דף הבית » חדשות ועדכונים » עע"מ 4349/14‏ האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה

עע"מ 4349/14‏ האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד ראש הממשלה

עיקר:

במרכז בקשת המידע, היתרים שניתנו לשב"כ (שהוחרג מהחוק) לצורך ביצוע האזנות סתר על ידי ראש הממשלה. בפועל, ראש הממשלה היה מאשר והמידע המתעד זאת לא היה נותר במשרד ראש הממשלה. לפיכך בית המשפט מבקש לבחון במבחן טכני האם המידע המבוקש מצוי בחזקת רשות ציבורית עליה חל החוק (משרד רה"מ) ומשהתשובה שלישית, בוחן מהותית האם המידע באופיו ומהותו הוא כזה המצוי בחזקת רשות ציבורית עליה חל החוק. במקרה הספציפי בית המשפט קובע כי אי המצאותו של המידע ברשות הציבורית לא נבע מניסיון לעקוף את החוק אלא בשל מהות ואופי המידע ולפיכך קבע שחוק חופש המידע לא חל על המידע המבוקש.

יצוין כי בקשה לדיון נוסף על פסק הדין הוגשה ובית המשפט החליט שלא לדון בדיון נוסף, אך התייחס בקצרה לדברים. בין היתר, מתייחס באמרת אגב בית המשפט העליון למצב שבו מידע ציבורי מועבר לגורם פרטי יש לבחון את המקרה ולא ניתן להגיד באופן גורף כי החוק לא יחול.

ציטוט נבחר:

14.      הנה כי כן, כפי שהוברר ככלל מיקומו של המידע לצורך תחולת חוק חופש המידע ייקבע בהתאם להיכן שבו מצוי המידע בפועל – ובענייננו, המידע המבוקש אינו נמצא ברשות ראש הממשלה אלא ברשות שירות הביטחון הכללי בלבד. ואולם כידוע את לשון החוק יש לפרש לאור תכליתו (ברק – חופש המידע, 102). על אף שחוק חופש המידע מתייחס למידע המצוי בפועל אצל הרשות, במקרים חריגים כגון המקרה שלפנינו, קרי: מקרה שבו המידע נוצר ברשות אחרת מזו שבה הוא מוחזק ושעה שלרשות שיצרה את המידע סמכויות ייחודיות בעניין שאינן ניתנות לאצילה – יש להוסיף ולבחון אם מהותו של המידע תואם לאופיו ולתכליתו של הגוף שבו הוא מצוי. הדבר נובע מתכליות החוק, ובבסיסן ההכרה בזכותו של כל אזרח ותושב לקבלת מידע הנמצא בידי רשות ציבורית; וזאת מתוך הכרה כי המידע מוחזק על ידי הרשות כנאמן של הציבור, כאשר החשיפה והנגישות למידע מטרתן לקדם ולשמר את ערכי הדמוקרטיה ובראשם הגנה על חופש הביטוי. מעמדה וחשיבותה של הזכות למידע מחייבים את בית המשפט לבחון כי החזקת המידע בגוף פלוני ולא אלמוני, אינה נעשית משיקולים הנעוצים בחוק חופש המידע – ובענייננו, כנטען, על מנת "לחמוק" מגדר חובת הגילוי שבחוק, בבחינת מציאת "עיר מקלט" בשב"כ למידע המבוקש, כהתבטאות המערערת.

           ייאמר מיד, כי ביטויים אלה שבהם נקטה המערערת וחומרתם בצידם, אינם ממין העניין בנסיבות המקרה, ולא הונח בסיס למיוחס למשיב; ואבאר. הגם שהמידע המבוקש מתייחס להיקף ההיתרים להאזנות סתר ביטחוניות ולא למידע שבבסיסם, עסקינן על פניו במידע ביטחוני במהותו. אין מדובר במידע "זר" לתחומי עיסוקו של השב"כ ולפועלו; ולא ניתן לומר, בלא שהונחה לכך תשתית עובדתית ולו לכאורה, כי שמירתו בשב"כ נעשית משיקולים הנוגעים לחוק חופש המידע… 

פוסטים נוספים