שני ערעורים הוגשו בימים אלה כנגד החלטות שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים שלא להטיל הוצאות משפט נגד המדינה בעתירות חופש מידע.

להבדיל מתחומי משפט רבים, בחופש המידע, מרבית ההליכים דומים שלא לומר זהים. הרשות לא טורחת לענות לבקשות מידע, מוגשת עתירה, בטרם מתקיים דיון נמסרת החלטה, בעקבותיה מחיקת ההליך, ואז נותר להכריע בשאלת הוצאות המשפט. בפועל, ובמיוחד ביחס לאזרחים פרטיים, במקרים לא מעטים, מחליטים השופטים שלא לפסוק הוצאות משפט ובכך יוצאים העותרים בחסרון כיס אף שאין חולק כי העתירה הייתה מוצדקת וראויה והשיגה את מטרתה. מנגד, רשויות המדינה שפועלות בצורה בלתי תקינה, יוצאות נשכרות ולא זוכות למסר משמעותי ומרתיע מבתי המשפט.

שני ערעורים הוגשו בימים האחרונים לבית המשפט העליון. הראשון ערעור התנועה לחופש המידע בעקבות עתירה מהותית, כנגד סירוב משרד הבריאות למסור מידע. בעקבות העתירה החליט משרד הבריאות לשנות החלטתו ולמסור את המידע, ובכך התייתרה העתירה אך בית המשפט לא מצא לנכון לפסוק הוצאות.

הערעור השני, הוגש על ידי איתמר שחר (גילוי נאות, חבר עמותת התמנון) בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי בעתירת אי מתן מענה שלא לפסוק הוצאות.

בהזדמנות זו, נצטט מתוך מדריך חופש המידע שכתבה רבקי דב"ש, וערכו רבקי דב"ש ואלעד מן (גילוי נאות, היועץ המשפטי של עמותת התמנון).

"ממעקב אחר פסיקת ההוצאות בעתירות חופש מידע, עד לכניסת התקנות לתוקף, ניכר היה כי בתי-המשפט המינהליים פוסקים הוצאות על הצד הנמוך ביותר. בבחינה שנערכה של פסיקת הוצאות בעתירות חופש מידע במשך 12 חודשים[41] עלה כי מבין 339 החלטות, ב-58 החלטות לא נפסקו הוצאות כלל (כ-17.1%) ורק ב-12 החלטות (3.5%) נפסקו הוצאות כנגד העותרים. ביחס להחלטות שבהן נפסקו הוצאות נגד המשיבים עלה כי הממוצע עמד על כ-2,900 ש"ח, סכום נמוך משמעותית משכר הטרחה המינימלי שנקבע בכללים. גם בבחינת ההתפלגות של פסיקת ההוצאות עלה כי מרבית ההחלטות (כ-59.3%) עמדו על פסיקה שבין 2,000 ל-4,000 ש"ח לטובת העותרים.

אנו מקווים שהתקנות החדשות יובילו לשינוי המקווה בעניין פסיקת הוצאות בית-המשפט בעתירות חופש מידע."

עדכון: ביום 30/12/21 התקיים דיון בבית המשפט העליון בפני הש' עוזי פוגלמן והצדדים הסכימו לפסיקה לפי סעיף 79א. בהמשך אותו היום, ניתן פסק הדין בתיק וקבע 4,000 שקל הוצאות ללא הנמקה.

פוסטים נוספים