קטגוריות
בריאות חדשות חופש מידע מידע שנמסר עתירה עתירת חופש מידע

יומני גמזו 2020

אומנם משרד הבריאות בגישה פטרנליסטית מחליט מה לפרסם ומה לא, איך ומתי. אומנם כל בקשה שלנו מחייבת הגשת עתירה לבית המשפט. בכל זאת, יומנו של פרויקט הקורונה נחשף. מאוגוסט ועד אוקטובר, יומן עמוס לעייפה, כ-300 שעות עבודה בחודש רק בפגישות.

היומן נמסר ב-3 חלקים שונים, שבינהם גם יש כפילות. מוזמנים לעיין בקבצים המקוריים כפי שנמסרו באתר מידע לעם. בנוסף, אפשר לעיין בקובץ מעובד שמצד אחד מציג קטגוריות של מידע ומנוקה מאירועים כפולים, מצד שני בהחלט ייתכנו בו שגיאות וטעויות.

בין היתר אפשר למצוא תיעוד לישיבות הערכות המצב של הפרויקטור. ישיבות בנושא חרדים, איכוני השב"כ או פשוט תקשורת. מהיומן כבר אפשר ללמוד על היקף הערכות המצב והדיונים מול שרים ממשלת ישראל.

למדור בריאות של עמותת התמנון ולמידע נוסף על הקורונה

קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי בקשת מידע חדשות חופש מידע מידע שנמסר עדכונים במרחב

דוחות קורונה לפי תחנת משטרה

בקשת חופש מידע של לירן לוי כתב המשטרה של וואלה! NEWS למשטרת ישראל לקבל את נתוני הדוחות בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 לפי תחנה משטרה. נתונים מעניינים שמאפשרים לראות איפה אכפה משטרת ישראל את תקנות הקורונה. הנתונים כוללים גם אינדיקציות לבקשות להשפט או ביטול הדוח אך לא ידוע כמה שדה זה ממצה ומהימן.

במשטרה ממשיכים לטעון כי אכיפת תקנות הקורונה אינה בררנית, אך מנתוני חלוקת הקנסות שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה תמונה שונה. מחוזות צפון וחוף, בהם מתגוררת רוב האוכלוסייה הערבית, מובילים בטבלה בפער גדול. העבירות השכיחות: מעבר על הגבלת המרחק ואי-עטיית מסיכה

לכתבה המלאה

לנתונים הגולמיים באתר מידע לעם

ללוח מחוונים הכולל עיבוד של הנתונים

העיבוד כולל שיוך של מחוזות המשטרה ליישובים בהתאם לקובץ יישובי למ"ס 2017, עד כמה שניתן היה לשייך. זאת לשם הצגת הערכה של מספר הדוחות לאלף תושבים ברמת כל מחוז. בנוסף, בעמודה האמצעית, ניתן לנתח את תחנות המשטרה בכל מחוז, או לבטל את הסנן ולצפות בכלל תחנות המשטרה.

העבירה שעליה נרשמה כמות הדוחות הגדולה ביותר היא התרחקות של יותר מקילומטר ממקום המגורים, עם 106,500 דוחות שניתנו ברחבי הארץ. 80,794 דוחות חולקו על אי-עטיית מסיכה, העבירה השנייה השכיחה ביותר בסגר השלישי. על שהייה במקום אסור, דוגמת חופי ים או פארקים, חולקו 7,103 דוחות. 3,510 דוחות נכתבו לאזרחים שהפרו בידוד, ורק 426 דוחות ניתנו למי שקיים אירוע עם כמות משתתפים גבוה מעל המותר.

