קטגוריות
חדשות ממשל ומנהל תקין

גבעת חלפון אינה עונה

במסגרת פעילות תולעת המשפט התגלה אירוע אבטחה חמור בהנהלת בתי המשפט. כיוון שהנהלת בתי המשפט סירבו לראות באירוע משום אירוע אבטחה חמור כהגדרתו בחוק, דיווחנו לרשות להגנת הפרטיות את הפרטים המלאים של האירוע. אלא שברשות להגנת הפרטיות לא טרחו לטפל, לא חקרו ולא בדקו. ברקע, שורה של פוסטים ופרסומים העלו כי אין זה המקרה היחיד וכי מקרים רבים נוספים של דיווחים לרשות לא טופלו מעולם.

בעקבות זאת הגשנו תלונה לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה. שבועות לאחר הגשת התלונה, הואילו לראשונה להתייחס לפנייה מהרשות להגנת הפרטיות. לטענתם, הם לא טרחו לבדוק הודעות דוא"ל שהתקבלו בכתובת המפורסמת באתר האינטרנט שלהם לצורך דיווח על אירוע אבטחה, אלא קיבלו אך ורק טפסים שנשלחו לכתובת זו. כלומר הם אומנם פרסמו את כתובת הדוא"ל לצורך דיוווח על אירועי אבטחה אבל שכחו שצריך גם לבדוק את הדוא"ל.

עם כזאת התנהלות בקליטת הדיווחים, נשאר רק לתהות איך נראה הטיפול לגופו.

גבעת חלפון אינה עונה": הצצה לחדר החזרות בתיאטרון הבימה - וואלה! תרבות
הרשות להגנת הפרטיות, אילוסטרציה. מתוך הסרט גבעת חלפון אינה עונה שכתב וביים אסי דיין

עדכון 21/9/20: בעקבות דרישה לקבל הבהרות ממתי ועד מתי היה המצב שבו לא טופלו פניות, ומה נעשה עם פניות שלא טופלו, התקבלה תגובת הרשות שלהלן:

"בהמשך לפנייתך מיום 2.9.20 לרשות להגנת הפרטיות, מצ"ב התייחסותנו:

התיבה הייעודית לקבלת דיווחי אבטחת מידע באמצעות שליחת טופס דיווח ייעודי נפתחה בחודש יולי 2018 ונבדקה החל ממועד זה.

התקלה המוזכרת במכתבנו מיום 2.9.2020 התגלתה בחודש יוני 2020.

עם איתור התקלה אותרו דיווחים שלא נמחקו מהמערכת וטופלו בדיעבד. יחד עם זאת, יתכן שדיווחים מסוימים שנתקבלו נמחקו ללא אפשרות שחזור."

קטגוריות
חדשות חופש מידע מידע שנמסר

היומן של ראשת הרשות להגנת הפרטיות

בעקבות בקשת מידע של גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, נחשף יומנה של שלומית ווגמן, ראשת הרשות להגנת הפרטיות. פרטי היומן מעלה כי רק כרבע מפגישותיה במהלך השנה האחרונה עסקו ברשות להגנת הפרטיות. ברקע יש לציין כי לצד ניהול הרשות להגנת הפרטיות היא גם מנהלת את הרשות לאיסור הלבנת הון וטרור.

לכתבה בדה מרקר

קטגוריות
בקשת עיון חדשות מידע שנמסר

תעודת הזהות של אמי פלמור

למה לפרסם את תעודת הזהות של אמי פלמור?

אז הכל בתחיל מידיעה חדשותית לא מאד דרמטית על בקשה לקיצור הצינון של אמי פלמור. הידיעה התפרסמה באתר ניוז1 כשאת מסמך הבקשה לקיצור צינון, מוכרים לקהל הצופים בתמורה למנוי שנתי לאתר.

היות וחשבנו שמדובר במידע ציבורי מובהק, חשבנו שאין מקום לסייג אותו למי שמשלם לאתר מסחרי ויש לוודא שהוא פתוח ונגיש לכל. לשם כך, הגשנו בקשת עיון שהתבססה על מצב דברים זה ממש.

