דף הבית » חדשות ועדכונים » תעודת הזהות של אמי פלמור

למה לפרסם את תעודת הזהות של אמי פלמור?

אז הכל בתחיל מידיעה חדשותית לא מאד דרמטית על בקשה לקיצור הצינון של אמי פלמור. הידיעה התפרסמה באתר ניוז1 כשאת מסמך הבקשה לקיצור צינון, מוכרים לקהל הצופים בתמורה למנוי שנתי לאתר.

היות וחשבנו שמדובר במידע ציבורי מובהק, חשבנו שאין מקום לסייג אותו למי שמשלם לאתר מסחרי ויש לוודא שהוא פתוח ונגיש לכל. לשם כך, הגשנו בקשת עיון שהתבססה על מצב דברים זה ממש.

אלא, שאז, במקום פשוט להסכים לפרסום מידע שממילא נמכר למנויי ניוז1, בחרה אמי פלמור, באמצעות מייק בלס, המשנה ליועמ"ש לשעבר, לטעון שיש משום פגיעה בפרטיות בעצם פרסום תעודת הזהות (דבר שנוי במחלוקת) ובכל מקרה כי היא מבקשת שלא יתאפשר למבקשים להעתיק או לפרסם את מספר תעודת הזהות של המבקשת עם פירוט המקומות שבהם מתבקש יו"ר הוועדה לחסות את מספר תעודת הזהות.

הבקשה החריגה הזאת דרשה זמן רב שבו עסקו יו"ר הוועדה וצוות מזכירות בית המשפט המחוזי, על מנת לעבור על עשרות המסמכים בתיק ולהשחיר דף דף בהתאם להוראותיו של מייק. התוצאה היא כמובן שמספר תעודת הזהות יחד עם כתובת המגורים של מייק, מפורסמים עתה לכל אזרח.

מיותר לציין שממילא, גם מה שכביכול הושחר, הוא קריא לעין האנושית.

לכלל מסמכי התיק ניתן להיכנס לאתר מידע לעם

אז למה בכל זאת לפרסם את מספר תעודת הזהות של אמי?

קודם כל כי אנחנו מתנגדים לכל עריכה ושינוי במסמכי בית המשפט. בית המשפט הוא היחיד שמוסמך לערוך את המסמכים ואנו מאמינים שפרסום ע"י גורם פרטי חייב להיות בדיוק אבל בדיוק כמו שבית המשפט פרסם. בלי עריכות, בלי פרסום סמוי והפניות, בלי לחשוב שאנחנו יודעים יותר טוב איך לנסח את מסמכי בית המשפט. כל שינוי, עריכה או תיקון חייב להעשות על ידי בית המשפט.

הסיבה השנייה, שלצד אמי, הנהלת בתי המשפט מפרסמת את תעודות הזהות של עשרות או מאות אלפי אזרחים בלי להניד עפעף, כחלק ממדיניות סדורה שמאמינה שהאיזון בפרטיות כולל פרסום תעודת זהות. לפיכך אין שום הצדקה שמנכ"לית משרד המשפטים תהנה מזכויות יתר על פני יתר המתדיינים בישראל שתעודת הזהות שלהם מפורסמת.

הסיבה השלישית כפי שגם נטען בפני בית המשפט, שבהיותה מנכ"לית משרד המשפטים תעודת הזהות שלה ממילא כבר כנראה פורסמה, ובאמת לאחר קבלת המסמכים הנושא נבדק ונמצא שלא אחר מאשר משרד המשפטים שבראשו עמדה אמי, בפרסומי הרשומות פרסם את תעודת הזהות שלה. מידע זה כמובן גם פורסם על ידי מאגרים מסחריים שונים ואלה כמובן גם אפשרו למנוע החיפוש של גוגל לקטלג את מספר תעודת הזהות באין מפרע.

הסיבה האחרונה היא שאמי, צריכה לקחת אחריות על שני גופים במדינת ישראל שיש להם אחריות כבדה להזניית הזכות לפרטיות. הגוף הראשון והמוכר זו הנהלת בתי המשפט, שכאמור מפרסמת מידע רגיש ואישי כתפיסת עולם ובדומה גם מפורסמים מספרי תעודות זהות בהיקפים גדולים. הגוף השני זו הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים. הרשות הייתה אמורה לפעול להסדרה ולפיקוח אך היא בוחרת שלא לעסוק בהנהלת בתי המשפט, ואף כשיש אירוע אבטחה, הרשות מעלימה עין. ברור שלאמי הייתה השפעה ויכולת לשנות את התנהלות שני הגופים, אך היא לא פעלה כך, והתוצאות הן מחיר שמשלמים כלל אזרחי המדינה וימשיכו לשלם ולפיכך אין כל סיבה שאמי תזכה לפריוולגיות שלא ניתנות ליתר האנשים.

פוסטים נוספים