קטגוריות
בריאות חדשות חופש מידע מידע שנמסר עתירה עתירת חופש מידע

יומני גמזו 2020

אומנם משרד הבריאות בגישה פטרנליסטית מחליט מה לפרסם ומה לא, איך ומתי. אומנם כל בקשה שלנו מחייבת הגשת עתירה לבית המשפט. בכל זאת, יומנו של פרויקט הקורונה נחשף. מאוגוסט ועד אוקטובר, יומן עמוס לעייפה, כ-300 שעות עבודה בחודש רק בפגישות.

היומן נמסר ב-3 חלקים שונים, שבינהם גם יש כפילות. מוזמנים לעיין בקבצים המקוריים כפי שנמסרו באתר מידע לעם. בנוסף, אפשר לעיין בקובץ מעובד שמצד אחד מציג קטגוריות של מידע ומנוקה מאירועים כפולים, מצד שני בהחלט ייתכנו בו שגיאות וטעויות.

בין היתר אפשר למצוא תיעוד לישיבות הערכות המצב של הפרויקטור. ישיבות בנושא חרדים, איכוני השב"כ או פשוט תקשורת. מהיומן כבר אפשר ללמוד על היקף הערכות המצב והדיונים מול שרים ממשלת ישראל.

למדור בריאות של עמותת התמנון ולמידע נוסף על הקורונה

קטגוריות
אכיפה וביטחון אישי בקשת מידע חדשות חופש מידע מידע שנמסר עדכונים במרחב

דוחות קורונה לפי תחנת משטרה

בקשת חופש מידע של לירן לוי כתב המשטרה של וואלה! NEWS למשטרת ישראל לקבל את נתוני הדוחות בחודשים דצמבר 2020 וינואר 2021 לפי תחנה משטרה. נתונים מעניינים שמאפשרים לראות איפה אכפה משטרת ישראל את תקנות הקורונה. הנתונים כוללים גם אינדיקציות לבקשות להשפט או ביטול הדוח אך לא ידוע כמה שדה זה ממצה ומהימן.

במשטרה ממשיכים לטעון כי אכיפת תקנות הקורונה אינה בררנית, אך מנתוני חלוקת הקנסות שהגיעו לידי וואלה! NEWS עולה תמונה שונה. מחוזות צפון וחוף, בהם מתגוררת רוב האוכלוסייה הערבית, מובילים בטבלה בפער גדול. העבירות השכיחות: מעבר על הגבלת המרחק ואי-עטיית מסיכה

לכתבה המלאה

לנתונים הגולמיים באתר מידע לעם

ללוח מחוונים הכולל עיבוד של הנתונים

העיבוד כולל שיוך של מחוזות המשטרה ליישובים בהתאם לקובץ יישובי למ"ס 2017, עד כמה שניתן היה לשייך. זאת לשם הצגת הערכה של מספר הדוחות לאלף תושבים ברמת כל מחוז. בנוסף, בעמודה האמצעית, ניתן לנתח את תחנות המשטרה בכל מחוז, או לבטל את הסנן ולצפות בכלל תחנות המשטרה.

העבירה שעליה נרשמה כמות הדוחות הגדולה ביותר היא התרחקות של יותר מקילומטר ממקום המגורים, עם 106,500 דוחות שניתנו ברחבי הארץ. 80,794 דוחות חולקו על אי-עטיית מסיכה, העבירה השנייה השכיחה ביותר בסגר השלישי. על שהייה במקום אסור, דוגמת חופי ים או פארקים, חולקו 7,103 דוחות. 3,510 דוחות נכתבו לאזרחים שהפרו בידוד, ורק 426 דוחות ניתנו למי שקיים אירוע עם כמות משתתפים גבוה מעל המותר.

לעוד לוחות מחוונים באתר התמנון

בנוסף, באתר מידע לעם תוכלו למצוא מענה נוסף לבקשת מידע שנמסר לעמותת הצלחה ופורסם באתר הארץ על ידי ג'וש בריינר ובר פלג ומתייחס למספר תחנות ספציפיות

1,265 בצפון ת"א, 120 בבני ברק: הדו"חות בסגר מגלמים את אי-השוויון באכיפה, צילום מסך מתוך הכתבה באתר הארץ
קטגוריות
בקשת מידע בריאות חדשות חופש מידע מידע שנמסר עתירת חופש מידע

