דף הבית » חדשות ועדכונים » על סוגי ההחלטות והמסמכים בבתי המשפט

על סוגי ההחלטות והמסמכים בבתי המשפט

מה בכלל יש בתיקי בתי המשפט

עדכון 21/8/20: בעקבות רע"א 4421-20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואלוביץ' נקבע כי יש להתיר למערער לעיין בכלל ההחלטות (פרטים בסוף הפוסט)

לפוסטים נוספים בסדרה זו:

על פומביות הדיון

על מימוש הזכות לעיין בהחלטות

כל תיק בית המשפט נפתח בכתב טענות או בקשה. כתב טענות יכול להיות כתב תביעה (לרוב בהליך אזרחי), כתב אישום (בהליך פלילי), עתירה (בהליך מינהלי), בקשה לצו מעצר וכדומה. בהמשך, מתווספים בתיק החלטות שיפוטיות (מהוראה לצד שכנגד להגיב ועד לפסק דין), כתבי טענות ובקשות של הצד שכנגד ובמקרה שמתקיימים דיונים, גם פרוטוקולי הדיונים.

כתבי טענות ובקשות ופרוטוקולים

אלה כולם מסמכים שכברירת מחדל חשופים לצדדים לבית המשפט. העיון בהם על ידי מי שאינו צד להליך יכול להיעשות באמצעות תקנות 4 ו-5 לתקנות העיון. כלומר כל אדם יכול להגיש בקשה בתיק ולבקש לעיין במסמכים אלה (להסבר ראו אתר כל זכות). בעלי היתר עיון יכולים להיכנס לתיקים באתר נט המשפט ולעיין במסמכים אלה ללא כל סייג, ואף מבלי שהצדדים לתיק והשופט עצמו עדים או מודעים לכך (עוד על ההסדרים אפשר למצוא בפוסט על פומביות הדיון).

החלטות שיפוטיות

ההחלטות השיפוטיות כוללות 3 סוגים עיקריים, החלטות במסמך עצמאי, החלטות בפרוטוקול והחלטות בפתקית. החלטות אלה יכולות להיות פסקי דין (מנומקים ושלא) והחלטות אחרות, בסעדים שהתבקשו תוך כדי ההליך או במסגרת הוראות שנותן בית המשפט לצדדים (לדוגמה הגשת תגובה עד יום מסוים).

החלטות במסמך עצמאי

החלטות אלה הן המוכרות ביותר למי שאינו משפטן, זמינות, במאגרי מידע משפטיים מוכרים כמו נבו ותקדין מאחורי חומות תשלום וזמינות, כמובן באתר תולעת המשפט באופן חופשי ופתוח. החלטות אלה מאופיינות במסמך מלא, שתחילתו בתיאור הטכני של פרטי התיק, מיד לאחר מכן כותרת מסמך ההחלטה (החלטה, פסק דין, הכרעת דין, גזר דין וכדומה), גוף ההחלטה ובסופה חתימת השופט או השופטים שנתנו אותה.

דוגמה להחלטה בתיק נתניהו, בבקשה של עמותת התמנון לעיין בהחלטות שבפתקית

החלטות בפרוטוקול

במקרים רבים, תוך כדי הדיון או בסופו נותן בית המשפט החלטות שמתועדות במסמך הפרוטוקול. אלה יכולות להיות החלטות טכניות, הכרעות בסעדים שונים שהתבקשו במסגרת ההליך וכמובן פסקי דין מנומקים לעילא ולעילא שניתנים מיד בסוף הדיון. בהערת אגב יצוין כי הלחץ על שופטים לדון במהירות ויעילות בהחלט עשוי להיות מחולל וממריץ תופעה זו של החלטות בגוף הפרוטוקול.

העיון בפרוטקולים אלה מוסדר בתקנה 4 והעיון בהחלטות עצמן מוסדר בתקנה 2. אך הנהלת בתי המשפט מתעקשת לראות בהן מקשה אחת ולפיכך לא מפרסמת את הפרוטוקולים עצמם וגם לא את ההחלטות שניתנות במסגרת הפרוטוקולים. דוגמה לפרוטוקול ופסק דין באותו המסמך ניתן למצוא באתר מידע לעם בעת”מ 21525-07-13 גישה נ’ מתאם פעולות הממשלה בשטחים, שעיקרו עתירה בדרישה להורות ליחידת מתאם פעולות המשלה בשטחים לפרסם את הדוחות השנתיים אותם הם מחוייבים לפרסם לפי חוק חופש המידע. כמובן, שפסק דין זה על אף חשיבותו העקרונית והעקרון המשפטי שנקבע בו, אינו פומבי וזמין במקרה הזה אך ורק לצדדים (ארגון גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע ופרקליטות המדינה). במקרה זה יש לציין כי ארגון גישה פרסם באופן יזום את פסק הדין באתר הארגון.

