קטגוריות
בקשת עיון מכתבים למערכת משפט תולעת המשפט

החלטה זו – אף היא – מותרת בפרסום

או שלא

לא פעם מבקש בית המשפט לחסות את התיק באופן חלקי. לחסות את זהות אחד הצדדים בתיק או חלק מהמסמכים. בפועל, בהנהלת בתי המשפט אין את היכולת והכישורים המתאימים לבצע את החלטות בית המשפט ולכן כברירת מחדל, חוסים באופן מוחלט את התיקים. גם כאשר בית המשפט קובע באופן מפורש ופוזיטיבי שהחלטה מותרת בפרסום, במקום להסדיר את מצב הדברים בתיק, לגלות חלק ולחסות חלק, הנהלת בתי המשפט בוחרת בפתרון הקל ומעלימה את התיקים.

כך היה בפנייה שהתקבלה לאחרונה בתולעת המשפט. בית המשפט קבע כי התיק יהיה פומבי וכל שיש לחסות בפועל זו הכרעת הדין לצד מסמכים נוספים שממילא אינם פומביים ולא היו פומביים. כיצד פירשו את החלטת בית המשפט בהנהלת בתי המשפט? נכון, חיסוי מלא ומוחלט של התיק.

קטגוריות
בקשת עיון חדשות מידע שנמסר

ת"פ 28211-03-19 : מדינת ישראל נ' סלאמה

במסגרת תיק פלילי באשמת פריצה לבית, הביאה הסניגוריה הציבורית חוות דעת מומחה לעניין גובה הנאשם בהתייחס למצלמת אבטחה שתיעדה את ביצוע העבירה. בעקבות חוות הדעת, הוחלט לזכות את הנאשם מחמת הספק וזאת בשל העובדה כי גובה האדם שנראה בתמונה גבוה משמעותית מגובוהו של הנאשם. עניין זה סוקר בתקשורת, ולפיכך סברנו כי יש מקום לאפשר לציבור לעיין בפרטי התיק (כתב האישום ופרוטוקולי הדיון) באופן חופשי ונגיש ולפיכך הגשנו בקשה לעיון בתיק.

לכתבה של איתי שיקמן באתר כאן

לתיק באתר תולעת המשפט

https://tl8.me/28211-03-19

למסמכי התיק

קטגוריות
בקשת עיון חדשות משפט תולעת המשפט

תיק נתניהו – הגרסה השקופה

קשה לחשוב על תיק דומיננטי, משמעותי ובעל חשיבות ציבורית יותר מאשר תיק נתניהו או בשמו המלא ת"פ 67104-01-20 : מדינת ישראל נ' נתניהו ואח'. הסיקור המקיף של התיק חשף והעצים את הפער בזכות למידע שבין עיתונאים לבין יתר הציבור, והלכה למעשה, אף שמדובר בסיקור שעיקרו מידע ציבורי, לציבור אין גישה למידע עצמו. טרמה לכך והעצימה תופעה זו, הנהלת בתי המשפט שבחרה לאפשר את הצפיה בדיונים לקומץ עיתונאים בלבד ואינה מאפשרת שידור הדיונים שבתיק לכלל הציבור.

לכן, וכחלק מתפיסה שהמידע הציבורי של הציבור וכחלק מתפיסה שיש לקדם הנגשה של מידע ולצמצם את פערי המידע שבין הגופים הציבוריים לבין הציבור, הוקם אתר משפט-נתניהו.קום. האתר הוא יוזמה משותפת יחד עם גוף התקשרות העין השביעית כאשר העין השביעית מתוקף תפקידים התקשורתי מסקרים את התיק ולצד זאת, ככל שהם סבורים כי יש עניין ציבורי במסמכי התיק, הם מאפשרים את הצגת התוכן באתר משפט נתניהו.

האתר הושק ביום 24/5/20 וביום 28/7/20 השיקה פרקליטות המדינה אתר דומה, מקיף ומסודר המנגיש לציבור חלקים נרחבים ממסמכי התיק, חלקים שהנהלת בתי המשפט לא הסכימה לחשוף.

אתר תיקי האלפים מטעם פרקליטות המדינה

בעקבות בקשה לעיין בכלל ההחלטות שבתיק שהוגשה על ידי יוסף צרניק וסורבה על ידי הרכב השופטים בתיק נתניהו, הוגשה בקשה להגשת ערעור לבית המשפט העליון.

רע"א 4421-20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואלוביץ'

פס"ד התקבל ביום 21/8/20 וקבע כי יש להתיר למערער את העיון בכלל ההחלטות בפתקית ללא שום הבחנה בין אם מדובר בהחלטות טכניות או לא.

לפס"ד באתר האינטרנט של בית המשפט העליון

עדכון 22/9/20: על רקע פס"ד בבית המשפט העליון, נמסרה רשימת ההחלטות בפתקית שניתנו בהליך.