לעוד לוחות מחוונים באתר התמנון

בנוסף, באתר מידע לעם תוכלו למצוא מענה נוסף לבקשת מידע שנמסר לעמותת הצלחה ופורסם באתר הארץ על ידי ג'וש בריינר ובר פלג ומתייחס למספר תחנות ספציפיות

1,265 בצפון ת"א, 120 בבני ברק: הדו"חות בסגר מגלמים את אי-השוויון באכיפה, צילום מסך מתוך הכתבה באתר הארץ
קטגוריות
דוח שנתי חדשות חופש מידע מידע שנמסר ממשל ומנהל תקין עדכונים במרחב עתירה עתירת חופש מידע

מהקורונה ועד לפיסטוק: משרד רה"מ לא מוכן שתדעו את האמת

כל מי שפועל למען שקיפות שלטונית יודע: ממשרד ראש הממשלה כמעט בלתי אפשרי לחלץ מידע, אפילו כשהוא שייך לציבור ● לא על ניהול משבר הקורונה, לא על מכירת מטוסי ה-F35 לאמירויות, לא על הנגשת מערת המכפלה ● מי שמתעקש ייאלץ לנהל מערכה משפטית נגד המשרד ● גם אם ינצח – את הקנס כולנו נשלם ● סקירה רחבה של האפלה במשרד מספר 1

סדרה של עדויות שהביאו מערכת שקוף על פעילות חופש המידע במשרד ראש הממשלה, כשהמילה פעילות היא בהחלט קצת מוערכת יתר יחסית להתעלמות ממושכת ואין מענה כשיטה ותפיסת עולם. האמביציה היחידה במשרד רה"מ בהקשרים של חופש מידע, זה לטעון נגד מסירת מידע, שלרוב אלה נזכרים בכלל שהם מתנגדים למסור מידע, רק אחרי שמוגשת עתירה שמחייבת אותם לתת החלטה.

בין היתר סייענו לכתבה באמצעות ניסיוננו מול משרד רה"מ. אפשר למצוא שם עתירה כדי שמשרד רה"מ יואיל בטובו להודיע שאין לו כוונה לפרסם את הדוח השנתי לשנת 2018, עליה שילמנו כולנו 3,500 ש"ח (https://tl8.me/219-01-20). אחרי הגיעה עתירה על כך שמשרד רה"מ לא חושב שצריך לפרסם את הדוח השנתי, עליה שילמנו כולנו עוד 12,000 ש"ח (https://tl8.me/17657-03-20). כמובן מאז הוגשה עתירה נוספת, שעדיין מתנהלת, ובה משרד רה"מ מתבקש לפרסם הסכמים למתן שירות לציבור, דוחות התקשרויות ותשובות לבקשות מידע (https://tl8.me/18843-11-20).

לכתבה המלאה

קטגוריות
בקשת מידע חדשות חופש מידע חוץ מידע שנמסר

התקשרות ממשלת מקסיקו עם חברת NSO

בקשת מידע שהוגשה ע"י עמותת התמנון לממשלת מקסיקו לקבלת מידע על רכישת השירות או התוכנה "פגסוס". התוכנה פותחה על ידי חברת NSO הישראלית ומשמשת למעקב ואיסוף מידע ממכשירי טלפון ניידים של יעדי השירות.

לאייטם הראשון

לאייטם השני

למידע עצמו באתר מידע לעם

קטגוריות
בקשת עיון חדשות מידע שנמסר

ת"פ 28211-03-19 : מדינת ישראל נ' סלאמה

במסגרת תיק פלילי באשמת פריצה לבית, הביאה הסניגוריה הציבורית חוות דעת מומחה לעניין גובה הנאשם בהתייחס למצלמת אבטחה שתיעדה את ביצוע העבירה. בעקבות חוות הדעת, הוחלט לזכות את הנאשם מחמת הספק וזאת בשל העובדה כי גובה האדם שנראה בתמונה גבוה משמעותית מגובוהו של הנאשם. עניין זה סוקר בתקשורת, ולפיכך סברנו כי יש מקום לאפשר לציבור לעיין בפרטי התיק (כתב האישום ופרוטוקולי הדיון) באופן חופשי ונגיש ולפיכך הגשנו בקשה לעיון בתיק.

