בקשה לחסות הליך פלילי שהסתיים בזיכוי נענתה באופן חלקי על ידי הערכאה הדיונית, בידי השו' שאול אבינור. אבינור לא קיבל את הבקשה לחסות את זהות הנאשמת (שזוכתה) בשל כך שהמקרה לא נכנס לחריגים הקבועים בסעיף 70 לחוק. בנוסף, התייחס השופט לשיהוי בין מועד הכרעת הדין ומועד הבקשה (חצי שנה). לבסוף, קבע השופט כי ככל שמדובר בחיסוי של מסמכים ספציפיים, שלא ידע להגיד כלל מה מקורם וכיצד פורסמו באתר תולעת המשפט (יובהר כי מדובר במסמכים שפורסמו באופן פומבי בנט המשפט), הרי שאלה חסויים בשל התוכן המופיע בהם.
על החלטה זו הוגש ערעור שנשמע בפני השו' ציון קאפח. קאפח קיבל את הערעור והורה בסופו של דבר לחסות את שמה של הנאשמת (וכאן מערערת) וכל פרט מזהה. קאפח דחה את טענת השיהוי, והתייחס בהרחבה לעצם הזיכוי בהקשר של איזון מול עקרון פומביות הדיון.
הערת מערכת
יובהר כי אף שבית המשפט לא אסר את פרסום ההחלטות ופסק הדין, אלא רק את הפרטים המזהים של הנאשמת, בפועל, גם התיק הדיוני וגם תיק הערעור חסויים לחלוטין בנט המשפט.
