נייר עמדה של איגוד האינטרנט במסגרת הקול הקורא של משרד המשפטים לתיקון חוק התובענות הייצוגיות, המבקש להוסיף לתוספת לחוק את העילה של פגיעה בפרטיות. יש לציין כי גם כיום, במסגרת יחסי עוסק לקוח לפי פרט 1 לתוספת השנייה מוגשות תובענות ייצוגיות גם בעילות של פגיעה בפרטיות.
זמן טוב להסביר מהי התוספת ומה משמעות הוספת פריטים בה. כברירת מחדל תביעה לפיצוי היא בגין נזק שנגרם לתובע. חוק תובענות ייצוגיות נועד להתמודד עם נזק לקבוצה גדולה, שלפעמים לא מייצר מספיק מוטיבציה לכל פרט לתבוע, ולכן מאפשר לאחד או יותר מתוך קבוצה לתבוע בשם הקבוצה כולה. חלק ממנגנוני האיזון והריסון של החוק, נקבע בסעיף 3 לחוק התובענות הייצוגיות וקובע "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". כלומר כברירת מחדל לא ניתן לתבוע תביעה ייצוגית אלא אם היא נקבעה בחוק מפורש, ובעיקר בתוספת השנייה.
התוספת השנייה היא רשימת מקרים ונסיבות שבהן ניתן לתבוע, חלקן לפי מערכת היחסים בין התובע לנתבע וחלקם לפי העילה המשפטית. הפרט הראשון לתוספת מתייחס למערכת היחסים וקובע כי ניתן לתבוע תביעה ייצוגית במקרה של לקוח נגד עוסק. חשוב להבהיר שהפרט לא מחייב שהעילה המשפטית תהיה דווקא לפי חוק הגנת הצרכן. פרט נוסף שהפך מאד פופולארי בתקופה האחרונה הוא פרט 9 לתוספת השנייה שעניינו תביעות לפי לפי פרקים ד׳, ה׳ או ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הסיבה לפופולאריות הגוברת היא שתביעות אלה כמו תביעות נוספות בחוק, נהנהות מפטור מאגרת בית משפט (שעלותה אלפי שקלים).
עמותת התמנון פועלת להנגיש את המידע הציבורי, ונעזרת בין היתר בחופש המידע. לפיכך אך טבעי עיסוקנו בעתירות חופש מידע, מעצם היזום שלהן דרך המעקב הרוחבי אחריהן. לכן, הקמנו לוח מחוונים יעודי שמאפשר בזמן אמת לעקוב אחרי ההליכים המגוונים שמתנהלים בבתי המשפט בישראל בנושאי חופש מידע.
טבלה מעובדת של הנתונים אפשר למצוא כאן. זמן טוב להזכיר כמו בכל עיבוד של נתונים, שתמיד יכולות להיות טעויות. מצאתם/ן טעות, נשמח שתעדכנו אותנו, נברר ונתקן.
באמצעות לוח המחוונים אפשר לראות את התפלגות תיקי חופש המידע בין המחוזות השונים. את העליה הגדולה במספר עתירות חופש המידע נגד רשויות מקומיות בשנים האחרונות. גם תמונת מצב של ארגונים גדולים ופעילים בחופש המידע ניתן למצוא. אם רמת בית המשפט לא ממצה, כמובן המידע זמין גם ברמת שופט.
עוד מידע על הפעילות המשפטית של העמותה אפשר למצוא פה
שמחים לסייע לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרת דוח הוראת מדעי הנתונים בתחומי המשפט.
במסגרת הפרק על תחום המשפט, התבקשנו לסייע וכמובן תרמנו כמיטב יכולתנו על בסיס הכרותנו הרחבה עם הנתונים הקיימים, הזמינים ושאינם זמינים בתחומי המשפט והאכיפה.