פסק דין בפרוטוקול בעת"מ 21525-07-13 גישה נ' יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים

החלטות בפתקית

***עדכון: החל מסוף שנת 2020, פותח מנגנון פנימי בנט המשפט אשר ברירת המחדל בו כי כל החלטה שניתנת בפתקית, מועתקת למסמך עצמאי ומפורסמת כברירת מחדל. לפיכך החל מתקופה זו החלטות בפתקית מתפרסמות במסמכים עצמאיים, אך עדיין, מצב הפתקיות שניתנו קודם לכן נותר חסוי כברירת מחדל***

החלטות בפתקית הן כינוי להחלטות שניתנות במלבן בעל כותרת צהובה שמודפס על גבי כתב הטענות אליהן מתייחסות ההחלטות. מדובר ביישום שפותח בנט המשפט ונועד לתת מענה בעיקר לעניינים טכניים סביב בקשות שונות בהליך, מבלי לערוך ולפרסם מסמך מלא, וכאשר לרוב יש קשר ישיר בין ההחלטה לבין המסמך על גביו היא ניתנת. בפועל, החלטות שנועדו למקרי השוליים, הפכו עם הזמן מחריג לכלל, וכיום רוב מוחלט של החלטות בית המשפט בישראל ניתנות בדרך של החלטת פתקית.

בניגוד לכל היגיון, החלטות אלה, שחלקן כמובן כוללות פסקי הדין מנומקים, אינן פומביות, ויותר מכך, אף בעלי היתר עיון (עיתונאים וחוקרים לרוב) אינם יכולים לצפות בהחלטות בפתקית, גם בזמן שכל כתבי הטענות והפרוטוקולים זמינים לעיונם. במקרים רבים גם כאשר מתבקש עיון במלוא מסמכי התיק, והעיון מתאפשר באמצעות אתר נט המשפט או בעיון פיזי במזכירות בית המשפט, גם אז, לא מאפשרים לעיין בהחלטות שבפתקית.

Image
פסק דין בתיק 19430-06-20 שניתן בפתקית, מקור https://twitter.com/tolaatmish/status/1278948816385970178
Image
פסק דין בתיק 59964-11-19, מקור: https://twitter.com/baruchikra/status/1233853284252897281/photo/1

כאמור בפוסט על פומביות הדיון, לכל אדם זכות לעיין בהחלטות בית המשפט, רק שאלה החלטות שבפועל אין כמעט שום דרך לעיין בהן, לא לפי תקנות 4 או 5 לתקנות העיון ואף לא לפי חוק חופש המידע לשיטת הנהלת בתי המשפט. בעקבות בקשה שהוגשה להנהלת בתי המשפט, על ידי גיא זומר, נשלחה תגובה מפורטת שעיקרה כי הנהלת בתי המשפט מתכוונת להמשיך ולהפר את קיפוח זכות העיון בהחלטות בפרוטוקול ולגבי החלטות בפתקית, ככלש לא יורה בית המשפט אחרת אלה יפורסמו. מועד יישום ההחלטה אינו ידוע ולא פחות מכך, לא ברור מה יהיה הבסיס לשיקול הדעת של שופטים שלא להתיר את העיון בהחלטות שבפתקית.

יש לשים לב כי ללא כל בסיס משפטי, שופטים שונים בוחרים שלא לאפשר עיון בהחלטות משפטיות לרבות מהותיות ויש חשש כי כל עוד הדבר יישאר בסמכותם ובשיקול דעתם, תמשיך זכות העיון שקבע מתקין התקין להיות חסומה בפני הציבור. דוגמה לכך אפשר למצוא בתיק ת"פ 67104-01-20 : מדינת ישראל נ' נתניהו ואח'. בית המשפט התבקש על ידי עמותת התמנון לאפשר את העיון בהחלטות בפתקית שניתנו אך דחה בקשה זו בטענה כי מדובר בהחלטות טכניות בלבד. בפועל, בין ההחלטות בפתקית שבית המשפט מסרב בתוקף להתיר בהן את העיון, יש החלטות מהותיות כמו סירוב לדחיית מועד הדיון, סירוב להעביר את מקום הדיון או סירוב לשדר קטע שצולם והוקלט מהדיון. כל אלה זמינים באופן בלעדי אך ורק ברחבי הפייסבוק, הטוויטר ומיזמי עמותת התמתנון, שכן הנהלת בתי המשפט בכלל והרכב השופטים בתיק נתניהו בפרט, סבורים שאין לאיש זכות לעיין במידע זה.

Image
החלטה שלא לדחות דיון בתיק 67104-01-20, מקור https://twitter.com/almog_tamar/status/1237343830032220165/photo/1
Image
החלטה שלא להעביר את מקום הדיון בתיק 67104-01-20, מקור https://twitter.com/gontarzn/status/1267398091277205504/photo/1
החלטה שלא להתיר את שידור קטם שצולם והוקלט בתיק 67104-01-20, מקור https://www.facebook.com/nir.gontarz/posts/10158592712897558

בעקבות בקשה דומה שהוגשה על ידי יוסף צרניק וסורבה על ידי הרכב השופטים בתיק נתניהו, הוגשה בקשה להגשת ערעור לבית המשפט העליון, והתיק נכון להיום עודנו מתנהל.

רע"א 4421-20 צרניק נ מ"י, נתניהו ואלוביץ'

לפוסט בנושא הערעור

עדכון: פס"ד התקבל ביום 21/8/20 וקבע כי יש להתיר למערער את העיון בכלל ההחלטות בפתקית ללא שום הבחנה בין אם מדובר בהחלטות טכניות או לא.

לפס"ד באתר האינטרנט של בית המשפט העליון

פוסטים נוספים