נתוני הקורונה שמשרד הבריאות מתעקש להסתיר

משרד הבריאות מנהל את נתוני הקורונה בצורה חובבנית באופן קיצוני, אינו מתעד מידע אלמנטרי ובחלק מהמקרים מוחק ודורס מידע קריטי. בנוסף, במקום לפתח ערוצי הנגשה אחידים וברורים, מפרסם משרד הבריאות את המידע בשלל פלטפורמות מקבילות, בכל אחת סוג אחר של מידע. אחת המחלות הגדולות היא טלגרם של יחצ"ן משרד הבריאות, שם מתפרסם באופן בלעדי מידע וטבלאות נתונים. לצד כאוס המידע והממשק שבין משרד הבריאות לציבור, משרד הבריאות נעזר בשני גופים חיצונים, האחד מרכז הידע והמידע לקורונה שמופעל ע"י אגף המודיעין בצה"ל והשני מכון גרטנר, מכון פרטי לחלוטין שעד לאחרונה הועסקה בו סיגל סדצקי מי שכיהנה במשך מרבית החודשים הראשונים לקורונה כראש שירותי בריאות הציבור. לסיום, יש לציין כי משרד הבריאות מפרסם לא פעם נתונים כוזבים ומטעים, נתונים שאין כמעט שום דרך לבקר או לבדוק בשל הבלעדיות שמחזיק משרד הבריאות בפרסום שלהם ושל המידע הגולמי מהם הם מורכבים.

בעקבות כל זאת, הוגשה באפריל 2020 בקשת מידע למשרד הבריאות ועיקרה:

  1. רשימת המאומתים לנגיף הקורונה בפירוט נרחב הכולל את תאריך ההדבקה המשוער, תאריך הבדיקה, הנשא ממנו נדבק, מקום המגורים ומקום ההדבקה המשוער ועוד.
  2. הנחיות משרד הבריאות הנוגעות לפרסום מידע על הקורונה תוך דגש על הנחיות המונעות את פרסום המידע.
  3. מכלול המידע שהועבר למרכז הידע והמידע לקורונה ולמכון גרטנר.

זה לקח בערך חצי שנה, ותשלום של 2,000 אגרה לצורך הגשת עתירה, ומשרד הבריאות הואיל בטובו להשיב לבקשה.

  1. כל מידע על מאומתים נדחה בטענה שזה פוגע בפרטיות או שזה פורסם. שום התייחסות עניינית לא מצאו במשרד הבריאות לתת לבקשה, שום איזון ושום דבר, כי למה לעבוד אם אפשר שלא. הערך המחקרי, חשיבות המידע, העובדה שחלקו מפורסם בימים שנוחים ומתאימים ליחצ"ן משרד הבריאות אך בצורה לא מסודרת, רציפה ועניינית לא מעניינת את משרד הבריאות.
  2. הנחיות יפורסמו יום אחד, אך איש אינו יודע ולשיטת משרד הבריאות גם לא צריך לדעת, מתי. ייתכן בשנה הקרובה, ייתכן בגלגול הבא.
  3. המידע לא מועבר למרכז הידע והמידע לקורונה ולמכון גרטנר אלא שהם פשוט מקבלים גישה ישירות למאגרי המידע של משרד הבריאות, למאגרים שעברו התממה (כלומר אינם מזוהים ברמת פרט). באופן מפתיע, באותה נשימה ממש עם הגישה למאגרים מותממים, משרד הבריאות לא העביר את המידע וגם לא מצא לנכון לנמק את זה מלבד הטענה שאם יימסר המידע לאחר, הוא כן יהיה מזוהה ויפגע בפרטיות. כלומר לשיטת משרד הבריאות בתהליך הזה שבין להעביר למכון גרטנר את המידע לבין לתת לבעל המידע, הציבור, את המידע, אותו מידע ממש עובר תהליך מטאמורפוזה ממידע אנונימי ולא ניתן לזיהוי למידע מזוהה.

בשורה התחתונה הציבור נשאר בלי מידע, במשרד הבריאות חושבים שלצרכי יח"צ אין בעיה לפרסם מידע אך לצורך מחקר או ביקורת על פעילות המשרד והחלטותיו יש בעיה קשה ובלתי ניתנת לפתרון למסור או לפרסם את המידע. בנוסף, במשרד הבריאות לא מאמינים שבימים כאלה של משבר מתגלגל ואירוע דרמטי שכזה ראוי שהציבור יקבל את המידע ללא שיהוי כמצוות החוק אלא רק לאחר שתוגש עתירה, כי למה לא לבזבז לאזרחים אלפי שקלים.