להלן קטע מתוך המלצות בתחומים משיקים
"
נתונים על הליכים משפטיים הם תחום פורה למחקרים עשירים בנתונים, והם גם בעלי ערך רב עבור החברה האזרחית בישראל, באשר הם עשויים להצביע על אפשרויות לשיפור המערכת וייעולה ולמניעת עוולות וכן על כיווני פיתוח חדשים. חוקרים רבים בתחום מדע המשפט משתמשים בגישות אמפיריות, דהיינו מחקרי משפט מבוססי-נתונים. עבור סטודנטים למשפטים מדובר באוצר בלום של חומר גלם לצורך המשימות במדעי הנתונים שיידרשו להן לפי הדוח הנוכחי. זהו חומר רגיש בכל הנוגע לשמירה על פרטיות האזרחים, ולכן יש לחדד את נושא הפרטיות בקורס של מדעי הנתונים בתחום המשפט ולהטמיע נורמות אתיות עם התרגול. מנגד, כיוון שרוב ההליכים המשפטיים הם פומביים על פי חוק, יש לעודד את חופש המידע גם בתחום זה. לשם כך יש צורך בכמות רבה של מטא-דאטה על הליכים משפטיים. המאגרים הרלוונטיים לזה הם, ראשית כול, פסקי הדין וההליכים של בתי המשפט ובתי הדין השונים, ולצידם המערכת של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, פרקליטות המדינה וכדומה. הצלבת נתונים ממקורות שונים – גם אם חלקם פומבי – עלולה להפוך נתונים תמימים ומותממים למידע רגיש ומזוהה. שיטות סטטיסטיות וטכנולוגיות שונות להתממת נתונים, בהקפדה על אבטחת מידע, ויישום והטמעה של כללים ברורים למי שנחשפים למידע – עשויים לצמצם את הסכנות שבעיבוד מידע אישי. מומלץ לבחון את הסוגיה באמצעות ועדות האתיקה המוסדיות.
מדינת ישראל מעמידה לרשות הציבור בלא הגבלה פסקי דין ומידע ראשוני על ההליכים שמהם ניתן לחלץ מטא-דאטה, אולם כיום המדינה אינה מציעה רשמית גישה למטא-דאטה שיש להניח שנוצר אצלה. הנושא רגיש, ורשויות החוק נותנות דעתן עליו בשנים האחרונות. יש מחלוקת גוברת באשר למידה שבה רצוי להנגיש מידע זה בשל עקרונות פומביות הדיון וחופש המידע מחד, והזכות לפרטיות מאידך. מידע על הליכים פליליים ועל החלטות בהליכים כאלו ניתן לקבל כיום גם מכוח "תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי תשמ"ו ,")1986 כשמדובר במידע על המרשם הפלילי, או באמצעות בקשות לחופש מידע.
שתי יוזמות להנגשת מידע בולטות בתחום זה. אין מדובר ביוזמות ממלכתיות אלא במאגרים המשתמשים בנתונים פתוחים ורשמיים בדרך חוקית. יוזמה ראשונה היא ,The Israel Supreme Court Database הפועל בחסותה של האוניברסיטה העברית בירושלים. כלי חשוב נוסף הוא תולעת המשפט, יוזמה עצמאית ופרטית של פלטפורמה להנגשת מידע שנאסף ממערכות מידע ממשלתיות.
"
תודות בתחום נתוני המשפט לפרופ' אורן גזל-אייל, פרופ' מיכאל בירנהק ולעמותת התמנון
נציין כי להתרשמותנו בחלק ניכר מהמידע המדובר חסמים של איזון אינטרסים וזכויות דוגמת הזכות לפרטיות אינן החסם המשמעותי אם בכלל. החסם המשמעותי הוא רמת אורינות דיגיטלית נמוכה בקרב הגופים הציבוריים בכלל והאמונים על המאגרים והפקת הנתונים מהם. במקרים רבים, חוסר היכולת הטכנית לתחקר את המאגר היא שמונעת את פתיחתו והגישה הציבורית אליו ולא אלמנטים אחרים.
קול קורא: הזמנה לקבלת הערות מהציבור בנושא תיקונים בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006
קול קורא שמפרסם משרד המשפטים לקבלת הערות הציבור בנושא תיקון חוק תובענות ייצוגיות.
לצורך ביסוס עמדה וניתוח המצב הקיים תוכלו להעזר בלוח המחוונים של עמותת התמנון במרכז מידע על אלפי תובענות ייצוגיות שנאספו מאתר בתי המשפט. לצד זאת, תייגנו באופן ידני ועצמאי מאות תובענות ייצוגיות מהשנה האחרונה בהתאם לפרמטרים שונים המתייחסים לאופן סיום ההליך ובכלל זה סוג ההחלטה, הפיצוי שניתן לציבור והתגמול שניתן לתובע המייצג לבאי כוחו.
לוח המחוונים מבוסס על איסוף מידע מתמשך ועקבי על כלל ההליכים מסוג תובענה ייצוגית באתר נט המשפט, שנפתחו או נסגרו בשבועיים החולפים, באמצעות פרויקט תולעת המשפט.
סטטיסטיקות של התמשכות ההליכים לפי בית משפט או סוג עניין
כמה יצא?
כמה כסף קיבל הציבור, התובע ועורך הדין לפי פרמטרים מגוונים
שחקנים חוזרים
מבט על התחומים והשחקנים החוזרים בהם
נציין כי בלחיצה על כפתור ימני בעכבר, ניתן להוריד מקומית כל טבלת נתונים עליה מבוסס כל אחד מהגרפים. בנוסף, בקרוב נפרסם טבלה מרוכזת ובה כל הנתונים הגולמיים, הן כאלה שנאספו בצורה ממוכנת באמצעות פרויקט תולעת המשפט והן באמצעות קטלוג ידני שמתבצע על תיקים שתם הדיון בהם.
