קטגוריות
חדשות חינוך מדיניות וקשרי ממשל עדכונים במרחב

דוח מדעי הנתונים

שמחים לסייע לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים במסגרת דוח הוראת מדעי הנתונים בתחומי המשפט.

במסגרת הפרק על תחום המשפט, התבקשנו לסייע וכמובן תרמנו כמיטב יכולתנו על בסיס הכרותנו הרחבה עם הנתונים הקיימים, הזמינים ושאינם זמינים בתחומי המשפט והאכיפה.

להלן קטע מתוך המלצות בתחומים משיקים

"

נתונים על הליכים משפטיים הם תחום פורה למחקרים עשירים בנתונים, והם גם בעלי ערך רב עבור החברה האזרחית בישראל, באשר הם עשויים להצביע על אפשרויות לשיפור המערכת וייעולה ולמניעת עוולות וכן על כיווני פיתוח חדשים. חוקרים רבים בתחום מדע המשפט משתמשים בגישות אמפיריות, דהיינו מחקרי משפט מבוססי-נתונים. עבור סטודנטים למשפטים מדובר באוצר בלום של חומר גלם לצורך המשימות במדעי הנתונים שיידרשו להן לפי הדוח הנוכחי. זהו חומר רגיש בכל הנוגע לשמירה על פרטיות האזרחים, ולכן יש לחדד את נושא הפרטיות בקורס של מדעי הנתונים בתחום המשפט ולהטמיע נורמות אתיות עם התרגול. מנגד, כיוון שרוב ההליכים המשפטיים הם פומביים על פי חוק, יש לעודד את חופש המידע גם בתחום זה. לשם כך יש צורך בכמות רבה של מטא-דאטה על הליכים משפטיים. המאגרים הרלוונטיים לזה הם, ראשית כול, פסקי הדין וההליכים של בתי המשפט ובתי הדין השונים, ולצידם המערכת של משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, פרקליטות המדינה וכדומה. הצלבת נתונים ממקורות שונים – גם אם חלקם פומבי – עלולה להפוך נתונים תמימים ומותממים למידע רגיש ומזוהה. שיטות סטטיסטיות וטכנולוגיות שונות להתממת נתונים, בהקפדה על אבטחת מידע, ויישום והטמעה של כללים ברורים למי שנחשפים למידע – עשויים לצמצם את הסכנות שבעיבוד מידע אישי. מומלץ לבחון את הסוגיה באמצעות ועדות האתיקה המוסדיות.

מדינת ישראל מעמידה לרשות הציבור בלא הגבלה פסקי דין ומידע ראשוני על ההליכים שמהם ניתן לחלץ מטא-דאטה, אולם כיום המדינה אינה מציעה רשמית גישה למטא-דאטה שיש להניח שנוצר אצלה. הנושא רגיש, ורשויות החוק נותנות דעתן עליו בשנים האחרונות. יש מחלוקת גוברת באשר למידה שבה רצוי להנגיש מידע זה בשל עקרונות פומביות הדיון וחופש המידע מחד, והזכות לפרטיות מאידך. מידע על הליכים פליליים ועל החלטות בהליכים כאלו ניתן לקבל כיום גם מכוח "תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (מסירת מידע לחוקר מדעי תשמ"ו ,")1986 כשמדובר במידע על המרשם הפלילי, או באמצעות בקשות לחופש מידע.

שתי יוזמות להנגשת מידע בולטות בתחום זה. אין מדובר ביוזמות ממלכתיות אלא במאגרים המשתמשים בנתונים פתוחים ורשמיים בדרך חוקית. יוזמה ראשונה היא ,The Israel Supreme Court Database הפועל בחסותה של האוניברסיטה העברית בירושלים. כלי חשוב נוסף הוא תולעת המשפט, יוזמה עצמאית ופרטית של פלטפורמה להנגשת מידע שנאסף ממערכות מידע ממשלתיות.

"

תודות בתחום נתוני המשפט לפרופ' אורן גזל-אייל, פרופ' מיכאל בירנהק ולעמותת התמנון

נציין כי להתרשמותנו בחלק ניכר מהמידע המדובר חסמים של איזון אינטרסים וזכויות דוגמת הזכות לפרטיות אינן החסם המשמעותי אם בכלל. החסם המשמעותי הוא רמת אורינות דיגיטלית נמוכה בקרב הגופים הציבוריים בכלל והאמונים על המאגרים והפקת הנתונים מהם. במקרים רבים, חוסר היכולת הטכנית לתחקר את המאגר היא שמונעת את פתיחתו והגישה הציבורית אליו ולא אלמנטים אחרים.

