מאות מסמכים מסווגים הוגשו במסגרת הליך משפטי שהוגדר פומבי באתר נט המשפט. בהתאם לתקנה 5 לתקנות העיון (הסבר כאן) יכולים עיתונאים ואחרים בעלי היתר עיון, לצפות בכל המידע שהוגש בהליך משפטי פומבי, לרבות כתבי טענות, בקשות ופרוטוקולים. לכן במקרה זה אף שהמידע המסווג כנראה לא היה חשוף באופן פומבי, הרי שהוא היה זמין לכל מי שהחזיק היתר עיון מתאים.
חשוב להגיד שחלק מהפער הוא העדר המודעות של צדדים ופרקליטים בהליכים השונים לאופן הפעולה של נט המשפט וניהול ההרשאות. במשך שנים התקבעה תפיסה, כמעט גזרת גורל, כי פומביות הדיון באה לידי ביטוי בחשיפת מסמכים (לרוב פסקי דין) במאגרים משפטיים תוך התעלמות גורפת מאתר נט המשפט על כמויות המידע הזמין בו לגורמים שונים. פעילות תולעת המשפט, שמנגישה את המידע הזמין באתר נט המשפט, חושפת פערים אלה ומקדמת את המודעות הציבורית למידע הזמין והנגיש. לצד זאת, חשוב שכל צד להליך משפטי יהיה מודע גם לבעלי היתרים, לכניסות מורשות ובלתי מורשות של עובדי הנהלת בתי המשפט, וכמובן לזליגות בלתי פוסקות של המידע.
דגש כמובן כדאי לשים לב לפער בין תגובות צה"ל והנהלת בתי המשפט. בעוד צה"ל מבין שיש פה פאשלה, מעדכן שבוצע תיקון וכי יבוצע תחקור, הרי שבהנהלת בתי המשפט בטוחים שאין מה לראות והכל סבבה. למעשה מתגובת הנהלת בתי המשפט אפשר להבין כי התיק עדיין פתוח, וממילא לא הייתה כל תקלה והכל כרגיל.
