קטגוריות
ממשל ומנהל תקין משפט עדכונים במרחב

על האיזון בין חופש המידע ופרטיות

בעקבות הכרעת בית המשפט העליון כי על משרד ראש הממשלה למסור לרביב דרוקר את רשימת השיחות שקיים עם אדלסון ורגב, הגיש נתניהו בקשה לבית המשפט העליון לקיום דיון נוסף, תיאורטי בלבד (שכן המידע ממילא כבר נמסר). הדרמה הגדולה לא הגיעה דווקא מנתניהו אלא מפרקליטות המדינה שביקשו להנחיל עמדה חדשה שסתרה את הפרקטיקה שנהגו בה 20 שנים בחופש מידע. אם עד כה, כמו יתר הסייגים בחוק חופש המידע, תמיד נערך איזון, הרי שלשיטת פרקליטות המדינה, לפתע, הוחלט כי בנושא הפרטיות לא יהיה איזון וכל בקשה שתעורר מתח שכזה, תענה בסירוב שאותו ניתן יהיה לתקוף רק בבית המשפט.

על עמדת המדינה החריגה, ניתן לקרוא בעין השביעית

כלומר גם אם מדובר במידע שכולם מסכימים, לרבות הממונה על חופש המידע, שבאיזון שבין פרטיות וחופש המידע חופש המידע גובר, לא ניתן יהיה למסור את המידע אלא באמצעות עתירה לבית המשפט שידרש למעשה לקבל ולהסכים לעמדות כל הצדדים ומבלי שיש כל מחלוקת. די לחשוב על יומנים, הסדרי ניגוד עניניים, יועצים שונים שסיפקו שירות לרשות, כל מידע בנושאים שכאלה, לגישת היועמ"ש, תחייב הגשת עתירה מינהלית גם במצבים שאין כל מחלוקת שהאיזון מטה את הכף לעבר המסירה. עוד ראוי להזכיר בהקשר זה, שעתירה לבית המשפט עולה כ-2,000 ש"ח אגרה ובנוסף דורשת ידע משפטי שאין למרבית הציבור. לפיכך, עולם שלם של מידע ציבורי שעד היום היה יכול להמסר בתשלום של 20 שקלים והמתנה של שבועות בודדים, יהפוך למידע שהדרך לקבל אותו תעבור דרך שכירת שירותים משפטיים, תשלום אגרה של 2,000 ש"ח ומסגרת זמינה גמישה שיכולה בקלות להתארך במשך שנים.

בעקבות זאת, הגישה התנועה לחופש המידע בקשה להצטרף במעמד של ידיד בית משפט, תוך סקירה מקיפה של האיזונים, הן ברמת ההיסטוריה הפסיקתית והן ברמת נוסח החוק וכוונת המחוקק.

לקריאת העמדה באתר התנועה לחופש המידע

סוף של הליך, שעם תחילת הדיון בתיק, נדרש נתניהו להסביר את הפער בין הטענה שבבסיס הדיון הנוסף ולפיה שיחותיו עם רגב ואדלסון היו במסגרת ענייניו הפרטיים לבין פוסט שפרסם רגע לפני שמסר את המידע שהתבקש ובו טען כי השיחות היו שיחות מקובלות שבין איש ציבור לבין גורמי תקשורת. על הפער זה לא ניתן תשובה ולפיכך המליץ בית המשפט לנתניהו למחוק את בקשתו לדיון נוסף ובכך הסתיים הסיפור בבחינת תם ולא נשלם.

לסקירת סוף הסיפור באתר דה מרקר

את נתניהו ייצג עו"ד עמית חדד

את דרוקר ייצג עו"ד יונתן ברמן

את עמדת התנועה לחופש המידע כתבה עו"ד איה מרקביץ' וייצגה עו"ד יערה וינקלר שליט

קטגוריות
בקשת עיון חדשות משפט תולעת המשפט

תיק נתניהו – הגרסה השקופה

קשה לחשוב על תיק דומיננטי, משמעותי ובעל חשיבות ציבורית יותר מאשר תיק נתניהו או בשמו המלא ת"פ 67104-01-20 : מדינת ישראל נ' נתניהו ואח'. הסיקור המקיף של התיק חשף והעצים את הפער בזכות למידע שבין עיתונאים לבין יתר הציבור, והלכה למעשה, אף שמדובר בסיקור שעיקרו מידע ציבורי, לציבור אין גישה למידע עצמו. טרמה לכך והעצימה תופעה זו, הנהלת בתי המשפט שבחרה לאפשר את הצפיה בדיונים לקומץ עיתונאים בלבד ואינה מאפשרת שידור הדיונים שבתיק לכלל הציבור.

לכן, וכחלק מתפיסה שהמידע הציבורי של הציבור וכחלק מתפיסה שיש לקדם הנגשה של מידע ולצמצם את פערי המידע שבין הגופים הציבוריים לבין הציבור, הוקם אתר משפט-נתניהו.קום. האתר הוא יוזמה משותפת יחד עם גוף התקשרות העין השביעית כאשר העין השביעית מתוקף תפקידים התקשורתי מסקרים את התיק ולצד זאת, ככל שהם סבורים כי יש עניין ציבורי במסמכי התיק, הם מאפשרים את הצגת התוכן באתר משפט נתניהו.

האתר הושק ביום 24/5/20 וביום 28/7/20 השיקה פרקליטות המדינה אתר דומה, מקיף ומסודר המנגיש לציבור חלקים נרחבים ממסמכי התיק, חלקים שהנהלת בתי המשפט לא הסכימה לחשוף.

אתר תיקי האלפים מטעם פרקליטות המדינה

בעקבות בקשה לעיין בכלל ההחלטות שבתיק שהוגשה על ידי יוסף צרניק וסורבה על ידי הרכב השופטים בתיק נתניהו, הוגשה בקשה להגשת ערעור לבית המשפט העליון.

רע"א 4421-20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואלוביץ'

פס"ד התקבל ביום 21/8/20 וקבע כי יש להתיר למערער את העיון בכלל ההחלטות בפתקית ללא שום הבחנה בין אם מדובר בהחלטות טכניות או לא.

לפס"ד באתר האינטרנט של בית המשפט העליון

עדכון 22/9/20: על רקע פס"ד בבית המשפט העליון, נמסרה רשימת ההחלטות בפתקית שניתנו בהליך.

רשימת ההחלטות