משטרת ישראל ובמיוחד שב"ס מפרים מדי יום באופן שיטתי את הוראות החוק לעניין כבילת עצירים, והפכו את הובלתם של כבולים בפרהסיה מחריג לכלל. תמונות, תלונות, ביקורי ח"כים וכתבות בתקשורת לא ממש מפריעים למשטרה ולשב"ס בעניין זה. סעיף 9א לחוק המעצרים, וסעיף 11א לפקודת בתי הסוהר מורים כי עצור או אסיר לא יהיה כבול במקום ציבורי, למעט החריגים המנויים בחוק.
בין הח"כים שמקדישים לכך תשומת לב רבה ח"כ משה ארבל מש"ס, שגם נוהג לערוך ביקורים בבתי המשפט השונים ולבחון באופן בלתי אמצעי את מצב הכלואים והעצורים.
בהתאם, וכחלק מניסיון חקיקתי להתמודד עם הפרת החוק השיטתית של שב"ס והמשטרה, הציעו ח"כ משה ארבל וח"כ ינון אזולאי, הצעת חוק המגדירה את הפרת החוק כעוולה אזרחית בגינה ניתן יהיה לתבוע פיצוי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50 אלף ש"ח.
לעיון בדוח הסניגוריה בעניין זה (עמ' 113-116)
לפס"ד בת"א 16648-11-18 : וינברגר נ' ישראל בו נפסקו פיצויים בסך 7,000 ש"ח בתוספת 2,000 הוצאות משפט בגין מעצר שווא לרבות כבילת עצור במרחב הציבורי.
לפס"ד בתא"מ 947-12-19 : שרף נ' גאנם ואח' בו נפסקו פיצויים בסך 15,000 ש"ח בתוספת 2,700 הוצאות משפט בגין מעצר שווא לרבות כבילת עצור במרחב הציבורי.