לכתבה של איתי שיקמן באתר כאן

לתיק באתר תולעת המשפט

https://tl8.me/28211-03-19

למסמכי התיק

קטגוריות
בקשת מידע בריאות חדשות חופש מידע מידע שנמסר עתירת חופש מידע

נתוני הקורונה שמשרד הבריאות מתעקש להסתיר

משרד הבריאות מנהל את נתוני הקורונה בצורה חובבנית באופן קיצוני, אינו מתעד מידע אלמנטרי ובחלק מהמקרים מוחק ודורס מידע קריטי. בנוסף, במקום לפתח ערוצי הנגשה אחידים וברורים, מפרסם משרד הבריאות את המידע בשלל פלטפורמות מקבילות, בכל אחת סוג אחר של מידע. אחת המחלות הגדולות היא טלגרם של יחצ"ן משרד הבריאות, שם מתפרסם באופן בלעדי מידע וטבלאות נתונים. לצד כאוס המידע והממשק שבין משרד הבריאות לציבור, משרד הבריאות נעזר בשני גופים חיצונים, האחד מרכז הידע והמידע לקורונה שמופעל ע"י אגף המודיעין בצה"ל והשני מכון גרטנר, מכון פרטי לחלוטין שעד לאחרונה הועסקה בו סיגל סדצקי מי שכיהנה במשך מרבית החודשים הראשונים לקורונה כראש שירותי בריאות הציבור. לסיום, יש לציין כי משרד הבריאות מפרסם לא פעם נתונים כוזבים ומטעים, נתונים שאין כמעט שום דרך לבקר או לבדוק בשל הבלעדיות שמחזיק משרד הבריאות בפרסום שלהם ושל המידע הגולמי מהם הם מורכבים.

בעקבות כל זאת, הוגשה באפריל 2020 בקשת מידע למשרד הבריאות ועיקרה:

  1. רשימת המאומתים לנגיף הקורונה בפירוט נרחב הכולל את תאריך ההדבקה המשוער, תאריך הבדיקה, הנשא ממנו נדבק, מקום המגורים ומקום ההדבקה המשוער ועוד.
  2. הנחיות משרד הבריאות הנוגעות לפרסום מידע על הקורונה תוך דגש על הנחיות המונעות את פרסום המידע.
  3. מכלול המידע שהועבר למרכז הידע והמידע לקורונה ולמכון גרטנר.

זה לקח בערך חצי שנה, ותשלום של 2,000 אגרה לצורך הגשת עתירה, ומשרד הבריאות הואיל בטובו להשיב לבקשה.

  1. כל מידע על מאומתים נדחה בטענה שזה פוגע בפרטיות או שזה פורסם. שום התייחסות עניינית לא מצאו במשרד הבריאות לתת לבקשה, שום איזון ושום דבר, כי למה לעבוד אם אפשר שלא. הערך המחקרי, חשיבות המידע, העובדה שחלקו מפורסם בימים שנוחים ומתאימים ליחצ"ן משרד הבריאות אך בצורה לא מסודרת, רציפה ועניינית לא מעניינת את משרד הבריאות.
  2. הנחיות יפורסמו יום אחד, אך איש אינו יודע ולשיטת משרד הבריאות גם לא צריך לדעת, מתי. ייתכן בשנה הקרובה, ייתכן בגלגול הבא.
  3. המידע לא מועבר למרכז הידע והמידע לקורונה ולמכון גרטנר אלא שהם פשוט מקבלים גישה ישירות למאגרי המידע של משרד הבריאות, למאגרים שעברו התממה (כלומר אינם מזוהים ברמת פרט). באופן מפתיע, באותה נשימה ממש עם הגישה למאגרים מותממים, משרד הבריאות לא העביר את המידע וגם לא מצא לנכון לנמק את זה מלבד הטענה שאם יימסר המידע לאחר, הוא כן יהיה מזוהה ויפגע בפרטיות. כלומר לשיטת משרד הבריאות בתהליך הזה שבין להעביר למכון גרטנר את המידע לבין לתת לבעל המידע, הציבור, את המידע, אותו מידע ממש עובר תהליך מטאמורפוזה ממידע אנונימי ולא ניתן לזיהוי למידע מזוהה.