לפוסט על העתירה שהוגשה

לפוסט על "המידע שהתקבל"

לעתירה נוספת שהוגשה נגד משרד הבריאות בדרישה לקבל מידע שהועבר ממכון גרטנר למשרד הבריאות, ע"י התנועה לחופש המידע וגם בה, משרד הבריאות כמובן לא מצא לנכון למסור את המידע בהתאם להוראות החוק.

לדוגמאות לתוצרים של מכון גרטנר כולל מידע שבפירוש התבקש בבקשת המידע ונדחה בטענה לפגיעה בפרטיות אך נמסר למכון גרטנר ללא כל הפרעה.

לנתוני קורונה ברמת תאי שטח של עשרות אנשים, בקושי שכונות, כפי שהגיע לידי חדשות 12, ואיש מעולם לא חשב שהם פוגעים חלילה בפרטיות

בקובץ שיצא לחדשות 12, אפשר למצוא תאי שטח מזעריים של עשרות תושבים, וגם מספרי מאומתים שכוללים מאומתים בודדים.

דוגמאות נוספות אפשר כמובן למצוא בטלגרם של יחצן משרד הבריאות, שמפרסם כל מידע שבא לו בהתאם לשיקול של מספר הצפיות, הלייקים והקשר שלו עם עיתונאים, במנותק לחלוטין משאלות של חוק ומנהל תקין ובגיבוי מלא של משרד הבריאות. להלן דוגמה לקובץ שפורסם ע"י היחצן, וכולל כמובן את מספר התושבים ביישוב (כולל שגיאה מהותית במוסד "גבעת שמש") ולצידם מספר המאומתים לקורונה, גם אם המספר נמוך מ-15 כפי שכביכול נקבע ע"י משרד הבריאות.

קטגוריות
בריאות חדשות חופש מידע מידע שנמסר

איבוד מידע

עתירה שהוגשה נגד משרד הבריאות ע"י גיא זומר, מייסד עמותת התמנון נגד משרד הבריאות בדרישה לחשוף את מדיניות המשרד לפרסם מידע ובדרישה לפרסם מידע על שרשראות ההדבקה ומיקומי הנדבקים בקורונה.

במסגרת מענה חלקי שנמסר ביום 13/8/20 נמסרו הנחיות לביצוע בדיקות קורונה כמו גם מידע רק על כ-15,000 חולים בלבד שידוע למשרד הבריאות היכן נדבקו מבחינת מאפיין מקום ההדבקה. מסתבר כי משרד הבריאות חקר ותיעד את מיקום ההדבקה של 20% בלבד מהנשאים שנמצאו, וביחס לרוב הנשאים כלל לא ידוע למשרד היכן נדבקו או שידוע אך המידע לא תועד בצורה שמאפשרת לדעת זאת.

לכתבה של אדיר ינקו ב-Ynet

לכתבה בגרסה כתובה

לגרסה בדיגיטל

לכתבה בדה מרקר על הגשת העתירה

לכתב באתר law.co.il על הגשת העתירה

לעתירה עצמה

למענה חלקי שנמסר ביום 13/8/20

לטבלה שמרכזת את ההנחיות שנמסרו ביום 13/8/20

להמשך המענה שנמסר ביום 1/10/20

קטגוריות
בריאות חדשות

נתוני התמותה של ישראל – מה האמת?

מספר הנפטרים בתקופת הקורונה הוא לכאורה עובדה פשוטה, אבל ככל שפורסמו יותר נתונים, כך התגלו יותר פערים. בעקבות סטטוס של נתניהו על בסיס נתוני תמותה שפורסמו בעולם, המשרוקית של גלובס יצאו לחקור את רישומי התמותה.

בין יתר התובנות שעלו במסע בעקבות נתוני התמותה, עלתה גם בדיקה שביצע גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, יחד עם אנשי למ"ס לבחינת איכות ושלמות הנתונים בסמוך ככל הניתן להפקתם. יובהר כי מרשם האוכלוסין הוא מקור המידע המרכזי לנתוני התמותה של ישראל והוא מעודכן ע"י הגורמים השונים שמדווחים על פטירות של אזרחי ישראל. מרבית הדיווחים נעשים בסמוך למועד הפטירה וחלקם מושהים מסיבות כאלה ואחרות זמן מה. לפיכך, כדי להפיק נתוני מקיפים ועדכניים ככל הניתן עלה צורך לדעת תוך כמה זמן קיים מיצוי של הדיווחים.

