מתוך האייטם:
השופטת אלון התירה לפרסם את ההחלטה שבמוקד הדיון, אך הוסיפה גם כמה אמירות עקרוניות. "פרסום החלטות ופסקי דין חיוני לתפקודה התקין של מערכת המשפט ולהצלחתה, וראוי שכל פסקי הדין יפורסמו ויהיו נגישים לציבור, תוך איזון ושמירת אינטרסים העומדים מנגד", כתבה השופטת. לדבריה איזון ראוי יהיה לפרסם את כל פסקי הדין בבתי המשפט לענייני משפחה, תוך מחיקת כל פרט מזהה, גם כללי, לגבי הצדדים לתיק.
"פרסום החלטות ופסקי דין בדיני משפחה הינו עניין חשוב כשלעצמו, וזאת ללא כל תלות וקשר מחייב בחשיבותה המשפטית או הציבורית של ההחלטה או פסק הדין", כתבה השופטת. "הידע המשפטי המתהווה בפסיקותיו של בתי המשפט, הינו ידע חברתי כללי ולא של מאן דה הוא פרטי… ככל שגוף הידע המונגש לציבור ולסוכני המשפט יהיה רחב יותר, כך תתקבלנה תמונה מציאותית ונכונה יותר לגבי המצב המשפטי הקיים בישראל. עיקרון פרסום הדיון באופן רחב ומלא מאפשר את פיתוח המשפט, המותנה בביקורת אקדמאית מקצועית, המסוגלת לנתח את הפסיקה, להצביע על כשליה, חוזקותיה ותוצאותיה, ביקורת שיש בה כדי לשמש תמריץ לשינוי חקיקה ולשינויי מדיניות, שינוי קביעת הלכות משפטיות קיימות, וקביעת הלכות משפטיות חדשות". יש שופטת בחיפה. עכשיו רק צריך לקוות שישמעו אותה בירושלים.
יש לזכור כי אף שהחלטות רבות ראויות בפרסום, ולמעשה אף שהחלטות רבות מותרות בפרסום, הנהלת בתי המשפט חוסה באופן שיטתי היקף גדול של תיקים, לפעמים ללא כל סמכות או היגיון, וגם בתיק זה, אף שההחלטה כביכול הותרה בפרסום, היא כלל לא זמינה או מוצגת באתר נט המשפט המאגד את פעילות בתי המשפט, אלא באתר דוברות בתי המשפט. לתפיסת הנהלת בתי המשפט, כך עולה, פרסום החלטות הוא עניין עיתונאי, לעשות כותרת ולהמשיך ולא חלילה חלק מעקרון פומביות הדיון והגישה למידע.
