הנהלת בתי המשפט לכאורה מפרסמת את כל התיקים שלא נאסרו בפרסום באמצעות אתר נט המשפט. בפועל, אוסף של אפיונים טכניים באתר נט המשפט בשילוב חוסר מקצועיות של מזכירות בתי המשפט, הפכו את האתר הזה למוטה באופן קיצוני ונעדר היקף אדיר של תיקים שאין כל עילה שלא לפרסם.
שורה של מקרים שהגיעו לידיעת עמותת התמנון מגלים פרקטיקה שבה שוב ושוב תיקים אינם מצויים בנט המשפט ללא כל הצדקה משפטית. מקרה אחד נגע לתפ"ח 24139-09-17 : מדינת ישראל נ' גולובקו(עציר) ואח'. ברקע נציין כי מדובר בתיק שבמסגרתו הופעלו מדובבים כנגד עצור, ובמסגרתו זו ביקשה ההגנה לקבל לעיונה את אותו חלק בהנחייה להפעלת מדובבים הנוגע למקרה. הפרקליטות הוציאה בעניין זה תעודת חיסיון על ההנחיה וההגנה עתרו נגד החלטה זו במסגרת התיק הפלילי (עתירה לפי סעיף 46 לפקודת הראיות). בית המשפט הורה לחשוף את ההנחיה להגנה, ובעקבות זאת, חזרה הפרקליטות מכתב האישום, ערערה לעליון, והפסידה. לפיכך, בהתאם לפקודת הראיות, היו הדיונים בעתירה להסרת תעודת החיסיון חסויים, אך התיק עצמו, פתוח לציבור. בפועל, הנהלת בתי המשפט במקום לחסות את שנדרש לחסות, הפכה את התיק כולו לחסוי לחלוטין. רק לאחר פניות חוזרות ונשנות לפתיחת התיק ובהמשך בקשה בתיק לפרסום הכרעת הדין שבה התייחס הש' פינקלשטיין להחלטת הפרקליטות לחזור בה מכתב האישום ולהחלטה שלא לחשוף את ההנחיה בפני ההגנה הואילו בהנהלת בתי המשפט לפתוח את התיק ולפרסם את הכרעת הדין החשובה והמשמעותית.
גם בתיק חשוב ציבורית לא פחות, ת"פ 50823-11-19 פרקליטות המדינה נ' אורן עוזיאל ומאור עוזיאל, הוחלט לחסות את התיק. אכן, התיק בוודאי כולל תכנים רגישים שכן עיקרו בהפצת תכנים אישיים באפליקציית טלגרם ע"י שני הנאשמים. אלא שבית המשפט הבין בדיוק את הרגישות הזאת ולכן הקפיד שלא לחשוף פרטים אישיים אפילו במסמך גזר הדין, וממילא ברור לכל שהתיק המשפטי כשלעצמו, וודאי לא חושף שום מידע אישי, אלא מתאר פרמטרים טכניים לחלוטין של התיק דוגמת דיונים בנשקבעו והתקיימו, החלטות שבית המשפט קובע אם ניתן או לא לפרסם, פרטי הנאמשים, ועוד. בפועל, גם תיק זה נותר חסוי.
מי בכל זאת החליט לפרסם מסמך אחד ויחיד מתוך התיק? נכון, הנהלת בתי המשפט. זאת שמצד אחד החליטה שמדובר בתיק חסוי וחסתה אותו באופן מוחלט וללא בסיס משפטי בנט המשפט, מפרסמת כביכול את גזר הדין באתר הדוברות. אלא שעיון באתר הדוברות מגלה כי המסמך שפורסם שם, ערוך וחלקי. למעשה גזר הדין ניתן כחלק מפרוטוקול דיון, וכולל בסופו בקשה מפורשת לאסור פרסום שמו של אורן עוזיאל, הנאשם 1. בית המשפט שוקל את הבקשה ודוחה אותה באותו פרוטוקול ממש שבתוכו מצוי גזר הדין. עם זאת, דוברות הנהלת בתי המשפט, מסיבותיה שלה, בחרה שלא לפרסם החלטה זו, ללא כל הסבר.
יתרה מכך, על רקע פרסום מרבית תיקי בית המשפט בעשור האחרון במסגרת פרויקט תועלת המשפט, ושוב ושוב אנו עדים למקרים שבהם יש החלטות מפורשות לחסות שמות של צדדים, לפעמים רק חלק מהצדדים בתיק, והנהלת בתי המשפט במקום לקיים את ההחלטה כלשונה, מבצעת חיסוי מלא של התיק במלואו.
גם בתיק נוסף, בו הוחלט לחסות שם של נאשם אחד מתוך מספר נאשמים, בחרו אנשי הנהלת בתי המשפט לחסות את התיק במלואו ולא להסתפק בחיסוי השם בלבד, כפי שהורה בית המשפט
התופעה המתוארת מעלה, של חיסוי בהיקפים חריגים של תיקים בלי שום הצדקה, צורמת במיוחד על רקע זכות העין ברשימות התיקים שנקבעה בתקנה 2(א) לתקנות העיון.
"כל אדם רשאי לעיין ברשימת המשפטים שבמזכירות בית המשפט."
תקנה 2(א) לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס״ג–2003
על רקע הדברים הללו, התבקשה הנהלת בתי המשפט לפי חוק חופש המידע ולפי תקנות העיון למסור את רשימת התיקים שאינם פומביים בנט המשפט. עם זאת, הנהלת בתי המשפט לא ראתה לנכון להתייחס לבקשה לעיון לפי תקנות העיון ואת הבקשה לפי חוק חופש המידע דחתה באופן חלקי בטענה לפגיעה בפרטיות. בכתב התשובה לעתירה החליטו בהנהלת בתי המשפט לעבות את הטענות והוסיפו שלל טענות נוספות, תוך שהם טוענים בין היתר כי חוק בתי המשפט אוסר עליהם לפרסם את רשימת המשפטים שבמזכירות בית המשפט בסתירה לתקנות העיון.
לעיון בעת"מ 16697-09-19 : זומר נ' סבן ספראי ואח' לרבות כתבי הטענות וההחלטות שבהליך
עדכון: בית המשפט נתן פסק דין בעתירה ביום 10/8/20 כשהוא מקבל את ההסכמות של הנהלת בתי המשפט למסור מידע נוסף על התיקים החסויים ובכלל זה שמות השופטים ותאריכי פתיחה וסגירה, אך דחה את חלק הבקשה שדרש לקבל גם את מספרי התיקים. התוצאה היא שלא ניתן יהיה לבדוק ולאמת את המידע שימסר מהנהלת בתי המשפט. עתה נותר לגלות מתי יימסר המידע אם בכלל.