אנו מודים לירדן עידן, בוגרת תואר ראשון במשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, אשר סייעה באיסוף הנתונים ותכלולם.
חוות דעת שכתבה הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר בעניין הפעלת אתר www.ad.co.il על רקע תביעה שהוגשה בטענה לפגיעה בפרטיות. אתר ad.co.il הוא אתר מסחרי הפועל לכוונת רווח ומפרסם באופן עצמאי מידע שפורסם באתרים אחרים למכירות יד שנייה דוגמת אתר יד2. גם במקרים שבהם הוסר התוכן מהאתר המקורי, ממשיך אתר ad.co.il לפרסם את המידע לשם השאת רווחים. בכך למעשה נשללת ממושאי המידע כל אפשרות לשלוט בפרסום, כאשר מדובר בפרסום מסחרי שפרסומו אינו מעוגן בחובה שבדין.
במסגרת פעילות עמותת התמנון – מידע ציבורי לכל (ע"ר) הוחלט על פיתוח לוח מחוונים בתחום התובענות הייצוגיות. לוח המחוונים מיועד לספק תמונת מצב לכלל הגורמים העוסקים או בעלי עניין בתחום התובענות הייצוגיות, החל מגורמים רגולטוריים, דרך גורמים מחקריים ועד כמובן לציבור הרחב, בצד העסקי או הצרכני. הכל במטרה לייצר תשתית נתונים שתאפשר שיח מבוסס ומדויק יותר, וקבלת החלטות מושכלת ומבוססת נתונים.
בקצרה
לוח המחוונים מבוסס על איסוף מידע מתמשך ועקבי על כלל ההליכים מסוג תובענה ייצוגית באתר נט המשפט, שנפתחו או נסגרו בשבועיים החולפים, באמצעות פרויקט תולעת המשפט. בנוסף, צוות משפטי שיבחן את המידע המתעדכן, יוסיף עליו פרטים ומאפיינים באמצעות קטלוג ותיוג ידני ויטייב את המאפיינים הקיימים. לוח המחוונים מיועד להיות פומבי ונגיש לכל, אך כמובן שקיימת שאיפה להתאים את התכנים שיוצגו בו ואת אופן הצגתם לביקוש, לצרכים ולתועלות מצד הגורמים השונים שיביעו עניין בכך. לפיכך, מוצגת גרסה ראשונית של לוח המחוונים, ואנו נשמח לשמוע הערות, עצות, המלצות והסתייגויות.
ראשית יאמר כי לוח המחוונים כולל שורה של מסננים שמאפשרים לכל אחד להתמקד בפרמטרים הרלוונטיים לו. בין מאפיינים אלו נמצאים כמובן מאפייני תקופת הזמן הרלוונטית, תחום התובענה ועוד.
לוח המחוונים צפוי להתבסס על 4 מסכים עיקריים ואלו הם:
תמונת מצב היסטורית: תמונת מצב על תחום התובענות הייצוגיות החל משנת 2010 ועד היום.
פתיחה – מד דופק: תמונת מצב מתעדכנת של ההליכים החדשים שנפתחו במהלך 30 הימים האחרונים
סגירה – מד דופק: תמונת מצב מתעדכנת של ההליכים שנסגרו במהלך 30 הימים האחרונים
ניתוח עומק: הכוונה לספק ניתוחים ממוקדים על בסיס המאגר הקיים. כרגע ניתן לצפות בניתוח משך הזמן לתובענה ייצוגית על פי מאפיינים שונים ובנוסף, ניתוח של סכומים ממוצעים שנפסקו כפיצוי לציבור הרחב, גמול לתובע המייצג ושכר טרחת עו"ד. בנוסף ניתוח היחס שבין הפיצוי לציבור הרחב לבין הגמול לתובע הייצוגי ושכ"ט. יצויין כי כרגע מדובר במידע מדגמי בלבד, וברגע שפעילות המערכת תחל, יהיה מידע מקיף יותר.
מה קורה ברקע?
המערכת מבוססת על 3 רכיבים מרכזיים:
מערכת מתקדמת של איסוף מידע פומבי המכונה "תולעת המשפט" שאוספת באופן אוטומטי וממוכן את המידע הפומבי בנט המשפט, מסדרת ומנגישה אותו. כלל המידע הפומבי שנאסף מוצג באתר "תולעת המשפט" לרווחת הציבור ללא פרסומות או חומות תשלום. בנוסף, לטובת הפרויקט הנוכחי, המערכת תפעל במתכונת אינטנסיבית שתדרוש עדכון המידע הרלוונטי בתדירות של אחת לשבועיים תוך טיוב ממוכן של המידע על בסיס מידע משלים.