אלא, שאז, במקום פשוט להסכים לפרסום מידע שממילא נמכר למנויי ניוז1, בחרה אמי פלמור, באמצעות מייק בלס, המשנה ליועמ"ש לשעבר, לטעון שיש משום פגיעה בפרטיות בעצם פרסום תעודת הזהות (דבר שנוי במחלוקת) ובכל מקרה כי היא מבקשת שלא יתאפשר למבקשים להעתיק או לפרסם את מספר תעודת הזהות של המבקשת עם פירוט המקומות שבהם מתבקש יו"ר הוועדה לחסות את מספר תעודת הזהות.

הבקשה החריגה הזאת דרשה זמן רב שבו עסקו יו"ר הוועדה וצוות מזכירות בית המשפט המחוזי, על מנת לעבור על עשרות המסמכים בתיק ולהשחיר דף דף בהתאם להוראותיו של מייק. התוצאה היא כמובן שמספר תעודת הזהות יחד עם כתובת המגורים של מייק, מפורסמים עתה לכל אזרח.

מיותר לציין שממילא, גם מה שכביכול הושחר, הוא קריא לעין האנושית.

לכלל מסמכי התיק ניתן להיכנס לאתר מידע לעם

אז למה בכל זאת לפרסם את מספר תעודת הזהות של אמי?

קודם כל כי אנחנו מתנגדים לכל עריכה ושינוי במסמכי בית המשפט. בית המשפט הוא היחיד שמוסמך לערוך את המסמכים ואנו מאמינים שפרסום ע"י גורם פרטי חייב להיות בדיוק אבל בדיוק כמו שבית המשפט פרסם. בלי עריכות, בלי פרסום סמוי והפניות, בלי לחשוב שאנחנו יודעים יותר טוב איך לנסח את מסמכי בית המשפט. כל שינוי, עריכה או תיקון חייב להעשות על ידי בית המשפט.

הסיבה השנייה, שלצד אמי, הנהלת בתי המשפט מפרסמת את תעודות הזהות של עשרות או מאות אלפי אזרחים בלי להניד עפעף, כחלק ממדיניות סדורה שמאמינה שהאיזון בפרטיות כולל פרסום תעודת זהות. לפיכך אין שום הצדקה שמנכל"ית משרד המשפטים תהנה מזכויות יתר על פני יתר המתדיינים בישראל שתעודת הזהות שלהם מפורסמת.

הסיבה השלישית כפי שגם נטען בפני בית המשפט, שבהיותה מנכ"לית משרד המשפטים תעודת הזהות שלה ממילא כבר כנראה פורסמה, ובאמת לאחר קבלת המסמכים הנושא נבדק ונמצא שלא אחר מאשר משרד המשפטים שבראשו עמדה אמי, בפרסומי הרשומות פרסם את תעודת הזהות שלה. מידע זה כמובן גם פורסם על ידי מאגרים מסחריים שונים ואלה כמובן גם אפשרו למנוע החיפוש של גוגל לקטלג את מספר תעודת הזהות באין מפרע.

הסיבה האחרונה היא שאמי, צריכה לקחת אחריות על שני גופים במדינת ישראל שיש להם אחריות כבדה להזניית הזכות לפרטיות. הגוף הראשון והמוכר זו הנהלת בתי המשפט, שכאמור מפרסמת מידע רגיש ואישי כתפיסת עולם ובדומה גם מפורסמים מספרי תעודות זהות בהיקפים גדולים. הגוף השני זו הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים. הרשות הייתה אמורה לפעול להסדרה ולפיקוח אך היא בוחרת שלא לעסוק בהנהלת בתי המשפט, ואף כשיש אירוע אבטחה, הרשות מעלימה עין. ברור שלאמי הייתה השפעה ויכולת לשנות את התנהלות שני הגופים, אך היא לא פעלה כך, והתוצאות הן מחיר שמשלמים כלל אזרחי המדינה וימשיכו לשלם ולפיכך אין כל סיבה שאמי תזכה לפריוולגיות שלא ניתנות ליתר האנשים.