עיקר:
הערעור הוגש כנגד פסיקת בית המשפט המחוזי (עת"מ 29791-03-17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע בהנהלת בתי המשפט) שדחה עתירה לקבלת תכתובות ומסמכים של "ועדת השתיים", ועדה וולונטרית המייעצת לנשיאת בית המשפט העלון בנושא קידום שופטים. בית המחוזי המחוזי דחה את העתירה בטענה כי חוק חופש המידע לא חל על הוועדה. בית המשפט העליון הפך קביעה זו וקבע כי במקרה זה, המידע מצוי בהנהלת בתי המשפט שהיא רשות על פי חוק, ולפיכך החוק חל גם על תוצרי הוועדה. עם זאת בית המשפט הורה שלא למסור את המידע המבוקש מטעמים של פגיעה בפרטיות ומסמכים פנימיים.
ציטוט נבחר:
שימוש במבחן מהותי
14. במקרה חריג אחד, בעניין האגודה לזכויות האזרח, ולאחר ששיוכו של המידע הוכרע על בסיס המבחן הטכני, הוסיף בית משפט זה ובחן אם נכון לשייך את המידע לרשות שבידיה הוא מצוי בפועל גם על פי מבחן מהותי. באותו מקרה נטען כי המידע שנוצר בידי משרד ראש הממשלה הועבר לידי שירות הביטחון הכללי – שחוק חופש המידע לא חל עליו. על רקע טענה זו, ולאחר שקבע כי יש לראות במידע ככזה השייך לשב"כ משום שהוא מצוי בידיו, הוסיף בית המשפט ובחן אם המידע תואם ל"אופיו ולתכליתו" של הגוף ומצא להשיב על כך בחיוב. משכך, נדחתה הטענה שלפיה המידע הועבר לשב"כ כדי "לחמוק" מהוראות חוק חופש המידע (שם, פסקה 14).
במקרה דנא, אין חולק כי המידע המבוקש מצוי בהנהלת בתי המשפט שהיא "רשות ציבורית" על פי החוק, וממילא אין ולא יכולה להיות טענה שהמידע הועבר אליה כדי לחמוק מהוראות החוק, כבעניין האגודה לזכויות האזרח. המידע המבוקש חוסה אפוא תחת חוק חופש המידע. למעלה מן הצורך יוער כי אף אם היה נקבע כי החוק לא חל על המידע המבוקש, היה על המשיבה ליתן את הדעת "לעקרונות שהותוו בפסיקה ועוגנו באותו חוק בדבר זכותו של הציבור לקבל מידע על פעילותם של גופים ציבוריים" (עניין הוועדה לבחירת שופטים, פסקה 6).