רשימת ההחלטות

קטגוריות
בקשת עיון חדשות מידע שנמסר

תעודת הזהות של אמי פלמור

למה לפרסם את תעודת הזהות של אמי פלמור?

אז הכל בתחיל מידיעה חדשותית לא מאד דרמטית על בקשה לקיצור הצינון של אמי פלמור. הידיעה התפרסמה באתר ניוז1 כשאת מסמך הבקשה לקיצור צינון, מוכרים לקהל הצופים בתמורה למנוי שנתי לאתר.

היות וחשבנו שמדובר במידע ציבורי מובהק, חשבנו שאין מקום לסייג אותו למי שמשלם לאתר מסחרי ויש לוודא שהוא פתוח ונגיש לכל. לשם כך, הגשנו בקשת עיון שהתבססה על מצב דברים זה ממש.

אלא, שאז, במקום פשוט להסכים לפרסום מידע שממילא נמכר למנויי ניוז1, בחרה אמי פלמור, באמצעות מייק בלס, המשנה ליועמ"ש לשעבר, לטעון שיש משום פגיעה בפרטיות בעצם פרסום תעודת הזהות (דבר שנוי במחלוקת) ובכל מקרה כי היא מבקשת שלא יתאפשר למבקשים להעתיק או לפרסם את מספר תעודת הזהות של המבקשת עם פירוט המקומות שבהם מתבקש יו"ר הוועדה לחסות את מספר תעודת הזהות.

הבקשה החריגה הזאת דרשה זמן רב שבו עסקו יו"ר הוועדה וצוות מזכירות בית המשפט המחוזי, על מנת לעבור על עשרות המסמכים בתיק ולהשחיר דף דף בהתאם להוראותיו של מייק. התוצאה היא כמובן שמספר תעודת הזהות יחד עם כתובת המגורים של מייק, מפורסמים עתה לכל אזרח.

מיותר לציין שממילא, גם מה שכביכול הושחר, הוא קריא לעין האנושית.

לכלל מסמכי התיק ניתן להיכנס לאתר מידע לעם

אז למה בכל זאת לפרסם את מספר תעודת הזהות של אמי?

קודם כל כי אנחנו מתנגדים לכל עריכה ושינוי במסמכי בית המשפט. בית המשפט הוא היחיד שמוסמך לערוך את המסמכים ואנו מאמינים שפרסום ע"י גורם פרטי חייב להיות בדיוק אבל בדיוק כמו שבית המשפט פרסם. בלי עריכות, בלי פרסום סמוי והפניות, בלי לחשוב שאנחנו יודעים יותר טוב איך לנסח את מסמכי בית המשפט. כל שינוי, עריכה או תיקון חייב להעשות על ידי בית המשפט.

הסיבה השנייה, שלצד אמי, הנהלת בתי המשפט מפרסמת את תעודות הזהות של עשרות או מאות אלפי אזרחים בלי להניד עפעף, כחלק ממדיניות סדורה שמאמינה שהאיזון בפרטיות כולל פרסום תעודת זהות. לפיכך אין שום הצדקה שמנכל"ית משרד המשפטים תהנה מזכויות יתר על פני יתר המתדיינים בישראל שתעודת הזהות שלהם מפורסמת.

הסיבה השלישית כפי שגם נטען בפני בית המשפט, שבהיותה מנכ"לית משרד המשפטים תעודת הזהות שלה ממילא כבר כנראה פורסמה, ובאמת לאחר קבלת המסמכים הנושא נבדק ונמצא שלא אחר מאשר משרד המשפטים שבראשו עמדה אמי, בפרסומי הרשומות פרסם את תעודת הזהות שלה. מידע זה כמובן גם פורסם על ידי מאגרים מסחריים שונים ואלה כמובן גם אפשרו למנוע החיפוש של גוגל לקטלג את מספר תעודת הזהות באין מפרע.

הסיבה האחרונה היא שאמי, צריכה לקחת אחריות על שני גופים במדינת ישראל שיש להם אחריות כבדה להזניית הזכות לפרטיות. הגוף הראשון והמוכר זו הנהלת בתי המשפט, שכאמור מפרסמת מידע רגיש ואישי כתפיסת עולם ובדומה גם מפורסמים מספרי תעודות זהות בהיקפים גדולים. הגוף השני זו הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים. הרשות הייתה אמורה לפעול להסדרה ולפיקוח אך היא בוחרת שלא לעסוק בהנהלת בתי המשפט, ואף כשיש אירוע אבטחה, הרשות מעלימה עין. ברור שלאמי הייתה השפעה ויכולת לשנות את התנהלות שני הגופים, אך היא לא פעלה כך, והתוצאות הן מחיר שמשלמים כלל אזרחי המדינה וימשיכו לשלם ולפיכך אין כל סיבה שאמי תזכה לפריוולגיות שלא ניתנות ליתר האנשים.