פעילות תולעת המשפט מלווה בשלל פניות ובכלל זה איומים והתראות מעו"ד. בהתאם למדיניות, מוצגת פנייתה של עו"ד דפנה לנג. יצוין כי פנייה זו הופנתה באופן אישי לאנדי וורמס וגיא זומר להבדיל מפניות אחרות שמוענו לעמותה.
מעבר לשלל הדרישות המוכרות להסרת תיקים, בחרה דפנה לנג לערוך בדיקה מקיפה שלשיטתה מוכיחה כי יש מוסר הכפול ולפיו העמותה לא פחות משופכת דמם של אחרים, אך שומרת בקנאות ונמנעת מפרסום הליכים משפטיים הנוגעים למייסדי העמותה, גיא זומר ואנדי וורמס. מדובר בטענות שגויות, אבסורדיות ושכולן נובעות מחובבנות גדולה, שקרים והטעיות, ואין בהן קמצוץ אמת.
התיק הראשון שמיוחס לזומר, וכביכול הוסתר מאתר תולעת המשפט, הוא תיק משנת 2009 בשיטת המספור הישנה שתולעת המשפט אינה תומכת בתיקים אלה. כלומר אין בתולעת המשפט אף תיק מאותה תקופה ובמבנה מספור התיק הזה.
התיק השני שכביכול הוסתר, הוא תיק שפורסם באתר תולעת המשפט, ככל התיקים. בשל הגדרתו ע"י הנהלת בתי המשפט כתיק נזקי גוף, ובאותו אופן כמו כל תיקי נזקי גוף באתר תולעת המשפט שבו שם התובע גלוי בנט המשפט, שמו של התובע עבר חיסוי ונחסמה הגישה למסמכים (כי אלה לרוב כוללים את פרטי הצדדים האסורים בפרסום). דווקא שם המשפחה וורמס, פורסם באתר בהיותו נתבע באותו התיק.
התיק הבא שמוזכר באותה תאוריית קשר נכתב בצורה שגויה על ידי לנג, ולכן לא עלה בידה של לנג למצוא אותו. מובן כי רישום התיק בצורה נכונה מעלה כי הוא פורסם ככל תיק אחר ללא שום קשר לזהות הצדדים לתיק.
בהמשך טוענת לנג, כי עולה החשש לכאורה כי חלק מהמידע אותו קיבל זומר, התקבל תוך הטעיית בית המשפט(!). טענה זו נסמכת על מחקר שעורך זומר בנושא חיסוי ההליכים בבתי המשפט והתקבל בעקבות עתירה לבית המשפט המחוזי (שגם את שם התיק הזה כתבה לנג בשגיאת כתיב). מיותר לציין כי המידע שהתקבל בעתירה לא כלל את מספרי התיקים ולא את שמות הצדדים, ומעולם לא פורסם באתר נט המשפט או תולעת המשפט, ואין שום קשר בין טענותיה לבין אותו מידע.
אין באמור לעיל כדי לאשר או להכחיש את הזהות של מי מהצדדים בתיקים או את תוכן התיקים אלא להוכיח כי אין בדל של הטייה בדבר חיסוי ופרסום הליכים בקשר לזהות חברי העמותה.
למענה שניתן