בשורה התחתונה הציבור נשאר בלי מידע, במשרד הבריאות חושבים שלצרכי יח"צ אין בעיה לפרסם מידע אך לצורך מחקר או ביקורת על פעילות המשרד והחלטותיו יש בעיה קשה ובלתי ניתנת לפתרון למסור או לפרסם את המידע. בנוסף, במשרד הבריאות לא מאמינים שבימים כאלה של משבר מתגלגל ואירוע דרמטי שכזה ראוי שהציבור יקבל את המידע ללא שיהוי כמצוות החוק אלא רק לאחר שתוגש עתירה, כי למה לא לבזבז לאזרחים אלפי שקלים.

לפוסט על העתירה שהוגשה

לפוסט על "המידע שהתקבל"

לעתירה נוספת שהוגשה נגד משרד הבריאות בדרישה לקבל מידע שהועבר ממכון גרטנר למשרד הבריאות, ע"י התנועה לחופש המידע וגם בה, משרד הבריאות כמובן לא מצא לנכון למסור את המידע בהתאם להוראות החוק.

לדוגמאות לתוצרים של מכון גרטנר כולל מידע שבפירוש התבקש בבקשת המידע ונדחה בטענה לפגיעה בפרטיות אך נמסר למכון גרטנר ללא כל הפרעה.

לנתוני קורונה ברמת תאי שטח של עשרות אנשים, בקושי שכונות, כפי שהגיע לידי חדשות 12, ואיש מעולם לא חשב שהם פוגעים חלילה בפרטיות

בקובץ שיצא לחדשות 12, אפשר למצוא תאי שטח מזעריים של עשרות תושבים, וגם מספרי מאומתים שכוללים מאומתים בודדים.

דוגמאות נוספות אפשר כמובן למצוא בטלגרם של יחצן משרד הבריאות, שמפרסם כל מידע שבא לו בהתאם לשיקול של מספר הצפיות, הלייקים והקשר שלו עם עיתונאים, במנותק לחלוטין משאלות של חוק ומנהל תקין ובגיבוי מלא של משרד הבריאות. להלן דוגמה לקובץ שפורסם ע"י היחצן, וכולל כמובן את מספר התושבים ביישוב (כולל שגיאה מהותית במוסד "גבעת שמש") ולצידם מספר המאומתים לקורונה, גם אם המספר נמוך מ-15 כפי שכביכול נקבע ע"י משרד הבריאות.

קטגוריות
בריאות חדשות חופש מידע מידע שנמסר

איבוד מידע

עתירה שהוגשה נגד משרד הבריאות ע"י גיא זומר, מייסד עמותת התמנון נגד משרד הבריאות בדרישה לחשוף את מדיניות המשרד לפרסם מידע ובדרישה לפרסם מידע על שרשראות ההדבקה ומיקומי הנדבקים בקורונה.

במסגרת מענה חלקי שנמסר ביום 13/8/20 נמסרו הנחיות לביצוע בדיקות קורונה כמו גם מידע רק על כ-15,000 חולים בלבד שידוע למשרד הבריאות היכן נדבקו מבחינת מאפיין מקום ההדבקה. מסתבר כי משרד הבריאות חקר ותיעד את מיקום ההדבקה של 20% בלבד מהנשאים שנמצאו, וביחס לרוב הנשאים כלל לא ידוע למשרד היכן נדבקו או שידוע אך המידע לא תועד בצורה שמאפשרת לדעת זאת.