לנתוני התמותה של ישראל

לאייטם באתר גלובס

קטגוריות
בריאות חדשות מידע שנמסר

נתוני התמותה של ישראל ברקע הקורונה

במסגרת משבר הקורונה אחד המדדים החשובים היו נתוני התמונה וליתר דיוק השוואת נתוני התמותה במהלך התקופה האחרונה להיסטוריית התמונתה לצורך חישוב התמותה העודפת שניתן לייחס לקורונה.

לפיכך, עם זיהוי הצורך בוצעה פנייה לאנשי למ"ס, וליתר דיוק לתחום הבריאות בלמ"ס ואלה לשמחתנו הבינו את חשיבות הדברים ופעלו באופן נמרץ להתאים את פרסומי הלמ"ס לביקוש שהתעורר. התאמות אלה כללו בראש ובראשונה עדכון בתדירות גבוה ופרסום מידע עדכני ככל הניתן. אם בעבר חלפו חודשים לא מעטים בין הנתון העדכני שהתפרסם לבין מועד פרסמו, הרי שלצורך ניתוח נתוני הקורונה נדרש הפרסום להיות סמוך ככל הניתן לעדכון האחרון של הנתונים. בנוסף, אם בעבר פרסום הנתונים היה חודשי, הרי שמשבר הקורונה דרש הגדלת רזולוציית הזמן לרמה היומית ולסיום, נדרש שחרור מסודר ומקיף של נתונים היסטוריים שאליהם ניתן להשוות.

אכן, אנשי למ"ס לקחו על עצמם את האחריות למלא את כל הדרישות האלה, וכיום, מתפרסמים באופן שוטף באתר למ"ס ובאתר מידע לעם נתוני תמותה היסטוריים ומפורטים, תוך שאיפה לעדכן באופן תכוף ועקבי נתונים אלה.

בהזדמנות זו ראוי לתת את הקרדיט לאנשי למ"ס שלא השתהו, הבינו את חשיבות הדברים ופעלו באופן כמעט מיידי לעשות את כל השינויים וההתאמות שנדרשו לצורך התאמת פרסומי למ"ס למשבר הקורונה בהקשר זה.

עדכון 23/9/20: עלה אייטם בYnet על בסיס נתוני התמונה שפרסם למ"ס

נתוני התמותה של ישראל – מה האמת?

קטגוריות
בריאות חדשות חופש מידע

ניהול המידע החובבני של משרד הבריאות

עתירה שהוגשה נגד משרד הבריאות ע"י גיא זומר, מייסד עמותת התמנון נגד משרד הבריאות בדרישה לחשוף את מדיניות המשרד לפרסם מידע ובדרישה לפרסם מידע על שרשראות ההדבקה ומיקומי הנדבקים בקורונה.

בין היתר התבקש משרד הבריאות לפרסם את מדיניות הפרסום של נתוני הקורונה. בנוסף, התבקש למסור את רשימת חולי הקורונה בצירוף המועד שבו נדבקו, מקור ההדבקה (הגיעו מחו"ל, נדבקו מחולה אחר וממי וכדומה), תאריך ההדבקה ומיקום ההדבקה. חרף חשיבות המידע לציבור בימים אלה, בחר משרד הבריאות שלא להשיב במשך חודשים על בקשת המידע.

לכתבה בדה מרקר

לכתב באתר law.co.il

לעתירה עצמה

למענה חלקי שנמסר ביום 13/8/20

לטבלה שמרכזת את ההנחיות שנמסרו ביום 13/8/20

לפוסט על המידע שנמסר ב-Ynet

להמשך המענה שנמסר ביום 1/10/20

קטגוריות
בקשת מידע חדשות חופש מידע ממשל ומנהל תקין

בקשת מידע למסמכים והנחיות בנוגע לתלונה לנציבות אנשים עם מוגבלות‎

בעקבות חוסר הנגישות של פרסום המידע על הקורונה, הוגשה נגד משרד הבריאות תלונה לנציבות אנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. עיקר התלונה מתייחס להיבטים שבהם אתר הקורונה, דש בורד משרד הבריאות, אתר המגעים והטלגרם של דובר משרד הבריאות אינם ממלאים אחרי תקנות הנגישות הנוגעות לאתרי אינטרנט ובכלל זה טקסט קריא, ניגודיות הולמת וכדומה.

