קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי בקשת מידע חדשות חופש מידע מידע שנמסר עדכונים במרחב

דוחות קורונה לפי תחנת משטרה

בקשת חופש מידע של לירן לוי כתב המשטרה של וואלה! NEWS למשטרת ישראל לקבל את נתוני הדוחות בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 לפי תחנה משטרה. נתונים מעניינים שמאפשרים לראות איפה אכפה משטרת ישראל את תקנות הקורונה. הנתונים כוללים גם אינדיקציות לבקשות להשפט או ביטול הדוח אך לא ידוע כמה שדה זה ממצה ומהימן.

במשטרה ממשיכים לטעון כי אכיפת תקנות הקורונה אינה בררנית, אך מנתוני חלוקת הקנסות שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה תמונה שונה. מחוזות צפון וחוף, בהם מתגוררת רוב האוכלוסייה הערבית, מובילים בטבלה בפער גדול. העבירות השכיחות: מעבר על הגבלת המרחק ואי-עטיית מסיכה

לכתבה המלאה

לנתונים הגולמיים באתר מידע לעם

ללוח מחוונים הכולל עיבוד של הנתונים

העיבוד כולל שיוך של מחוזות המשטרה ליישובים בהתאם לקובץ יישובי למ"ס 2017, עד כמה שניתן היה לשייך. זאת לשם הצגת הערכה של מספר הדוחות לאלף תושבים ברמת כל מחוז. בנוסף, בעמודה האמצעית, ניתן לנתח את תחנות המשטרה בכל מחוז, או לבטל את הסנן ולצפות בכלל תחנות המשטרה.

העבירה שעליה נרשמה כמות הדוחות הגדולה ביותר היא התרחקות של יותר מקילומטר ממקום המגורים, עם 106,500 דוחות שניתנו ברחבי הארץ. 80,794 דוחות חולקו על אי-עטיית מסיכה, העבירה השנייה השכיחה ביותר בסגר השלישי. על שהייה במקום אסור, דוגמת חופי ים או פארקים, חולקו 7,103 דוחות. 3,510 דוחות נכתבו לאזרחים שהפרו בידוד, ורק 426 דוחות ניתנו למי שקיים אירוע עם כמות משתתפים גבוה מעל המותר.

לעוד לוחות מחוונים באתר התמנון

בנוסף, באתר מידע לעם תוכלו למצוא מענה נוסף לבקשת מידע שנמסר לעמותת הצלחה ופורסם באתר הארץ על ידי ג'וש בריינר ובר פלג ומתייחס למספר תחנות ספציפיות

1,265 בצפון ת"א, 120 בבני ברק: הדו"חות בסגר מגלמים את אי-השוויון באכיפה, צילום מסך מתוך הכתבה באתר הארץ
קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי בקשת מידע חופש מידע

כמה אנשים ניסו להתאבד

תקופת הקורונה, המצב הכלכלי והסגר הכללי הביאו לתמורות משמעותיות ברווחה הנפשית של הציבור. לכן, ביקשנו לבדוק את נתוני ההתאבדויות של ישראל על בסיס המידע שנאסף במגד דוד אדום.

שלחנו ביום 22/7/20 בקשת מידע למגן דוד אדום וביקשנו לקבל:

  1. תאריך האירוע ובמידה ויש קושי מטעמי פרטיות, אז בהתאם לשבוע האירוע
  2. האם המקרה מוגדר כחשד להתאבדות או נקבע בוודאות כהתאבדות
  3. האם האירוע הסתיים בפציעה או במוות
  4. גיל ובמידה ויש קושי מטעמי פרטיות אז בהתאם בקבוצות גיל לפי עשורים

סך הכל מידע מאד בסיסי שנאסף בכל קריאה למד"א ובסיומו של הטיפול באירוע.

אלא שבמד"א החליטו להתפלפל ולטעון לא פחות שהמידע המבוקש נוצר ברשות ציבורית אחרת וכי מד"א אינה חוקרת את סיבות המוות.

נבהיר כי בקשה דומה הוגשה גם למשטרת ישראל, אלא שעצם העבודה שמשטרת ישראל גם כן מנהלת מאגר מקביל אינה הופכת את המידע שתועד במד"א למידע שנוצר ברשות ציבורית אחרת ואנחנו עומדים על כך שהמידע יימסר באופן בלתי תלוי משני הגופים גם יחד.

עדכון 27/8/20: אם חשבנו שאפשר לסמוך על משטרת ישראל, אז מסתבר שגם הם, פשוט לא מנהלים תיעוד של אירועי התאבדות.

קטגוריות
בקשת מידע חדשות חופש מידע ממשל ומנהל תקין

בקשת מידע למסמכים והנחיות בנוגע לתלונה לנציבות אנשים עם מוגבלות‎

בעקבות חוסר הנגישות של פרסום המידע על הקורונה, הוגשה נגד משרד הבריאות תלונה לנציבות אנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. עיקר התלונה מתייחס להיבטים שבהם אתר הקורונה, דש בורד משרד הבריאות, אתר המגעים והטלגרם של דובר משרד הבריאות אינם ממלאים אחרי תקנות הנגישות הנוגעות לאתרי אינטרנט ובכלל זה טקסט קריא, ניגודיות הולמת וכדומה.

אלא שבנציבות טענו כי יש הנחיה כשלהי ולפיה אופן הטיפול בתלונות נגד גופי ממשלה, נעשה בצורה פנימית ללא ידוע המתלונן על ההליך. כלומר במקום שהתלונה תתברר ובסופה יעודכן המתלונן בממצאיה ויוכל להחליט כיצד לפעול בהתאם לכך, הנציבות מבררת את התלונה מול הנילון, ומסרבת למסור כל עדכון או פרטים הנוגעים לתלונה, למתלונן.

לפיכך, ובכדי להתמודד עם מצב אבסורדי זה, הוגשה בקשת מידע למשרד המשפטים לקבל את מסמכי התלונה וממצאיה כמו גם את אותה הנחייה עלומה שלא ידוע מה תוכנה, מה הבסיס המשפטי לה והאם היא בכלל תקינה.

מיותר לציין כי יש חשיבות גדולה שגופים ציבוריים יקפידו על הנגשת השירותים ובכלל זה אתרי האינרטנט שלהם, ונכונים הדברים שבעתיים לעניין אירוע לאומי דוגמת הקורונה, שחייב להיות נגיש, מובן וברור לכלל הציבור ללא יוצאים מן הכלל.

עדכון: ביום 4/8/20 נשלחה ארכה של 30 ימים למענה.