קטגוריות
מכתבי איום והתראה

איום בתביעה לפי GDPR

בין שלל הודעות האיום שאנו מקבלים טרם ינקטו הליכים משפטיים בשל פרסומים כדין באתר תולעת המשפט, ישנם גם איומים המבוססים על תקנות האיחוד האירופאי המכונות GDPR. עם זאת, יובהר כי תקנות אלה לא חלות על אתר תולעת המשפט, לרבות לא במקרים שבהם מידע באתר מתייחס לתושבי ואזרחי האיחוד האירופאי.

זו הפנייה הראשונה

Image
שמי _____ אני סטודנט באוניברסיטה העברית, ברשותי אזרחות זרה. לפיכך, תקנות ה-GDPR של האיחוד האירופי מעניקים לי הגנה לפרטיות. אחת מהתקנות העיקריות נוגעות ל"זכות להישכח" והאיסור לאסוף מידע מבלי לקבל רשות על אזרח של האיחוד הארופי אשר בין החיים. לפיכך, אבקשכם להסיר לאלתר ממאגרי המידע שלכם כל איזכור ו/או רישום שלי. למעלה מהצורך להבהיר שתקנות GDPR חד משמעיות בעניין, אי ציות לתקנות אלו, טומנת בחובה קנס מינהלי של עד 20 מיליון יורו או 4% מהמחזור העסקי (הגבוה מביניהם). על מנת למנוע אי נעימות אבקשכם לפעול לאלתר כהוראת התקנות. במאמר מוסגר, אסב את תשומת לבכם שלכאורה אין מקום ברור באתר "תולעת המשפט" למילוי פניה מעין זו, מה שמהווה לכאורה הפרה של התקנות האמורות.
בברכה, 

בתגובה הופנה למדיניות הסרת המידע של האתר והגיב כך:

Image
מכובדיי, כמדומני שאינכם מבינים את תקנות ה GDPR, בתור אזרח האיחוד האירופי חל עליכם איסור מוחלט להחזיק מאגר עם נתונים של אזרחי האיחוד האירופי ללא קשר למקום מגוריהם. בנוסף אף אם המאגר חוקי מוטלת עליכם החובה לקבל כל בקשה "להישכח", כלומר להימחק ממאגר הנתונים. חברות ענק כמו גוגל ועוד יישרו קו עם התקנות לאור הקנס העצום שמוטל על מפירי התקנות. הקנס המושת אף על חברות שאינן שייכות לאיחוד האירופי הוא עד 20 מיליון אירו!!! אני מציע שתבדוקו עם הייעוץ המשפטי שלכם את העניין. בכל אופן, היה ולא תסירו את שמי מכל הרישומים כפי שביקשתי תוך 72 שעות מקבלת הודעה זו,  אני אפתח תלונה מקוונת כנגדכם בגין הפרת זכויותיי כאזרח האיחוד. הטיפול בתלונות אלו יעיל למדי, ואף נושא בחובו עונשים כבדים כאמור לעיל זאת כחלק מאסטרגיית הענישה של האיחוד בעניין פרטיות אזרחיה. לתשומת לבכם, אזהרה נוספת לא תישלח. בברכה,

למען הסר ספק, התיקים שהתבקשו להסיר, נותרו באתר עד לעצם יום זה.

קטגוריות
מדיניות וקשרי ממשל עדכונים במרחב

הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר בחוות דעת על חוקיות פעילות אתר www.ad.co.il

חוות דעת שכתבה הקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר בעניין הפעלת אתר www.ad.co.il על רקע תביעה שהוגשה בטענה לפגיעה בפרטיות. אתר ad.co.il הוא אתר מסחרי הפועל לכוונת רווח ומפרסם באופן עצמאי מידע שפורסם באתרים אחרים למכירות יד שנייה דוגמת אתר יד2. גם במקרים שבהם הוסר התוכן מהאתר המקורי, ממשיך אתר ad.co.il לפרסם את המידע לשם השאת רווחים. בכך למעשה נשללת ממושאי המידע כל אפשרות לשלוט בפרסום, כאשר מדובר בפרסום מסחרי שפרסומו אינו מעוגן בחובה שבדין.

לאתר הקליניקה

*לשם הבהרת הדברים, אין בהצגת המסמך משום הסכמת העמותה לעמדה זו