אלא שבנציבות טענו כי יש הנחיה כשלהי ולפיה אופן הטיפול בתלונות נגד גופי ממשלה, נעשה בצורה פנימית ללא ידוע המתלונן על ההליך. כלומר במקום שהתלונה תתברר ובסופה יעודכן המתלונן בממצאיה ויוכל להחליט כיצד לפעול בהתאם לכך, הנציבות מבררת את התלונה מול הנילון, ומסרבת למסור כל עדכון או פרטים הנוגעים לתלונה, למתלונן.

לפיכך, ובכדי להתמודד עם מצב אבסורדי זה, הוגשה בקשת מידע למשרד המשפטים לקבל את מסמכי התלונה וממצאיה כמו גם את אותה הנחייה עלומה שלא ידוע מה תוכנה, מה הבסיס המשפטי לה והאם היא בכלל תקינה.

מיותר לציין כי יש חשיבות גדולה שגופים ציבוריים יקפידו על הנגשת השירותים ובכלל זה אתרי האינרטנט שלהם, ונכונים הדברים שבעתיים לעניין אירוע לאומי דוגמת הקורונה, שחייב להיות נגיש, מובן וברור לכלל הציבור ללא יוצאים מן הכלל.

עדכון: ביום 4/8/20 נשלחה ארכה של 30 ימים למענה.

קטגוריות
בריאות חדשות חופש מידע ממשל ומנהל תקין

הממונה על העמדת מידע לציבור בימי קורונה

קצרה היריעה לתאר את הכשלון הלאומי של משרד הבריאות בפרסום מידע הנוגע לקורונה. אף שתחילת האירוע, ככל שזה נוגע לפרסום מידע ושקיפות היה נראה מוצלח יחסית לחוסר המוכנות, הרי שככל שחלף הזמן, משרד הבריאות רק נסוג לאחור. אין חלק בשרשרת המידע, מתיעוד ויצירת המידע, דרך ניהולו ועיבודו ועד לפרסומו והנגשתו, פשוט כשלון לאומי בכל שלב ושלב.

מידע בסיסי לא תועד, חלקו נרשם על דפי נייר ולא במערכות מידע, וחלק מהמידע שתועד כמו תסמינים שדיווחו אנשים שנבדקו בקורונה פשוט נדרסו ע"י תסמינים שתועדו במתודולוגיה אחרת מאוחר יותר על ידי אנשי משרד הבריאות. מידע אלמנטרי כמו מספר בדיקות, מספר אנשים שנמצאו חיובים לבדיקות, איפה אותם אנשים, איפה נדבקו וכו', פשוט חסר. אבל כל הכישלונות האלה מתגמדים לעומת אופן הנגשת הנתונים החובבנית של המשרד. אינספור פלטפורמות מקבילות (אתר משרד הבריאות, אתר ייעודי לקורונה, אתר לאיתור מגעים, מפות משרד הבריאות, אתר מאגרי המידע הממשלתי, קבוצת הטלגרם של הדובר, דש בורד הקורונה שעלה וירד לפי מצב הרוח, וזו עדיין רשימה חלקית) הכילו כל אחד רסיסי מידע שונים ולא מסונכרנים.

את כל הבלאגן הזה הוביל דובר משרד הבריאות, אייל בסון. הבעיה העיקרית שיש במשרד הבריאות עובדת מעולה בשם שלומית בלנק שתפקידה הרשמי על פי חוק הוא הממונה על העמדת מידע לציבור. לצידה יש ממונה נוספת שיושבת בתוך משרד הבריאות ואמונה על חלק מבתי החולים הממשלתיים. אלא שבמקום לתת בידי בעלי התפקיד המתאימים את הסמכות והאחריות להעמדת המידע לציבור, אלה נדחקו לשוליים ופינו מקומן להופעה התקשורתית של אייל בסון, הדובר.

יובהר כי ניהול מידע הוא מיומנות חשובה ומשמעותית בכל ארגון ובתקופת הקורונה על אחת כמה וכמה. ההבנה של הנגשת מידע גם היא מלאכת מחשבת, ואלה בוודאי לא חלק מארגז הכלים של דוברים ויחצנים. יותר מכך, המוטיבציה המרכזית של הדובר היא מטבע הדברים לשקף בצורה הטובה ביותר, ויש שיגידו המחמיאה ביותר, את פעילות המשרד וקודקודיו. בימים אלה של כשלון לאומי של צמרת משרד הבריאות בדברים הבסיסיים ביותר של ניהול מידע, אין פלא כי המתח הזה הגיע לשיאים חדשים.

לאייטם המלא באתר העין השביעית