לוחות מחוונים באתר התמנון

בנוסף, באתר מידע לעם תוכלו למצוא מענה נוסף לבקשת מידע שנמסר לעמותת הצלחה ופורסם באתר הארץ על ידי ג'וש בריינר ובר פלג ומתייחס למספר תחנות ספציפיות

1,265 בצפון ת"א, 120 בבני ברק: הדו"חות בסגר מגלמים את אי-השוויון באכיפה, צילום מסך מתוך הכתבה באתר הארץ
קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי בקשת מידע חופש מידע

כמה אנשים ניסו להתאבד

תקופת הקורונה, המצב הכלכלי והסגר הכללי הביאו לתמורות משמעותיות ברווחה הנפשית של הציבור. לכן, ביקשנו לבדוק את נתוני ההתאבדויות של ישראל על בסיס המידע שנאסף במגד דוד אדום.

שלחנו ביום 22/7/20 בקשת מידע למגן דוד אדום וביקשנו לקבל:

  1. תאריך האירוע ובמידה ויש קושי מטעמי פרטיות, אז בהתאם לשבוע האירוע
  2. האם המקרה מוגדר כחשד להתאבדות או נקבע בוודאות כהתאבדות
  3. האם האירוע הסתיים בפציעה או במוות
  4. גיל ובמידה ויש קושי מטעמי פרטיות אז בהתאם בקבוצות גיל לפי עשורים

סך הכל מידע מאד בסיסי שנאסף בכל קריאה למד"א ובסיומו של הטיפול באירוע.

אלא שבמד"א החליטו להתפלפל ולטעון לא פחות שהמידע המבוקש נוצר ברשות ציבורית אחרת וכי מד"א אינה חוקרת את סיבות המוות.

נבהיר כי בקשה דומה הוגשה גם למשטרת ישראל, אלא שעצם העבודה שמשטרת ישראל גם כן מנהלת מאגר מקביל אינה הופכת את המידע שתועד במד"א למידע שנוצר ברשות ציבורית אחרת ואנחנו עומדים על כך שהמידע יימסר באופן בלתי תלוי משני הגופים גם יחד.

עדכון 27/8/20: אם חשבנו שאפשר לסמוך על משטרת ישראל, אז מסתבר שגם הם, פשוט לא מנהלים תיעוד של אירועי התאבדות.

קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי חופש מידע עדכונים במרחב שותפים לדרך

מהי רמת הפשיעה בעיר שלכם? הנתונים נחשפים

פרויקט משותף לתנועה לחופש המידע שביקשה וקיבלה את המידע, עמותת התמנון שעיבדה והנגישה את המידע ואתר Ynet שפרסם על כך.

נתוני הפשיעה ברמת היישוב לפי קבוצות עבירה ושנה. בלחיצת כפתור תוכלו לדעת את רמת הפשיעה ביישוב שלכם אל מול הממוצע הארצי בכל קבוצת עבירות או שנה

ללוח המחוונים המוצג באתר Ynet

לאתר התנועה לחופש המידע

לאתר מידע לעם בו מתפרסמים הנתונים עצמם

לאתר Ynet

קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי חדשות חופש מידע ממשל ומנהל תקין עתירה

פרסום תשובות לבקשות מידע – כבאות והצלה

על פי נוהל מספר 9 של היחידה הממשלתית לחופש המידע, כל גופי הממשלה, מחוייבים לפרסם באופן יזום, כל מענה לבקשת חופש מידע, ואת נוסח הבקשה עצמה, תוך שבועיים מיום מסירת המענה לפונה, אלא בנסיבות חריגות. יישום הנוהל סובל מקשיים רבים, בין היתר בשל רמת ציות נמוכה בקרב הגופים הממשלתיים הכפופים לנוהל.

לנוהל מספר 9 של היחידה

כדי לחזק ולהגביר את הציות לנוהל הוגשו סדרה גדולה של בקשות מידע לקבל תשובות, כשבחלק מהמקרים יש לציין כי שיח שהתקיים עם הממונים על חופש המידע הוביל להנחלת מדיניות בריאה של פרסום יזום ולא היה כל צורך במענה פורמלי לבקשה, בין אלה ראוי למנות את משרד הכלכלה ומשרד התקשורת. נגד מספר גופים נוספים שלא פרסמו את הבקשות והתשובות הוגשו תלונות ביחידה הממשלתית לחופש המידע והדבר סייע גם כן.

עם זאת, יש גוף אחד שתרבות של חוסר ציות (לצד בעיות עומק קשות של יושרה ומהימנות) מאפיינת אותו וזו הרשות הארצית לכבאות והצלה באמצעות הממונה על העמדת מידע לציבור, יריב אגמון. שם בחרו שלא להגיב לבקשת המידע שדרשה את פרסום התשובות, ואחרי שהוגשה עתירה ראשונה בעניין, העיזו ברוב חוצפתם לטעון נגד מהות החובה.

העתירה הראשונה (כולל כתבי הטענות, פרוטוקול ופס"ד) עת"מ 34136-12-17 : זומר נ' הרשות הארצית לכבאות והצלה

היה אפשר לצפות כי בעקבות עתירה שבה בית המשפט דוחה את עמדת המדינה כי הם לא צריכים לפרסם תשובות, הרשות תתחיל לפרסם תשובות, אך לא כך הדבר. מאז פרסום התשובות שבמסגרת העתירה הראשונה, ועד ימים אלה ממש, לא פורסמה אף תשובה נוספת מטעם הרשות הארצית לכבאות והצלה. מיותר לציין כי בזמן הזה טוענים ברשות כי מוגשות לרשות כ-1,000 בקשות לפי חוק חופש המידע בשנה, מספר שהוא מוגזם לאין שיעור ובוודאי אינו תואם את המצב בשטח. בכל מקרה, בעקבות סירוב הרשות לפרסם את התשובות, הוגשה לאחרונה עתירה נוספת, שוב, בדרישה כי הממונה על חופש המידע יפרסם את הבקשות והתשובות לבקשות חופש המידע שהתבקבלו.

העתירה השנייה (נכון ליום 4/8/20 כוללת רק את כתב העתירה, ויתר המסמכים יתווספו בהמשך) עת"מ 14607-06-20 : זומר נ' יריב אגמון, הממונה על חופש המידע ברשות הארצית לכבאות והצלה ואח'

קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי חדשות משפט תולעת המשפט

בדיקה: ככל שהשופט מנוסה יותר – הסיכוי לשחרור ממעצר גדל פי 3

טור שכתב גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, למקום הכי חם בגהנום על בסיס נתוני תולעת המשפט בתיקים מסוג מעצר. ניתוח של כ-300 אלף תיקי מעצר בין השנים 2010-2019 העלתה כי יש קשר בין ותק וניסיון שיפוטי בתיקי מעצר לבין החלטת השופט בתיק המעצר. ככל שהשופטים בעלי וותק רב יותר או ניסיון בשיפוט בתיקי מעצרים, כך אחוז תיקי המעצר שהסתיימו בשחרור עולה.

לטור המלא באתר המקום הכי חם בגהנום