בית המשפט בתל אביב בהתייחסות ראשונה, המוכרת לנו, לפרסום פקודות שחרור. בית המשפט מצד אחד אומר שהפרסום עלול לפגוע והוא אף לא נדרש או מחוייב מעקרון פומביות הדיון ולצד זאת גם מבהיר שאין כל מניעה חוקית לפרסם מידע זה.
אז מהי פקודת שחרור? פקודת שחרור היא מסמך שכיח בתיקי מעצר הבנוי כמעין טופס להבדיל מהחלטה שיפוטית מקובלת, הכולל את הפרטים האישיים של העצור ולצד זאת פרטים נוספים על אודות שחרורו ובכלל זה שמות ערבים וכדומה. אף שלדברי השו' אין פרסום זה נדרש או מתחייב, מדיניות הנהלת בתי המשפט כוללת פרסום פקודות השחרור, ובהתאם, אלה גם מתפרסמות באתר תולעת המשפט.
אנו חושבים שהנושא ראוי להסדרה רוחבית מסודרת ויזומה ולא מענה פרטני במסגרת סמכויות השופט לפי חוק בתי המשפט. מדיניות פומביות הדיון ולמעשה מדיניות הפרסום באתר נט המשפט חייבת להיות גלויה וידועה לכל ולאחר שתתפרסם יהיה זה כמובן גם ראוי לקיים שיח ציבורי ומקצועי בדבר האיזונים השונים. בפועל, במקום זאת, המדיניות מוסתרת ולא ידועה, ואף חברי ועדת אנגלרד שדנים בסוגיית פומביות הדיון בעשור האחרון לא מודעים כלל למדיניות זו.
פקודת השחרור המפורסמת באינטרנט, תוסר מאחר והיא מכילה פרטים אישיים רבים, ורגישים של המבקש בדמות מספר ת"ז שלו, תאריך הלידה שלו וכתובתו. פרטים אלה אינם נדרשים או מחויבים בהתאם לעקרון פומביות הדיון, הגם שאין מניעה חוקית לפרסמם אלא שפרסום כלל הפרטים באופן שנעשה עלול להביא לשימוש לרעה בפרטי המבקש ולפגוע בפרטיותו יתר על הנדרש.
כב' השו' כריסטינה חילו-אסעד
