נייר עמדה של איגוד האינטרנט במסגרת הקול הקורא של משרד המשפטים לתיקון חוק התובענות הייצוגיות, המבקש להוסיף לתוספת לחוק את העילה של פגיעה בפרטיות. יש לציין כי גם כיום, במסגרת יחסי עוסק לקוח לפי פרט 1 לתוספת השנייה מוגשות תובענות ייצוגיות גם בעילות של פגיעה בפרטיות.
לנייר העמדה המלא
בנוסף, תוכלו למצוא את נייר העמדה גם באתר איגוד האינטרנט כמובן
זמן טוב להסביר מהי התוספת ומה משמעות הוספת פריטים בה. כברירת מחדל תביעה לפיצוי היא בגין נזק שנגרם לתובע. חוק תובענות ייצוגיות נועד להתמודד עם נזק לקבוצה גדולה, שלפעמים לא מייצר מספיק מוטיבציה לכל פרט לתבוע, ולכן מאפשר לאחד או יותר מתוך קבוצה לתבוע בשם הקבוצה כולה. חלק ממנגנוני האיזון והריסון של החוק, נקבע בסעיף 3 לחוק התובענות הייצוגיות וקובע "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית". כלומר כברירת מחדל לא ניתן לתבוע תביעה ייצוגית אלא אם היא נקבעה בחוק מפורש, ובעיקר בתוספת השנייה.
התוספת השנייה היא רשימת מקרים ונסיבות שבהן ניתן לתבוע, חלקן לפי מערכת היחסים בין התובע לנתבע וחלקם לפי העילה המשפטית. הפרט הראשון לתוספת מתייחס למערכת היחסים וקובע כי ניתן לתבוע תביעה ייצוגית במקרה של לקוח נגד עוסק. חשוב להבהיר שהפרט לא מחייב שהעילה המשפטית תהיה דווקא לפי חוק הגנת הצרכן. פרט נוסף שהפך מאד פופולארי בתקופה האחרונה הוא פרט 9 לתוספת השנייה שעניינו תביעות לפי לפי פרקים ד׳, ה׳ או ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הסיבה לפופולאריות הגוברת היא שתביעות אלה כמו תביעות נוספות בחוק, נהנהות מפטור מאגרת בית משפט (שעלותה אלפי שקלים).