מערך אנושי שיעבור באופן שוטף על המידע שנאסף, ויקטלג פרמטרים שונים באופן ידני. בין הפרמטרים שיקוטלגו:
קטגוריית הנתבע
תחום התביעה
סוג ההחלטה (פשרה, הסתלקות, קבלה, דחייה)
סוג וסכום הפיצוי לקבוצה
גמול לתובע המייצג
שכר טרחת עו"ד
הוצאות משפט
האם ההליך הסתיים לאחר אישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית
האם היועמ"ש הגיש עמדתו בתיק
לוח מחוונים להנגשת המידע לציבור הרחב בצורה פשוטה וברורה לצד פתיחה של המידע הגולמי בטבלה ו-API (ממשק נתונים).
דוגמאות לשימושים
אפשר ללמוד על השפעת שינוי משטר האגרות על תובענות ייצוגיות הן לגבי מספר התובענות שהוגשו והן לגבי תמהיל התובענות (תחום הנגישות פטור מאגרה יש לציין).
בעלי עניין בהליכים, אזרחים שסבורים שנפגעו או גורמים מטעם היועץ המשפטי לממשלה, יכולים לעקוב בממשק נוח ופשוט אחר ההליכים החדשים שנפתחו, לזהות את ההליך בשלב ראשוני ביותר ולבחון אותו בהקשרים הרלוונטים להם.
ניתן ללמוד מתמונת המצב על סגירת התיקים על אודות מגמות של פסיקה, ופיצוי.
הערות, עצות, המלצות והסתייגויות ניתן לשלוח עד ליום 15/12/20 לכתובת zomer@octopus.org.il
תצוגת תיקים שנפתחו לאחרונהתצוגת תיקים שנסגרו לאחרונה
בשנים האחרונות עוסק פעיל חופש המידע גיא זומר בהנגשה של מידע ציבורי – כלומר חשיפתו של מידע שלתפישתו שייך לכולם. הזיקה לתחום נולדה מתחקיר שערך ב־2013 על רמי לוי, בעקבות עניין אישי בתיקי הולילנד. העיסוק בנושא חשף בפני זומר, בעל תואר ראשון במשפטים, את הפוטנציאל והערך של מידע ציבורי מונגש ועל כן בחר לעבוד ביחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. ביחידה טיפל בתלונות של אזרחים שביקשו מידע ולא קיבלו אותו. לאחר כשנתיים בתפקיד עזב כדי לעשות את אותו הדבר – באופן עצמאי.
הפעילות הראשונה שלו התמקדה בשתי עתירות: האחת נגד לשכת הפרסום הממשלתית, בדרישה לחשוף את הוצאות הפרסום של מדינת ישראל. כך התגלה כי עשרות מיליוני שקלים מועברים לתאגידים בינלאומיים כמו גוגל ופייסבוק במקום לכלי תקשורת מקומיים; השנייה נגד לשכת עורכי הדין, בדרישה לחשוף את יומנו של ראש הלשכה לשעבר, אפי נוה, ואת הדו"חות הכספיים של הלשכה. מהיומן של נוה עלה כי היה מעורב במינוי שופטים בתקופה שלא היה חבר הוועדה למינוי שופטים, מה שבהמשך היה לחלק מהחשד ל"מין תמורת מינוי", לכאורה. במקביל לעתירות שהגיש באופן עצמאי, החל זומר לעבוד בתנועה לחופש המידע.
בהמשך הקים זומר עם אנדי וורמס את עמותת התמנון העוסקת בהנגשת מידע ציבורי. השניים יוזמים הליכים משפטיים להנגשת מידע ומפתחים כלים טכנולוגיים לאיסוף ותיוג מידע ציבורי. הפרויקט המרכזי של העמותה, "תולעת המשפט", פתח כ־6 מיליון תיקים משפטיים שהתנהלו בישראל מאז 2010. העמותה מפעילה גם את אתר "מידע לעם" יחד עם עמותת הצלחה, התנועה לחופש המידע ואחרים – פורטל שמנגיש מידע שהתקבל בארגונים.
בעקבות מאמציו נחשפו בעיות עומק בנושא שקיפות ופומביות ההליכים המשפטיים. תיקים רבים שהיו אמורים להיות גלויים לציבור אינם נגישים במנועי חיפוש משפטיים. בזכות פעילות משותפת עם הצלחה והתנועה לחופש המידע בתי המשפט החלו בימים אלה בפרסום היקף גדול של החלטות שעד כה לא פורסמו.