לכתבה של אדיר ינקו ב-Ynet

לכתבה בגרסה כתובה

לגרסה בדיגיטל

לכתבה בדה מרקר על הגשת העתירה

לכתב באתר law.co.il על הגשת העתירה

לעתירה עצמה

למענה חלקי שנמסר ביום 13/8/20

לטבלה שמרכזת את ההנחיות שנמסרו ביום 13/8/20

להמשך המענה שנמסר ביום 1/10/20

קטגוריות
בריאות חדשות מידע שנמסר

נתוני התמותה של ישראל ברקע הקורונה

במסגרת משבר הקורונה אחד המדדים החשובים היו נתוני התמונה וליתר דיוק השוואת נתוני התמותה במהלך התקופה האחרונה להיסטוריית התמונתה לצורך חישוב התמותה העודפת שניתן לייחס לקורונה.

לפיכך, עם זיהוי הצורך בוצעה פנייה לאנשי למ"ס, וליתר דיוק לתחום הבריאות בלמ"ס ואלה לשמחתנו הבינו את חשיבות הדברים ופעלו באופן נמרץ להתאים את פרסומי הלמ"ס לביקוש שהתעורר. התאמות אלה כללו בראש ובראשונה עדכון בתדירות גבוה ופרסום מידע עדכני ככל הניתן. אם בעבר חלפו חודשים לא מעטים בין הנתון העדכני שהתפרסם לבין מועד פרסמו, הרי שלצורך ניתוח נתוני הקורונה נדרש הפרסום להיות סמוך ככל הניתן לעדכון האחרון של הנתונים. בנוסף, אם בעבר פרסום הנתונים היה חודשי, הרי שמשבר הקורונה דרש הגדלת רזולוציית הזמן לרמה היומית ולסיום, נדרש שחרור מסודר ומקיף של נתונים היסטוריים שאליהם ניתן להשוות.

אכן, אנשי למ"ס לקחו על עצמם את האחריות למלא את כל הדרישות האלה, וכיום, מתפרסמים באופן שוטף באתר למ"ס ובאתר מידע לעם נתוני תמותה היסטוריים ומפורטים, תוך שאיפה לעדכן באופן תכוף ועקבי נתונים אלה.

בהזדמנות זו ראוי לתת את הקרדיט לאנשי למ"ס שלא השתהו, הבינו את חשיבות הדברים ופעלו באופן כמעט מיידי לעשות את כל השינויים וההתאמות שנדרשו לצורך התאמת פרסומי למ"ס למשבר הקורונה בהקשר זה.

עדכון 23/9/20: עלה אייטם בYnet על בסיס נתוני התמונה שפרסם למ"ס

נתוני התמותה של ישראל – מה האמת?

קטגוריות
חדשות חופש מידע מידע שנמסר

היומן של ראשת הרשות להגנת הפרטיות

בעקבות בקשת מידע של גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, נחשף יומנה של שלומית ווגמן, ראשת הרשות להגנת הפרטיות. פרטי היומן מעלה כי רק כרבע מפגישותיה במהלך השנה האחרונה עסקו ברשות להגנת הפרטיות. ברקע יש לציין כי לצד ניהול הרשות להגנת הפרטיות היא גם מנהלת את הרשות לאיסור הלבנת הון וטרור.

לכתבה בדה מרקר

קטגוריות
בקשת עיון חדשות מידע שנמסר

תעודת הזהות של אמי פלמור

למה לפרסם את תעודת הזהות של אמי פלמור?

אז הכל בתחיל מידיעה חדשותית לא מאד דרמטית על בקשה לקיצור הצינון של אמי פלמור. הידיעה התפרסמה באתר ניוז1 כשאת מסמך הבקשה לקיצור צינון, מוכרים לקהל הצופים בתמורה למנוי שנתי לאתר.

היות וחשבנו שמדובר במידע ציבורי מובהק, חשבנו שאין מקום לסייג אותו למי שמשלם לאתר מסחרי ויש לוודא שהוא פתוח ונגיש לכל. לשם כך, הגשנו בקשת עיון שהתבססה על מצב דברים זה ממש.

