מאז הושק נט המשפט ועד שנת 2018, היה זה סוד גלוי, כי כל אדם באמצעות תעודת זהות של אדם מסוים יכול להיכנס לנט המשפט ולהזדהות בשמו. ההרשאות כללו עיון בכל תיק שהיה צד לו, לרבות הגשת תביעות בשמו. עדויות שהגיעו אלינו מלמדות שהפרקליטות הייתה עושה בכך שימוש ונכנסת לתיקים של נאשמים באמצעות תעודות הזהות שלהם, חברות ביטוח רבות נהגו להזדהות באמצעות תעודת זהות של הצד שכנגד, היות ולא היה ניתן להזין מספר ח.פ. פניה לרשות להגנת הפרטיות נותרה ללא מענה וכך גם תלונות להנהלת בתי המשפט.
לכן הגשנו בקשת מידע וביקשנו לקבל העתק של אירועי אבטחת המידע שאירעו בנט המשפט. על כך השיבו בהנהלת בתי המשפט כי זמן העבודה המוערך לצורך הפקת רשימה שכזו עומד על 127 שעות עבודה ולפיכך העמידו דרישת תשלום בסך 3,720 ש"ח שלא שולמה ולפיכך לא נמסר המידע.
בנוסף התבקשו רשימת ההליכים שהוגשו נגד הנהלת בתי המשפט בגין אירועי אבטחה שכאלה, ונמסרו שני הליכים בלבד. חשוב להגיד כי מדובר בתשובה שאינה אמת, וכי ידוע היטב להנהלת בתי המשפט על הליכים רבים נוספים, שהיא מצניעה מסיבותיה שלה, ונחשפו בין היתר במענה לבקשת מידע שנמסר לעו"ד בניה גולדברג ופורסם באתר מידע לעם. לכך אפשר להוסיף תביעה שבוודאי ידועה לכל עובדי הנהלת בתי המשפט בגין דליפת מסמכים תיק האונס בגין העיר, שהוגשה בשנת 2015.
במסגרת חשיפת התביעה הייצוגית במענה לבקשת המידע, יזמנו את האייטם הבא בתאגיד השידור הישראלי. כאמור לעיל, מאז האייטם נדרשה שנה שלמה עד שהואילו בהנהלת בתי המשפט לסגור את המחדל. הדברים הללו כמובן גם מנוגדים במפורש להנחיית רשם מאגרי מידע 1-2010.