אלא, שאז, במקום פשוט להסכים לפרסום מידע שממילא נמכר למנויי ניוז1, בחרה אמי פלמור, באמצעות מייק בלס, המשנה ליועמ"ש לשעבר, לטעון שיש משום פגיעה בפרטיות בעצם פרסום תעודת הזהות (דבר שנוי במחלוקת) ובכל מקרה כי היא מבקשת שלא יתאפשר למבקשים להעתיק או לפרסם את מספר תעודת הזהות של המבקשת עם פירוט המקומות שבהם מתבקש יו"ר הוועדה לחסות את מספר תעודת הזהות.

הבקשה החריגה הזאת דרשה זמן רב שבו עסקו יו"ר הוועדה וצוות מזכירות בית המשפט המחוזי, על מנת לעבור על עשרות המסמכים בתיק ולהשחיר דף דף בהתאם להוראותיו של מייק. התוצאה היא כמובן שמספר תעודת הזהות יחד עם כתובת המגורים של מייק, מפורסמים עתה לכל אזרח.

מיותר לציין שממילא, גם מה שכביכול הושחר, הוא קריא לעין האנושית.

לכלל מסמכי התיק ניתן להיכנס לאתר מידע לעם

אז למה בכל זאת לפרסם את מספר תעודת הזהות של אמי?

קודם כל כי אנחנו מתנגדים לכל עריכה ושינוי במסמכי בית המשפט. בית המשפט הוא היחיד שמוסמך לערוך את המסמכים ואנו מאמינים שפרסום ע"י גורם פרטי חייב להיות בדיוק אבל בדיוק כמו שבית המשפט פרסם. בלי עריכות, בלי פרסום סמוי והפניות, בלי לחשוב שאנחנו יודעים יותר טוב איך לנסח את מסמכי בית המשפט. כל שינוי, עריכה או תיקון חייב להעשות על ידי בית המשפט.

הסיבה השנייה, שלצד אמי, הנהלת בתי המשפט מפרסמת את תעודות הזהות של עשרות או מאות אלפי אזרחים בלי להניד עפעף, כחלק ממדיניות סדורה שמאמינה שהאיזון בפרטיות כולל פרסום תעודת זהות. לפיכך אין שום הצדקה שמנכל"ית משרד המשפטים תהנה מזכויות יתר על פני יתר המתדיינים בישראל שתעודת הזהות שלהם מפורסמת.

הסיבה השלישית כפי שגם נטען בפני בית המשפט, שבהיותה מנכ"לית משרד המשפטים תעודת הזהות שלה ממילא כבר כנראה פורסמה, ובאמת לאחר קבלת המסמכים הנושא נבדק ונמצא שלא אחר מאשר משרד המשפטים שבראשו עמדה אמי, בפרסומי הרשומות פרסם את תעודת הזהות שלה. מידע זה כמובן גם פורסם על ידי מאגרים מסחריים שונים ואלה כמובן גם אפשרו למנוע החיפוש של גוגל לקטלג את מספר תעודת הזהות באין מפרע.

הסיבה האחרונה היא שאמי, צריכה לקחת אחריות על שני גופים במדינת ישראל שיש להם אחריות כבדה להזניית הזכות לפרטיות. הגוף הראשון והמוכר זו הנהלת בתי המשפט, שכאמור מפרסמת מידע רגיש ואישי כתפיסת עולם ובדומה גם מפורסמים מספרי תעודות זהות בהיקפים גדולים. הגוף השני זו הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים. הרשות הייתה אמורה לפעול להסדרה ולפיקוח אך היא בוחרת שלא לעסוק בהנהלת בתי המשפט, ואף כשיש אירוע אבטחה, הרשות מעלימה עין. ברור שלאמי הייתה השפעה ויכולת לשנות את התנהלות שני הגופים, אך היא לא פעלה כך, והתוצאות הן מחיר שמשלמים כלל אזרחי המדינה וימשיכו לשלם ולפיכך אין כל סיבה שאמי תזכה לפריוולגיות שלא ניתנות ליתר האנשים.